"ספירת מלאי"
אולי בגלל שאני יודעת שאתה לא קורא ברשת בכלל, אני מרשה לעצמי את הפורקן (היחסי) שפה. 32 שנה. ראבאק!!! זה ימבה זמן, לא? ת'אמת? לפני 32 שנה לא האמנתי שאגיע לספירה הזו. הייתי בטוחה שאיפשהו באמצע הדרך נישבר ונקטע את החוט. אבל מסתבר שלא. מסתבר ששנינו חזקים יותר ממה שחשבנו... כשהתחתנו באולם הצנוע ההוא בעיר החוף שהיום הפכה לסוג של עיר פשע, עוד הגישו רבע עוף ובורקס ולא חשבו בכלל על מנות מדוגמות. בחתונה שלנו עוד היתה תזמורת. DJ היתה מילה ללא מובן ופשר. הטלויזיה היתה בשחור לבן ורק ערוץ 1 בקושי. ברדיו טייפ שהיה מצרך חדשני היו רק קלטות (קסטות), ומערכת הסטריאו שרכשנו היתה בגודל של חצי סלון. התמונות שבאלבום רובן בשחור לבן כי לפתח תמונות צבעוניות עלה פי 4 כסף ולמי היה מיותר? משכורת הרווחנו בלירות ובזבזנו בלירות. כשנולד הבכור עוד לא ידענו מה זה פמפרס או האגיס, וכיבסתי חיתולי בד במכונת הכביסה החדישה שהיתה אטרקציה... ואהבנו. ורבנו. והשלמנו. ושוב רבנו ושוב השלמנו. ויצאת למילואים כשלא היו בכלל סלולריים ובקושי הרמת טלפון הביתה, כי זה לא היה אפשרי כל כך. ברכב המשפחתי לא היה מזגן כי אנחנו לא מליונרים. לא היינו וכנראה שלעולם גם לא נהיה. כשהילד היה חולה תמיד זו אני שנשארה בבית, כי כך היה מקובל אז. זו היתה הנורמה. ושוב אהבנו. ורבנן, והשלמנו. וחוזר חלילה. שנינו רעינו בשדות זרות וזרים, ולמרות הכל ואף על פי, אנחנו עדיין ביחד. 32 שנה. ראבאק, זה ימבה זמן, לא? השנים חלפו והמון השתנה. מספר הטלויזיות בבית כמספר החדרים. מספר הערוצים - המון. לכל אחד מאיתנו יש סלולרי משלו וכשאתה הולך לקניות אתה מתקשר לשאול אם להביא תנובה או טרה, לחם אגוזים או לחם אחיד. מרוב מבחר קשה לבחור. השיער התדלדל כמו שהקילוגרמים עלו. וירדו. ושוב עלו. נוספה לנו עוד נסיכה למשפחה. חיתנו את הבן ונולד לנו נכד. הורי נפטרו וגם אביך הלך לעולם שכולו טוב. ואנחנו עדיין ביחד. 32 שנה. ראבאק, זה ימבה זמן לא? כנראה שלא יקירי, כי זה עבר באמת מהר.....
אולי בגלל שאני יודעת שאתה לא קורא ברשת בכלל, אני מרשה לעצמי את הפורקן (היחסי) שפה. 32 שנה. ראבאק!!! זה ימבה זמן, לא? ת'אמת? לפני 32 שנה לא האמנתי שאגיע לספירה הזו. הייתי בטוחה שאיפשהו באמצע הדרך נישבר ונקטע את החוט. אבל מסתבר שלא. מסתבר ששנינו חזקים יותר ממה שחשבנו... כשהתחתנו באולם הצנוע ההוא בעיר החוף שהיום הפכה לסוג של עיר פשע, עוד הגישו רבע עוף ובורקס ולא חשבו בכלל על מנות מדוגמות. בחתונה שלנו עוד היתה תזמורת. DJ היתה מילה ללא מובן ופשר. הטלויזיה היתה בשחור לבן ורק ערוץ 1 בקושי. ברדיו טייפ שהיה מצרך חדשני היו רק קלטות (קסטות), ומערכת הסטריאו שרכשנו היתה בגודל של חצי סלון. התמונות שבאלבום רובן בשחור לבן כי לפתח תמונות צבעוניות עלה פי 4 כסף ולמי היה מיותר? משכורת הרווחנו בלירות ובזבזנו בלירות. כשנולד הבכור עוד לא ידענו מה זה פמפרס או האגיס, וכיבסתי חיתולי בד במכונת הכביסה החדישה שהיתה אטרקציה... ואהבנו. ורבנו. והשלמנו. ושוב רבנו ושוב השלמנו. ויצאת למילואים כשלא היו בכלל סלולריים ובקושי הרמת טלפון הביתה, כי זה לא היה אפשרי כל כך. ברכב המשפחתי לא היה מזגן כי אנחנו לא מליונרים. לא היינו וכנראה שלעולם גם לא נהיה. כשהילד היה חולה תמיד זו אני שנשארה בבית, כי כך היה מקובל אז. זו היתה הנורמה. ושוב אהבנו. ורבנן, והשלמנו. וחוזר חלילה. שנינו רעינו בשדות זרות וזרים, ולמרות הכל ואף על פי, אנחנו עדיין ביחד. 32 שנה. ראבאק, זה ימבה זמן, לא? השנים חלפו והמון השתנה. מספר הטלויזיות בבית כמספר החדרים. מספר הערוצים - המון. לכל אחד מאיתנו יש סלולרי משלו וכשאתה הולך לקניות אתה מתקשר לשאול אם להביא תנובה או טרה, לחם אגוזים או לחם אחיד. מרוב מבחר קשה לבחור. השיער התדלדל כמו שהקילוגרמים עלו. וירדו. ושוב עלו. נוספה לנו עוד נסיכה למשפחה. חיתנו את הבן ונולד לנו נכד. הורי נפטרו וגם אביך הלך לעולם שכולו טוב. ואנחנו עדיין ביחד. 32 שנה. ראבאק, זה ימבה זמן לא? כנראה שלא יקירי, כי זה עבר באמת מהר.....
