בכיף:
חט"ל: חטיבה טכנלוגית לוגיסטית מע"מ: מערכות ממונעות היסטוריה: עד שנת 99' לא היה חט"ל או יחט"ל. היו ענפים שונים ומשונים פזורים בחצר מקחש"ר (מפקדת קצין חימוש ראשי). כל ענף כזה עסק מאד מעט בתכנון ופיתוח ברמות שונות, ולא מעט בניהול שוטף של מעקב ובירוקרטיה אחר פרוייקטים המפותחים בתעשיה. מבקביל היתה מנהלת נפרדת שתפקידה היה לתווך בין המהנדסים היושבים בענפי מקחש"ר לבין הפקידים המתאימים היושבים במנה"ר (של משהב"ט) ומוציאים את ההזמנות לחברות האזרחיות. כפי שכבר הבנתם עד כה - המבנה הנ"ל יצר סופר אי-יעילות בירוקרטית כיוון שכל נושא טופל דרך 3(!) מתווכים שונים בכל כיוון (מנה"ר - מנהלת - מקחש"ר) ובפועל מה שהיה מתרחש זה שאנשים היו מתכננים ו/או מנתחים ו/או בודקים מערכות ורכיבי מערכות שונות, מוציאים על זה קילוגרמים של ניירת, אבל עד שהיו בכלל מגיעים לדון בניירת ולשקול ייצור ו/או שינוי תכן ו/או כניסה לפרוייקט פיתוח - היו הקצינים משתחררים ומתחלפים לפני שעבודתם ראתה עיני פקיד רלוונטי. שרטוטים ותכתובות היו יוצאים מענף מסויים, עוברים דרך פקיד אחד לשני במנהלת, מחפשים את יעדם לפקיד המתאים שלא תמיד היה מעודכן מה ולאן זה, ואחרי זמן רב היו נשלחים למנה"ר ושוב עושים סבב בין פקידים, וכמובן בעיות טכניות ועיכובים עד שהיו מגיעים שלמים לפקיד הנכון במנה"ר שידע סוף סוף מה לעשות למי לפנות ומה להזמין... פרוייקטים היו זזים ומקבלים התייחסות הרבה אחרי שהקצינים שעבדו עליהם היו כבר אזרחים למופת. לפעמים זה לקח 2 דורות של עתודאים ויותר. או אז, הוחלט לנסות "ליעל" את הנושא אגב תפירת ג'וב של תת-אלוף לפונקציונר במערכת. הוקמה ה-יחט"ל (יחידה טכלונוגית). הוצב בראשה תת-אלוף. רק מה, השינוי הגדול, שבמבט ראשון נשמע נכון לחלוטין, היה לאחד את המנהלת שעבדה מול מנה"ר יחד עם הענפים הטכניים וליצור גוף אחד שיעשה גם את העבודה הטכנית וגם את הבירוקרטיה מול הפקידים הנכונים במנה"ר. רק מה - כמות האנשים ב"יחט"ל" והכשרתם נשארה כפי שהיתה - ענפים שלמים של מהנדסי חשמל ומכונות שמעתה הוטל עליהם לעשות גם את העבודה הטכנית וגם את ה"מנהלנות" הבירוקטית במקום המנהלת שנסגרה. עתה היו צריכים פתאום כל המהנדסים ללמוד לעבוד מול פקידים של מנה"ר, בנוסף על הדרישות הטכניות של הפרוייקטים. לא שינו את קריטריוני הקבלה ממהנדסים לתעו"ניקים. עם הזמן התברר מהר מאד שזה לא עובד. אין לבן-אדם אחד זמן גם להתעמק בפרטים טכניים של מערכת מסויימת וגם לבצע עבודת פקידות וטפסים מול מנה"ר. או זה או זה. אז עשו חושבים, שקלו מה יותר קל וזול: לתת למהנדסים לתכנן ולנתח מערכות ברמה טכנית מעמיקה, או לתת לאותם אנשים לעשות אך וורק את העבודה הפקידותית מול מנה"ר? אם כן, הבה נבחן את העניין: עבודה הנדסית דורשת המשך השקעה בעמדות תיב"ם, רשיונות תוכנה, מחשבים חזקים, תשתיות ושרתים, הכשרות שוטפות בשימוש בתוכנות ועידכונים, כסף ליצור דגמים (הרבה מאד כסף). אבל עבודת פקידות וניירת דורשת בסף הכל MS Office וכמה מחשבים פשוטים, וגם אין צורך בכח אדם מיומן או בהכשרות מסובכות, וגם אין צורך ביצור דגמים יקרים כי הכל יבוצע בסוף גם כך בחוץ, לא? יופי. ההחלטה התקבלה. תוך פחות משנה מהקמת היחט"ל קוצצו בפועל 80%(!) מעמדות התיב"ם שהיו להם ושימשו לביצוע מידול, תכנון ואנליזה של פריטים ומערכות בתוך הצבא. התקבלה החלטה למדיניות גורפת של "מיקור חוץ". עתודאים לא יעסקו כמעט בנושאים הטכניים המפורטים והמדוייקים של המערכות השונות אלא אך ורק בניהול ההתקשרות והתיעוד והמעקב אחר החברות האזרחיות והתעשיות השונות. יצור דגמים יצא מהפרק, וכל עבודה של מעל 40 שעות יצור (מאד מאד מעט) דורשת אישור מיוחד של רמ"ח (אלוף משנה). הבעיה היותר קשה, שכוח האדם נשאר מבוסס על מהנדסי חשמל ומכונות בעיקר. לא השתנה כלום בדרישות הכוח אדם, אך שונה הכל בתכני התפקידים. ב-7 השנים שעברו מאז, היחט"ל נהייתה הגוף הגדול ביותר והמנוון ביותר של מהנדסים. כמות המהנדסים-פקידים בו עצומה מעל ומעבר לנדרש לעבודות תיעוד ותיאום והנסיון שלהם בהנדסה בצבא פחות מהנסיון של ילד שמסתכל ערוץ דיסקברי מהבוקר עד הצהריים כולל הפסקת כדורגל באמצע. ענף מע"מ - אחראי על שיפצורים שונים ומערכות שונות שהתעשיה מפתחת או מוכרת לצבא עבור רכבים שונים. כמו-כן ביצוע שיפצורים ושיפורים ותיקונים ואחזקה של נגמש"ים בני 40 שנה ו/או טנקים שנה אותו גיל (לא כולל מרכבה כיוון שלפרוייקט מרכבה יש יחידת פיתוח עצמאית שאינה שייכת לחט"ל). קציני/מהנדסי/פקידי מע"מ מעבירים את זמנם בכמה צורות: א. קפיצות שבועיות לחברות אזרחיות לצורך מעקב אחר פרוייקטים ותיאום פגישות עם מנהלי הפרוייקטים בתעשיה. ב. תיאום ניסויים ולוגיסטיקה סיזיפית של הבאת פריטי הניסוי למקום ורדיפה אחר קציני הפרוייקט והנגדים מיחידת הניסויים (נס"א) ג. מצגות לרמ"ח על התקדמות הפרוייקטים. בהצלחה.