ספק

[Mist2]

ספק

הספק הוא כלי נפלא לעבודה רוחנית,
כל עוד לא מסיקים בעקבותיו מסקנות.

כאשר תשומת ליבנו מוסטת למסקנה,
אשר יש לניח, שתצוץ מיד אחר הספק,
כלי נפלא זה חדל להתקיים.

 

[שובטמה 1]

ספק

מה זה רוחניות ?. המציאות היא כאן ואכשיו ,ומה שקורה קורה ואין ספק.!!!

 

[sliter26]

ספק

ספק כמו גם ההיגיון הם כלים לא מומלצים בכל הנוגע להתפתחות רוחנית
בספק מונע התמסרות..ההיגיון לא מבין

 

[אבי בכר 2005]

ספק והגיון

ספק כמו גם ההיגיון הם כלים מאוד מומלצים בכל הנוגע להתפתחות רוחנית
הספק משאיר אותך ער וחד לכל אפשרות משאיר אותך מסור לרגע הזה כיוון שאין לך שום אפשרות לדעת דבר לגבי כל דבר אחר.
ההיגיון הוא חרב הלוחם שבעזרתו אתה חושף את האבסורד שבאשליה.

עכשיו חבר את שניהם יחד וקיבלת את נשק יום הדין

בעזרת הספק הכחד כל הנחת יסוד ועכשיו ללא כל הנחת יסוד הפעל את ההגיון.

למי שזה מדבר אליו מאוד ממליץ לעלעל בדבריו של נאגרג'ונה
The Fundamental Wisdom Of The Middle Way

מי שעובד בשבילו משהו קליל יותר (אך לא פחות נושך)
נסו את פיטר פנר - The Edge Of Certainty

 

[דניאל גליקר]

ספק. הגיון.

אין להם ולו אפילו קשר להתפתחות הרוחנית.
אם ההתפתחות הרוחנית מבוססת על פעילותו של המיינד, זו לא התפתחות רוחנית.

התפתחות רוחנית צריכה לעבור מֵעבר למיינד.
אל המוחלט.
אל הטרנסנדנטלי.
עד שהטרנסנדנטלי לא טרנסנדנטלי יותר.
הוא מציאות של 24/7.

 

[ינוקא1]

ואולי כשתסיק מסקנה

יעלו בעקבותיה ספקות אחרים ?

הספק והמסקנה הם שני כלים שמקדמים אותך.

אי אפשר להישאר בספקות כל הזמן , מה שחושוב זו הזרימה.

 

[שובטמה 1]

מסקנה

אמת.המציאות משתנה .התעסקות בעבר היא אשליה,חלום.

 

[Mist2]

זרימה זה טוב

מי נמצא בספק? ומי מגיע למסקנות?
האם מדובר באותו אחד?

 

[שנטידווה]

תלוי עם מה ולאן

 

[Mist2]

אין לי שם/נושא לפוסט הזה

"התואיל להגיד לי, בבקשה, באיזו דרך עלי ללכת מכאן?"
"זה תלוי במידה רבה לאן את רוצה להגיע", אמר החתול.
"לא אכפת לי כל-כך לאן" – אמרה אליס.
"אם כך, לא משנה באיזו דרך תלכי," אמר החתול.
"-בתנאי שאגיע לאנשהו," הוסיפה אליס כהסבר.
"בטוח שתגיעי," אמר החתול, "אם רק תתמידי בהליכה."

לואיס קרול

אז אם לא משנה לנו לאן אנו רוצים להגיע, בואו נזרום...
אותה נקודה ישנה שנדונה כאן שוב ושוב
שנטי, אתה הרי יודע שמבחינתי זרימה היא כל דבר שלא קשור להתעוררות.
מי שנמצא על נתיב ההתעוררות חווה מסע הדומה לעליה קשה במעלה ההר.

כן, אני יכול להבין גם את הדברים הנקראים זרימה שמייחסים לערות, (לא כל הדברים הנחשבים לערות שאין להם כל קשר אליה), אך אני לא רואה כל טעם לדבר על כך.

 

[ינוקא1]

מבחינתי דרך ההארה היא

"להפוך מאבק להרמוניה" (כתבתי כאן על זה מאמר לפני כמה ימים).

דהיינו : בכל סבל יש מאבק.
התהליך של הארה הוא שילוב של שני חלקי המאבק למצב הרמוני.
(שמסמלת צורת 8 שוכב).

כל ספק הוא מאבק , והמסקנה היא ההרמוניה היוצאת מהספק.
ואז מתגלה ספק (=מאבק) חדש , ואז יש להפוך גם אותו להרמוניה.

ושוב ושוב ושוב.
עד להארה הפרטית , או להארה הכללית (=גאולה).

 

[Mist2]

לא התייחסת לשאלות שלי

 

[ינוקא1]

אסביר :

ספק הוא מאבק.
זה לא משנה האם הוא מאבק פנימי בתוך עצמך , או מאבק חיצוני.
מבחינה מסוימת ההפרדה הזו איננה קיימת.

מסקנה היא הרמוניה.
זה לא משנה מי הגיע להרמוניה , האם זוהי הרמוניה פנימית בתוך עצמך או חיצונית.
מבחינה מסוימת ההפרדה הזו גם כן איננה קיימת.

וזרימה זוהי זרימה.

 

[Mist2]

לא על כך שאלתי....

 

[neophile]

ספק הוא פעילות

לפעמים יש בנו ספק , כלומר פעילות שכזאת , באופן מקרי .
אבל אנחנו גם יכולים להיות ספקניים ולא במובן השכלתני שמתייחסים למונח הזה היום .

אבל גם זאת הגזמה כי זה לומר שכל תשומת הלב שלנו תהיה ממוקדת בספק וזאת הרי אינדיקציה לכמות תשומת לב מאוד מועטת מאוד שבקושי על דבר אחד בלבד היא מסוגלת וגם אז - לחלוטין על אותו הדבר בלי שום עודף .

שפע רוחני בין השאר הוא שפע של תשומת לב .
היכולת לחוות גם את הארצי וגם את הרוחני בלי כל הפלייה בינהם ( מעבר להפלייה הטבעית )

 

[ינוקא1]

לכל ספק שהוא יש שני צדדים.

ובהתחלה כאשר היינו באחדות לא היו ספקות.

כאשר הגענו ל2 - נולד הספק. הספק הוא מצב של מצוקה סבל ומאבק , והוא גוזל אנרגיה.
(לא לחינם אמרו חכמינו כי ביום השני נברא הגיהנום , ולכן לא נאמר בו "כי טוב").

לכן כאשר אתה ממקד את תשומת ליבך בספק , אוטומטית התודעה תתחיל לחשוב "איך להתיר את הספק" , דהיינו איך להגיע ל3.

כי ב3 באים לידי ביטוי שני צידי הספק ונוצרת בינהם נקודת חיבור , הרמוניה. זה בא לידי בטוי בצורת ה8 השוכב. שני צידי העיגול והנקודה בינהם מהווים את ה3.
(לכן נאמר ביום השלישי בבריאה פעמיים "כי טוב").

כנ"ל גם הספק או הקונפליקט בין הארצי לרוחני שהזכרת -
האדם מביא ומייצג את ה3 - נקודת החיבור בין הארצי לרוחני. תודעה רוחנית עם גוף פיזי.
וזה כל תפקיד האדם -
להפוך את ה2 ל3 , להפוך מאבק להרמוניה.

 

[neophile]

זאת ראייה פילוסופית של ספק

אני מדבר על ספק ביחס לקיום אקטיבי של תודעה .

אתה יכול להיות בספק בנוגע לדבר מסויים או ספקן באופן כללי , בכל מקרה הספק תופס לך את כל תשומת הלב .

אבל אם מתחכמים ומשתמשים בספק כדי לשאול "איפה אני נמצא" ?
כלומר איפה הקשב שלי ...
אז נפתחת הזמדנות להעלות מעט את מצב התודעה .

 

[ינוקא1]

למען האמת , לא הבנתי מה כתבת.

הדבר היחיד שהבנתי הוא שספקות מעלים את רמת התודעה - נכון.

בנקודות בהן אין ספק , "אין פתח" גישה , יש פשוט קיר אטום.

כל ספק או מאבק הוא פתח ושער למקומות עמוקים יותר , בתנאי שתתגבר על שומרי הפתח.

 

[neophile]

אמרתי את הדברים בהקשר לדבריו של מיסט

לרוב הקשב שלנו תפוס לחלוטין במשהו - זה יכול להיות ספק , זה יכול להיות הרבה דברים אחרים .

מה הכוונה שהקשב תפוס ? שהוא לא חופשי - אז לדוגמא פתאום הספק כולו ממלא את קיומך בלי מקום לשום דבר אחר , אתה הספק והספק זה אתה .

במצב כזה אין שום אפשרות למודעות גבוה מסוג כלשהוא בגלל שפשוט אין קשב חופשי בשביל מה שמודעות גבוה דורשת .

עכשיו מגיע הטריק ... אם אתה בספק בנוגע לספקות שלך , לספקנות שלך באותו הרגע אז אתה בעצם רואה את עצמך - ובראייה העצמית הזאת הקשב משתחרר .

 

[ינוקא1]

אחלא