ספקות

nickym

New member
ספקות

שלום, אני חדשה פה ובכלל מוזר לי שאני פונה לפורום שנקרא זוגיות במשבר... אני במערכת יחסים עם בן זוגי קרוב לחמש שנים וחצי. לאחרונה התעוררו קצת דיונים על חתונה בעקבות הרגשתי שאנחנו לא מתקדמים לשום מקום. ההרגשה הרעה בנוגע לזה חלפה ונראה היה שהכל בסדר, לפני מספר שבועות גם נסענו לחופשה והיה כיף גדול. אני לא יודעת איך זה אצל אחרים. אני בת 26 וזו מערכת היחסים הרצינית היחידה שהייתה לי, לפני כן הייתי קצת אחרי צבא ובמערכות יחסים קלילות ולא מחייבות. לכן כמו שאמרתי אני לא יודעת איך זה אצל אחרים אך מדי פעם אני לא מרגישה שאני בטוחה שזה יילך. רוב הזמן אני יודעת שכן ואני אוהבת אותו מאוד אבל מדי פעם ככה עולה המחשבה האם זה זה? האם המחשבה הזו עלתה מדרגה. אני לא יודעת לומר בדיוק למה או מה קרה, אבל לפתע זה כבר לא כל כך הפחיד אותי המחשבה שאולי זה לא יצליח. אנחנו מאוד דוגלים בכנות ולכן אמרתי לבן זוגי איך אני מרגישה והוא אמר שזה חלק מלהתבגר, זה שאפשר לדעת שגם אם לא נהיה יחד אני אוכל להתמודד עם המצב. הכרתי מקרים של בני זוג שלפתע הבינו שהם כבר לא אוהבים אחד את השני או שהם כבר לא אהבו ו"לא שמו לב". זה מכניס בי הרבה פחד שמא אולי האהבה בינינו אינה חזקה כפי שהייתה ואולי אנחנו יחד רק כי נדמה לנו שאנחנו אוהבים? אם יש מקרים של אנשים שפתאום קלטו שהם לא אוהבים, איך אני יכולה לדעת שזה לא ככה במקרה שלי? אני מאוד מבולבלת, אני אוהבת את בן הזוג שלי ויש לנו זוגיות שבעיני היא הכי מדהימה שיכולה להיות. למה לעיתים יש לי ספקות ואיך אני יכולה להעלים אותם? אני לא יודעת אם יש לכם את התשובות אבל אם יהיו לכם תובנות שיוכלו לעזור לי אנ אשמח כי המועקה הזו הולכת וגוברת. תודה רבה ניקי.
 

dify

New member
תראי

אין הבטחות בחיים. גם כשהכל טוב ותקין דברים משתנים עם הזמן, אנשים משתנים, נסיבות החיים משתנות. גם זוג שהכל אצלם מעולה היום יכולים למצוא את עצמם מרוחקים עוד עשר שנים- אולי כל אחד מהם צמח למקום אחר, אולי כל אחד מהם רוצה מהחיים דברים אחרים ממה שרצו כשהיו צעירים יותר, אולי ואולי ואולי... אני חושבת שהשאלות הקשות צריכות להיות קודם כל על ההווה- האם את אוהבת אותו היום? האם טוב לך? האם זה ממלא אותך? האם היית רוצה לחיות את שארית חייך עם האדם שהוא היום? האם את אוהבת אותו כמו שהוא? האם את מאמינה שיש בינכם מספיק תקשורת, פתיחות, הערכה הדדית כדי שתוכלו להתמודד עם בעיות גדולות, עם דברים מהותיים בחיים יחדיו? האם את מרגישה שאת יכולה לסמוך עליו? האם את מרגישה שאת בוחרת בו היום כי הוא מעשיר את נשמתך ולא מסיבות חיצוניות (אנחנו כבר כל כך הרבה זמן יחד... אני בגיל המתבקש... מה יגידו אם ניפרד... מה יהיה אם לא אמצא מישהו אחר... וכד') אם התשובה שלך לגבי ההווה זה שאת משוכנעת שזה מה שאת רוצה. אז כן, יתכן שאת טועה, ויתכן שעוד חמש שנים תגלי שמערכת השיקולים שלך היום היתה ילדותית וגדלת ממנה למקום אחר. אבל תדעי שעשית את ההחלטה מהמקום הכי אמיתי וכן בך. ואם זה לא יעבוד בעתיד- תוכלו לנסות לשפר או... להתגרש... העיקר, לדעתי, שתהיי כנה עם עצמך בהווה.
 

אייבורי

New member
סדקים

נוטים להתרחב לפערים גדולים. זוגיות ראשונית לרוב גורלה קצר. את יכולה להאריך אותה עוד קצת, לפעמים זה גם מצליח מאד אבל לרוב הסיכויים נגדך.
 

nickym

New member
מה אתה מחשיב זוגיות ראשונית?

להיות יחד חמש שנים וחצי זה זוגיות ראשונית?
 

אייבורי

New member
זוגיות ראשונה

הינה מערכת היחסים הרצינית הראשונה. [קרי שנה ויותר]
 

נומלה

New member
לדעתי רק למתים ולשטופי מוח אין ספקות

אני ספקנית משמע אני חושבת. ולא רק טבעי אלא גם חשוב להרהר כל יום האם טוב לי בזוגיות שלי. מכיוון ש(אני מניחה) את לא בזוגיות עם מלאך שרת מתעוררים ספקות. לדעתי זוגיות טובה היא לא זאת שאין בה ספקות, אלא זו שכל פעם כשמעוררים ספקות את עושה לעצמך חשבון נפש קטן ומאשררת את הזוגיות מחדש ומבהירה לעצמך כל פעם מחדש למה את שם.
 

nickym

New member
תודה

תודה רבה על התשובה שלך,אני מסכימה איתה מאוד. מה שמדאיג אותי זה שהפעם קשה לי יותר להתנער מההרגשה הזו... בדרך כלל כמו שאמרת התהליך של הלעשות חשבון נפש ולהחליט מחדש למה אני פה הוא הרבה יותר קצר. עצם זה שלוקח לי יותר זמן זה מה שמלחיץ אותי...
 

tapuznik

New member
מעבר לכל מה שנאמר

למחשבות, חששות יש נטיה להתעצם ככל שמנסים להתנער מהם. הן עושות לנו דוקא ונדחפות בכוח, אל תנסי להיפטר מהם, תחיי איתם את מביטה בו מהצד, כשהוא ישן או סתם מתנהל עם חברים, משפחה. את אומרת לעצמך, כן. איתו אשמח לחלוק את חיי? לדעתי ככל שתבונה ממלאה את ראשו של האדם, כך תגדל היכולת לנתח, לחשוב ולחשוש מהחלטות גורליות. עם זאת כל זמן שתביני שחתונה אינה גזר דין סופי ובלתי הפיך, יקל עלייך המהלך וישחרר את הפחדים, דבר שיאפשר לרגשות החיוביים מקום רב יותר.
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
תוספת קטנה לעצות המצוינות שקיבלת כאן

קחי בחשבון שמגיל 20 וקצת, כשהכרת אותו, ועד היום, בגיל 26, השתנית מאוד. היית ילדה כשהכרת אותו. ידעת רק בית ספר וצבא, אבל לא חיים של אדם בוגר ממש. ואילו עכשיו את כבר שש שנים אדם בוגר. כלומר, קרו שינויים רבים. התפתחת. ולכן באמת ראוי לבדוק האם האיש שלצידך עדיין מתאים לך. במלים אחרות, כמו שנומלה כתבה לך, הספקות מוצדקים ואינם מעידים בהכרח על בעיה מהותית בקשר. בכל קשר יש בעיות שדורשות התיחסות, ולאו דווקא פירוק הקשר. התחושה ממה שכתבת היא שיש לך קשר בוגר, עם אדם בוגר (לפי המשפט שלו שציטטת). חפשי את הבעיות הספציפיות ונסו יחד לתת להן תשובות. "אהבה" היא לא מהות שעומדת בפני עצמה. היא רגש שעולה מדי פעם, כשמערכת היחסים היא טובה ועונה לצרכים העמוקים שלנו. כשהיא לא עונה לצרכים אלו, לא מרגישים אהבה, אלא כעס, עצב, תסכול וכולי. רגשות אלו מתחלפי בחיינו לפעמים אפילו כל כמה שעות, וזה נורמלי. זה סימן שאנחנו חיים. מריוס
 

nickym

New member
זה עוזר

תודה זה ממש עוזר לדעת שלא בהכרח צריך לשבור את הכלים ולקום וללכת... זה החלק הכי מפחיד, כי טוב לי ופחדתי שאם לרגע אני מרגישה קצת אחרת אולי זה אומר שאני אמורה ללכת ממשהו שבעצם עושה לי טוב
 

seeyou

New member
"לפתע הבינו שהם כבר לא אוהבים אחד את השני"

ואני מוסיף..."כמו פעם". ה"אהבה" משתנה בציר הזמן אהבה לנצח יש רק בשירה-סרטים-.... זה נכון קורה שהאהבה "נגמרת או שיש אהבה חדשה אז מה? בני אדם מפסיקים לחיות מאחר ויודעים שבסופו של דבר מתים? ושכול המלחמות בחיים היו לריק? לכולנו יש "גורל" -אם רוצים להודות בזה או לא. תעשי "ראש קטן" ותמשיכי להינות במסגרת שאת נמצאת כול עוד אפשר- אף אחד לא יודע יום המחר. He who thinks too much about every step he takes will stay on one leg all his life. כאשר יהיו לך עוד מחשבות כאלו-תוכלי קצת שוקולדה,שטיה וסקס טוב-זה הריפוי היחידי . יוסי
 
למעלה