ספרים רבותיי ספרים ?!

[אימאאמיא]

ספרים רבותיי ספרים ?!

שלום לכולם, קוראת קבועה כותבת ארעית לחלוטין .....
שאלה שמטרידה אותי : אנחנו קוראים והרבה (ילדיי הגדולים - בכיתת מחוננים - ואנו ההורים). הבן הקטן שלי (כיתה ב') לא רוצה לקרוא ! לא מוכן לקחת ספר ביד !
יש לו ידע כללי גדול מאוד, חשיבה מתמטית מעולה ובכללי הוא תלמיד מצטיין וילד חכם וסקרן. אבל כל היום רבים בבית על קריאה.
אנחנו בבירורים למיניהם (קשב וריכוז, ראייה וכו' ) אבל אני מרגישה ממש החמצה מכך שהוא מפסיד עולם נהדר של קריאה.
האם אתם הורים לילדים או מכירים ילדים שמצב זה השתנה עם הבגרות או שזו נטייה פנימית / אופי .... והוא פשוט לא מתחבר לעולם הספרים ?!
אציין שהוא סקרן מאוד שואל המון שאלות ומחפש תשובות באינטרנט. קורא שוטף עם / בלי ניקוד .
תודה רבה

 

[מרבה ידיים]

אני הייתי מניחה לו

אולי זו הדרך שלו למצוא ייחוד.

הבן הצעיר שלי גם בכתה ב', אין לי ספק שהוא מחונן אבל בניגוד לאחיו הגדולים דווקא בתחום הקריאה הוא לא מהמצטיינים.
אני מקריאה לו כמעט כל ערב, כבר מזמן עברנו לספרים ארוכים שמחולקים על פני שבועות רבים של קריאה. קראנו יחד את הארי פוטר הראשון, הקראתי לו את ספרי המומינים, הרבה מאוד ספרים מסדרת מרגנית, ועכשיו אנחנו בתהליך קריאה של הספר הראשון בסדרת עלילות היער המכושף - עסקי דרקונים.

היום המורה כתבה שחייבים להביא ספר קריאה לכתה, יש להם 10 דקות קריאה כל בוקר. בחרנו יחד, זה היה תהליך ארוך כי הוא עדיין לא מסוגל לקרוא לבד את הספרים שהוא באמת אוהב והספרים הפשוטים יותר "קטנים עליו". בסוף מצאנו את שלושים וחמישה במאי של אריך קסטנר - בתקווה שלא יהיה לו קשה מדי.

 

[חייבתלהגיב]

נראה לי קצת מוגזם להילחץ

מזה שילד בכיתה ב' לא קורא ספרים. גם לריב על זה נראה קצת מוזר. את יכולה ללכת איתו לספרייה ואולי הוא יבחר ספר או להציע לו ספר שנראה לך שיעניין אותו. אם האורך מפריע לו, אפשר להתחיל בספרים עם פרקים קצרים, וכו'. אצלנו היא התחילה (אחרי הספרונים הקצרים למי שרק לומד) עם קומיקס וספרי עיון לילדים ולא רצתה לקרוא ספרים עלילתיים (אבל עדיין קנינו לה כמה כאלה, והיא קראה אותם כשלא הייתה לה ברירה כי נגמרו כל שאר הספרים) - ובסוף השבוע היא ביקשה שנקנה לה גם ספרים עלילתיים בסגנון אלה שמצאו חן בעיניה ממה שקנינו לה. יש סדרות שמעניינות ילדים בגיל הזה - את יכולה להתעניין ולראות אם זה יתפוס גם אותו.
היא עולה לכיתה ב'.

 

[אימאאמיא]

תודה על התשובות. אין לחץ יש תחושת החמצה

ניסינו בעבר את שהצעתם אבל בהחלט אנסה שוב.
עכשיו שקראתי את שכבתי הבנתי שאולי טעיתי בהעברת התמונה.
אין לחץ ואין עונשים (חו"ח) יש רק תחושת החמצה אישית שלי לחוויה שהוא מפספס.
זה הכל .....
תודה בכל אופן

 

[חייבתלהגיב]

מה הוא עושה במקום?

הבת שלנו קוראת בעיקר לפני השינה (ובנסיעות) - ו/או כשאסור לה לעבוד על המחשב (ואז היא עושה שלל פעילויות - שאחת מהן היא קריאה). אתם מגבילים את זמן המחשב שלו? ומה הוא עושה לפני השינה?

 

[tomi32]

אגב נסיעות

(הכוונה לנסיעות של חצי שעה עד שעה ולא לטיולים של ימים שלמים)
מצד אחד זו הזדמנות שכולם ביחד ואפשר לדבר, לראות מקומות ואת הנוף ולשוחח עליהם. בקיצור, קצת זמן איכות משפתי. מצד שני, לבן קצת קשה בנסיעות והקריאה יכולה לעזור לו לעבור את הנסיעה וכשלא הכרחתי לאסור פעילות מהנה, אני מעדיף לא לעשות זאת. מצד שלישי, בזמנו סירבתי לדי וי די ברכב, אבל אם אפשר לקרוא אז אני חושש שבעוד כמה שנים כשהילדים יגדלו נגיע למצב בו כל אחד ברכב בענייניו עד שהנהג יגיע ליעד.
מה אתם עושים?

 

[חייבתלהגיב]

Depends on the day

the drive, etc. She does workbooks, plays electronic games, reads books, draws (then she usually asks me to tell her what to draw), plays or fights with her younger sister, or just sits and thinks about things or looks out the window. In all of these cases she sometimes starts asking me questions or talking to me, and sometimes I do that to her. Reading books doesn't mean she doesn't talk to us, as well, about something she thought about while reading, etc.
I should stress that I am not the driver in these situations - the driver determines when and whether someone can talk to him or her (i.e. when
I am the driver I usually prefer that they not talk to me) .

 

[bugva]

אצלנו בנסיעות בעיקר שרים

יש שלל דיסקים של שירים ואנחנו שרים ביחד ובקול רם

. אפילו פיצקי שלי (3) מצטרף לשירה (ונצואלה, ונצואלה...)
משוחחים, מעלים נושאים ודנים בהם, הרבה פעמים בנסעיות ארוכות הקטנים (3,8) נרדמים וזה משאיר לי ולאבא זמן שיחה עם הגדולה (11).

 

[חייבתלהגיב]

Oh yeah, we also listen to music

The little one likes to sing along, the older doesn't
The adults sing, too.

 

[אימאאמיא]

משחקי דמיון, לגו, פליימוביל ....

נכנסים איתו למיטה לעולם שלם של דמיון , סיפורים והרפתקאות .....

 

[חייבתלהגיב]

Aha. We don't usually allow

playing with toys before bedtime. Bedtime is mostly for reading and quiet activities, ever since the younger one was around a year old and
we started a bedtime ritual.

 

[bugva]

נשמע לי מספק לא פחות מספר.

אני לא חושבת שיש כאן החמצה. כל ילד או אדם מבוגר עם ההעפות שלו. הוא ממציא לעצמו סיפורים במקום לקרוא אותם בספר. תחשבי על שה שבעצם הוא הסופר ...

כל עוד הוא מעסיק את עצמו, מפתח תחומי עניין, מוצא את הדרכים להעשיר את הידע שלו - אני בכלל לא מוצאת בזה בעייה. סביר להניח שעם הגיל הוא יתוודע גם לקסם שבמילה הכתובה. ואם לא - גם לא נורא.

 

[אימאאמיא]

נכון, למשחקי דמיון וליכולת ליצור עולם פנימי

כל כך שקט ורגוע יש יתרון עצום.
לקחתי מהתשובות שלכם את הסבלנות .... אני מקווה שהוא עוד יתאהב במילה הכתובה.

 

[mikilk]

מכירה את התחושה

גם אנחנו משפחה קוראת, 2 המתבגרים הגדולים - תולעי ספרים, קוראים המון ומהר.
הקטן לא. קורא פה ושם, מעט מאוד. נולד לעניין הטכנולוגיה הזמינה ודבוק לזה...
קצת קשה לשכנע את הבן שלי (שהיום בן 13) אבל ילד בכתה ב' - לא נורא.
אולי יהיה קל יותר להתחיל לעניין אותו בחוברות שבועיות של ילדים? יש הרבה - איכותיות (יותר או פחות) ואולי תמצאי אחת שהיא ממש קולעת לתחומי העניין שלו.
אני בגיל הזה ביקשתי 10 דקות במיטה, לפני השינה - לקרוא. בהחלט מצאנו עצמינו בימים ששעת השינה חלפה והילד לא רצה להניח את הספר, למרות שלעצבוני - היום הוא לא קורא.
מה שחשוב - כפי שאמרו לפני - בלי לחץ...

 

[kramerkaren]

לא הייתי רבה, זה סתם יוצר אנטי,

אבל
מעודדת בכל צורה אפשרית.
עד ללפני כמה חודשים הייתי מקריאה, יושבים יחד במיטה, עם ספר טוב (צ'ארלי והשוקולדה, דוד אריה, יש המון לגיל הזה) והייתי מקריאה. הגדולה הייתה מתגנבת פנימה לחדר לשמוע, הייתי תופסת את בעלי עוצר שבשיל להקשיב. כולם יחד, צוחקים.
מה שקרה בסוף זה שקצב ההקראה שלי והמגבלות הטריפו אותו. פרק אחד של דוד אריה לא הספיק והוא התחיל לקרוא עוד ועוד לבד.