"ספרות דתל"שים"
ביום שישי אני ניגש למבחן "הספרות העברית ב200 שנים האחרונות". לרוב השיעורים לא הגעתי, אז השגתי סיכומים מחבר של חברה של חבר (אולי אחד מהם טמבל...) ואני לומד מהם. היום הגעתי לסיכום של השיעור האחרון בסמסטר, ובו המרצה מסכם את הסקירה הכללית שלו על הספרות העברית מ1820, עם כל הניסיונות שלו לחלק אותה לתקופות של 20 שנה ולתת שם לכל תקופה וסגנון, ואז כמתבקש הוא מעלה השערות / תחזיות לגבי העתיד. בשלב הזה, כמובן, הוא מדבר על ה'שפה הרזה', הפוסט-מודרניזם וכו', ומוסיף שלא מזמן הוא למד (באוניברסיטת בר אילן) מונח חדש - "ספרות דתל"שית", ואומר שיש כאלה שמזהים בזה מגמה חדשה. ברגע הראשון נמלאתי גאווה, ברגע השני הרגשתי ממש מטופש. אז כמובן, יש את הספר של שבתאי, וגם "ללכת יומם ולילה" של משתתף-עבר אחר בפורום, יש את הספרים של אלבוים (סוג של דתל"ש), וכמובן סגל - אבל הוא בכלל שייך לדור קודם, קשה להתייחס אליו כאל "מגמה חדשה". פספסתי מישהו?
ביום שישי אני ניגש למבחן "הספרות העברית ב200 שנים האחרונות". לרוב השיעורים לא הגעתי, אז השגתי סיכומים מחבר של חברה של חבר (אולי אחד מהם טמבל...) ואני לומד מהם. היום הגעתי לסיכום של השיעור האחרון בסמסטר, ובו המרצה מסכם את הסקירה הכללית שלו על הספרות העברית מ1820, עם כל הניסיונות שלו לחלק אותה לתקופות של 20 שנה ולתת שם לכל תקופה וסגנון, ואז כמתבקש הוא מעלה השערות / תחזיות לגבי העתיד. בשלב הזה, כמובן, הוא מדבר על ה'שפה הרזה', הפוסט-מודרניזם וכו', ומוסיף שלא מזמן הוא למד (באוניברסיטת בר אילן) מונח חדש - "ספרות דתל"שית", ואומר שיש כאלה שמזהים בזה מגמה חדשה. ברגע הראשון נמלאתי גאווה, ברגע השני הרגשתי ממש מטופש. אז כמובן, יש את הספר של שבתאי, וגם "ללכת יומם ולילה" של משתתף-עבר אחר בפורום, יש את הספרים של אלבוים (סוג של דתל"ש), וכמובן סגל - אבל הוא בכלל שייך לדור קודם, קשה להתייחס אליו כאל "מגמה חדשה". פספסתי מישהו?
כעיקרון,השאלה לגבי ז'אנר כזה של ספרות הוא כמה באמת אתה יכול לטחון את הנושא של חזרה בשאלה בלי לשעמם את הקורא שלא כ"כ מבין מה אתה רוצה ממנו - מכיר את הנושא מקרוב