ספרות יפנית

[MetalKiska]

ספרות יפנית

קודם כל שלום ובוקר נפלא לכולם אני מחפשת בקוצר רוח ספרים שמספרים על אומניות והצד האפל של יפן, לא חייבים להיכתב בידי יפני עצמו. למשל דברים בסגנון הספר המקסים "זיכרונותיה של גיישה","יער נורווגי" דברים סוחפים ומרגישם. שמתארים היטב את תרבות יפן. צריכה המון המלצות טובות בבקשה

 

[goony663]

רשימה קצרה

דבר ראשון, לפי הספרים שאת הזכרת, אני ממליץ לך להתחיל עם ג'יימס קלאוול. אחד הסופרים הטובים, לדעתי. ובראש ובראשונה ספרו "שוגון", שאישית הוביל אותי להתאהבות עמוקה ביפן ותרבותה. יש לו עוד מספר ספרים נהדרים, אמנם לא כולם על יפן, אך עדיין מומלצים (גם גאי ג'ין עוסק ביפן). ספריו של ד"ר יעקב רז "אחי היאקוזה", ספר מעניין מאוד, ו"טוקיו הלוך חזור", מרתק לדעתי. אם את רוצה לקרוא עוד קצת על התרבות, אפשר לקרוא את "חויה יפנית" של שפרה הורן, למרות שהדעות על הספר הזה חלוקות. "סמוראי הדימדומים" ו"הלהב הנסתר" של פוג'יסאווה שוהיי. אני לא יודע אם תורגמו לעברית. וכמובן שיש לך ספרות מסורתית כמו "עלילות גנז'י" של מורסקי שיקיבו ו"ספר הכרית" של סיי שונגון, שתיים מהסופרות החשובות ביותר בהיסטוירה של יפן. קריאה מהנה

 

[last day]

מה עם "ארץ טהורה"?

ספר יחסית חדש, קניתי אותו בשבוע הספר ועדיין לא יצא לי לגעת בו...המפ...לא שמעתי עליו ביקורת אני כרגע קוראת שוגון

(אני היחידה שניסתה להגיד לו שONNA זה לא השם שלה?

)

 

[goony663]

טוב שהזכרת אותו

וזה מוזר, כי בדיוק סיימתי לקרוא אותו. מאוד מאוד נהנתי לקרוא אותו. דומה לשוגון בסגנון, היפנים מזוית ראיה מערבית. אגב, הספר "הארץ הטהורה" מבוסס על סיפור אמיתי לגמרי. כל הדמויות אמיתיות, והאירועים (הגדולים) קרו באמת. גם ספר מומלץ

 

[eRoz]

הארץ הטהורה vs שוגון

לדעתי (האישית כמובן

), "הארץ הטהורה" הוא ספר גרוע מאוד - קודם כל כיצירה ספרותית בכלל. הדמויות פלקטיות, תיאור האירועים והרקע ההיסטורי שלהם שטחי מאוד ומזכיר תקציר של סדרת טלויזיה (ולא אחת טובה במיוחד). מדי פעם המחבר מנסה לשלב כמה משפטים של מעין "כתיבת זן" - תיאורי טבע קצרים, מעט סתומים - משהו שאמור אולי להכניס לאוירה יפנית, אבל הספר ככלל פשוט לא כתוב טוב. כתוצאה, הספר גם לא ממש מספק הסבר רציני לאירועים בתקופה ההיסטורית שהוא ממוקם בה, שראויה לטיפול קצת יותר רציני. על הכריכה כתוב שהמחבר הוא מרצה לכתיבה יוצרת באונ' בסקוטלנד - מסכנים הסטודנטים. האמת היא שנשברתי אחרי חצי ספר בערך. מצד שני - מהספר "שוגון" מאוד נהניתי. צריך לצלוח את 300 העמודים הראשונים שבהם עוד לא ממש נכנסים לעניינים (קצת דומה לשר הטבעות), אבל מרגע מסוים פשוט קשה להפסיק לקרוא את הספר למרות האורך המטורף שלו. המורכבות והפניות בעלילה יוצרות משהו מרשים מאוד - עולם שלם שאתה צולל לתוכו. אם תנסה לצלול לתוך הארץ הטהורה, זה כמו לקפוץ לבריכה ריקה... סופר שאני אוהב מאוד הוא הרוקי מורקמי (אני יודע, זה די קלישאתי היום לקרוא אותו). "יער נורווגי" הוא אולי הספר הכי מפורסם שלו, ואני לא יודע כמה אפשר ללמוד ממנו על יפן - אולי לפחות מזוית מבטו של צעיר מתבגר ומנותק אחד. יש לו נטיה לכתוב ספרים הזויים יותר ויותר כמו "קורות הציפור המכנית" או "קפקא על החוף", שאני אישית מאוד אהבתי אבל זה כמובן ענין של טעם. נראה לי שמי שאוהב את פיליפ ק. דיק והסגנון ההזוי שלו יאהב גם את הספרים האלה. אלעד

 

[goony663]

אם אתה מחפש ספר שיסקר

את התקופה אני ממליץ לך על יפן המודרנית של בן עמי שילוני. הארץ הטהורה הוא בסה"כ ספר עלילתי קליל. הוא לא מתיימר לתת סקירה הסטורית, הוא בסך הכל מספר את סיפורו (האמיתי) של גיבור הספר, ולדעתי הוא עושה זאת בצורה טובה. מה זה צורה טובה לדעתי? אם קראתי את הסתר ונהנתי, ז"א שהמחבר הצליח. נכון שהספר לא השפיע עליי כמו שוגון, אבל לא הרבה ספרים עשו את זה. אפשר גם להגיד על צופן דה וינצ'י שהוא לא ספר טוב, אבל עוד לא פגשתי מישהו שלא סיים את הספר תוך שבוע לכל היותר. אולי הרעיון מאחורי הספר הוא לא גאוני, אבל סגנון הכתיבה מעולה.לדעתי הארץ הטהורה זו קריאה טובה.

 

[GnomeBubble]

צופן דה וינצ'י ספר גרוע

 

[goony663]

לא אמרתי שזה ספר טוב

רק ציינתי שהוא כתובה בסגנון שגורם לך לסיים אותו תוך כמה שעות

 

[GnomeBubble]

הבנתי

אבל היה לי חשוב לציין שהוא ממש גרוע.

די קליל וקצת מותח, אבל הכתיבה, אויש, הכתיבה... זה ספר טלפונים הוא כותב שם, לא סיפורת.

אין לי מה להעיר כאן לגבי שוגון או הארץ הטהורה. לא קראתי אותם, פשוט כי יש לי סלידה קלה (ואולי מוטעית) מספרים שמערבים כותבים על יפן. אפילו לסופרים הטובים ביותר יש נטיה באופן מוגזם להדגיש את האקזוטי במקום את האנושי, ומתקבל סיפור שהוא אולי מעניין יותר מבחינה אנתרופולוגית, אבל קצת מרגיז מבחינת הדמויות. אולי אני טועה, אבל זה לא חושב - בינתיים חשוב לי יותר לקרוא ספרים של סופרים יפנים ביפנית, פרוייקט שמתקדם לו אט אט...

 

[eRoz]

צופן דה וינצ'י

לגבי הארץ הטהורה - לא ציפיתי שהוא ילמד על יפן יותר מדי, רק ציינתי שלדעתי הוא לא מוצלח בתור ספר - ולכן גם לא ממש טוב בתור מקור להבין ממנו משהו על יפן, כי הדמויות היפניות בספר ממש מתחרות בדמויות המערביות במידת הפלקטיות שלהן. קיבלתי את הספר כמתנה, אז לפחות לא הרגשתי מרומה...אבל אם נהנית אז סבבה לך

גם צופן דה וינצ'י הוא גם לא ממש יצירת מופת

, אבל נראה לי שמה שמושך בו זה השילוב בין עלילת מתח לא רעה לשלל פרטים ורמזים שמרכיבים תיאורית קונספירציה מעניינת (שהיא כנראה ספקולטיבית לחלוטין - אבל למי אכפת). תכלס, אולי לגבי יפן אני יותר רגיש לדיוק בפרטים...

 

[JPing]

התאוריה היא שקרית לחלוטין

הוכיחו שהתאוריה הומצאה ע"י איזה נזיר במאה ה 19

 

[dannyshadow1]

קראתי את הספר של בן עמי שילוני

יפן המודרנית, וגם את יפן המסורתית, ספר מפורט וטוב למי שרוצה ללמוד על יפן, קצת שיעמם אותי.. אבל זה מה קורה כשנצמדים לעובדות ~ אין תלונות

 

[last day]

יש לי את יפן המודרנית והתחלתי לקרוא

הוא נורא "מידעתי", אני לא כל כך אוהבת ספרים שהם מידע נטו, אך שאסיים את גוש הספרים שיש לי לקרוא אקרא את "יפן המדורנית" , הספר מעניין בהחלט

 

[SashTheRed]

טוב, זה ספר מדעי

זה לא פיקשן וכזה שנועד לבידור לכל המשפחה (אולם הוא אכן בידור לאנשים שממש אוהבים הסטוריה יפנית), אלא הוא הוצאה של פרופסור באוניברסיטה, אשר עוסק בהיסטוריה ותרבות יפנית נטו, בלי חוויות פרטיות, אלא כספר מדעי (וגם ספר עזר לסטודנטים שנה ראשונים ללימודי מזרח אסיה שאין להם מושג מה רוצים מהם ^_^)

 

[GnomeBubble]

שמעתי מהאנשים שלמדו אצלו

שההרצאה היא כמעט אחד-לאחד הספר, אבל הוא עדיין מצליח להעביר אותה ממש מעניין, וכולם מתלהבים מהשיעורים שלו.

 

[last day]

אני יודעת

פשוט צייניתי שלמרות שאני לא מחבבת את הסוג ספרים הזה אני בכל זאת קוראת אותו=]

 

[Daria san]

מצטרפת להמלצה על הרוקי מורקמי

אומנם הספרים לא מתעסקים נטו בתרבות יפן... אבל אפשר ללמוד הרבה מהם (!), מה גם שלמורקמי יש סגנון כתיבה מאוד ייחודי. אני באמצע של קפקא על החוף (מים? התרגון מאנגלית צריך להיות "חוף"). ו..."יער נורווגי" הוא אחד הספרים היפים שקראתי

 

[ketty the sheep]

עוד המלצה -

סופרת יפנית שאני ממש אוהבת, בננה יושימוטו.

ממליצה נורא על 'המטבח' - יש בו שלושה סיפורים עם דמויות טיפה אקסצנטריות, שמעבירות ממש יפה את כל נושא הבדידות וההתמודדות עם אובדן, וגם מציגות את הצדדים האלו של יפן (יש משהו נורא רומנטי באיך שהבדידות מתוארת ביפן, לדעתי), בצורה מסוימת. אני לא יודעת עד כמה קל למצוא את הספר בארץ, אבל הוא תורגם לעברית בצורה ממש מוצלחת. אני מניחה שבסניפים הגדולים יותר של רשתות הספרים אפשר למצוא אותו. מצאתי ספר נוסף שלה, בתרגום לעברית, שנקרא 'ישנה', אבל עוד לא יצא לי לקרוא אותו. אני מניחה שאחלוק רשמים בהמשך?

 

[AngelicPaige]

היא מדהימה! ../images/Emo54.gif

אני נורא אוהבת אותה ^^

 

[Hayate]

קיבלתי עכשיו את שוגון

לא ידעתי שהוא שתי כרכים. מקווה שיהיה מעניין