רגליים כבר לא מחכה להחזרה
4 העוברים הופרו, 3 יפים ומושלמים הוחזרו. במשך שבועיים הרגשתי בהריון, אבל מישהו חשב אחרת בטא קטנה מ2
. ביום חמישי אהיה אצל דר' קלדרון בבני ציון- מסלול טריים ברומניה. מלח יושב על הוריד כבר הרבה זמן, ועכשיו שכנע אותי סופית. אני ממש, אבל ממש לא רוצה לחזור לראשון אפילו שזה יחסוך לי עשרת אלפים שקלים. מה התאים לי במדיקל בראשון לציון-
היתרון הכי גדול זה על חשבון הקופה, עם השתתפות עצמית של 1450 שקלים.
המעקב נעשה אצל הרופא שלי ליד הבית, רק מתן הזרע וההחזרה היו בראשון.
יש להם חדר נעים שקט למתן זרע. פעם ראשונה בהיסטוריה שהלך לנו תוך כמה דקות. |כן חגית האחות (או הלבורנטית, מצטערת אם אני לא מדייקת) היא אשה מקסימה. כל שאלה ששאלנו קיבלנו תשובה מדוייקת ואדיבה.
לי, המזכירה שהחליפה את סימה היתה נמרצת ועניינית. התקשורת דרכה זרמה, ואפשר היה לסמוך עליה שכל שאלה תקבל תשובה מדוייקת ומהירה (כשטעתה, תיקנה והתנצלה).
אני נוטה להאמין שהמעבדה שלהם טובה. מה לא התאים לי במדיקל-
היינו צריכים לעשות ביופסיה של הרירית. דר' בר אישר שאפשר לעשות את זה בקופת חולים, אבל כשהגעתי עם התוצאה הוא החזיק את הדף המודפס בזלזול ואמר שהתוצאה חסרת משמעות, כי זה לא מה שצריך לבדוק. כששאלתי למה הכוונה אמר "הפתולוג שלנו יודע מה צריך לחפש, הרופא בקופת חולים לא יודע". (על ענין הביופסיה אפשר לנהל דיון נפרד).
סימה, המזכירה (ובבקשה לא לקרוא לה שוב לכאן
) קישרה באופן לקוי ביני ובין הרופא. שאלתי שאלה והיא הבטיחה לחזור, אחרי יומיים שלושה, שבוע התקשרתי שוב ושאלתי ואז לקח עוד יום יומיים וקיבלתי תשובה. על השאלות הבאות לרוב ויתרתי. גם בביקור מרפאה בחיפה לא אהבתי את הטון המתנשא שהיא נקטה כלפי מטופלים אחרים שהיו שם (ועוד ניגשה אלי מגלגלת עיניים ורומזת עליהם בזלזול). לפחות אצלי היא לא איבדה את התיק ולא הפכה את כל החדרים כדי למצוא אותו (כמו שקרה לחברת פורום אחרת שפגשתי שם).
הטיפול ארך בסופו של דבר
כמעט שבעה חודשים.
את ההודעה הזאת כתבתי כמה ימים לפני שהיינו שם להפקיד את הזרע. ההחזרה היתה לפני כשלושה שבועות. בהתחלה דובר על 3 חודשים. אחרי מתן הזרע אמרו 4 חודשים אבל כנראה שיקח פחות. אחרי ארבעה חודשים אמרו שההפריה תהיה בחודש הבא. בחודש הבא אמרו שיש הפריה אבל העוברים יחזרו לארץ מאוחר יותר. וכשרציתי להתחיל טיפול כדי שההחזרה תהיה כשהעוברים מגיעים, שכנעו אותי לדחות את הטיפול חודש נוסף
. אני בחוסר הנסיון שלי לא ידעתי שאין לי שום סיכוי לביוץ ספונטני עם 4 אסטרופם ליום, והסכמתי לחכות עוד חודש כדי לא לפספס.
הבטיחו לי שיפשירו 2 עוברים, ורק אם תהיה בעיה יפשירו שנים נוספים. הפשירו את ארבעתם. היו שלושה מושלמים של 8 ואחד של 4. אני כעסתי כי למרות הסיכוי הקלוש- יש עדיין סיכוי להקלטות שלושה. אבל בטח לא יכולתי לוותר על אחד. בכל מקרה העובר של 4 הלך לפח- (כאילו שאין ילדים שנולדו מעובר של 4.) ממש לא אהבתי את התשובה של הרופא "מקסימום תעשי דילול. אולי מבחינה רפואית הוא צודק, אבל רבאק, ככה עונים? קשה לי להחליט אם השיקול שלהם היה נכון או לא, אבל מכעיס אותי שהבטיחו דבר אחד ועשו דבר אחר. אף אחד לא יכול לדעת אם משתי החזרות של שנים היתה מתקבלת אותה תוצאה כמו מהחזרה אחת של שלושה.
אחרי שבוע עשיתי בדיקת פרוגסטרון, התקשרתי לדווח על התוצאה והאחות ענתה לי שהתוצאה כבר בידיה ואקבל הנחיות מאוחר יותר. כשקיבלתי את תוצאות הבטא הייתי המומה מכדי להתקשר למישהו. חשבתי שהם יתקשרו אלי- הם לא התקשרו עד עצם היום הזה
.
יומיים שלושה אחרי הבטא התקשרתי למספר הטלפון הסלולרי (זה שהיה של סימה, ואחר כך של לי). השארתי הודעה על שלילי וביקשתי שיחזרו אלי לברר מה עושים הלאה. אתם כבר יכולים לנחש שאף אחד לא חזר אלי. הרופא שלי אומר שהטלפון כנראה כבר לא בשימוש. היו עוד כמה דברים קטנים שהפריעו לי אבל הם שוליים. רק שביחד זה מצטרף לחוסר שביעות רצון כללית. האלטרנטיבה קורצת לי יותר, גם דר' קלדרון (יש לי כרטיס מועדון מעריצות), גם טריים וגם פרק זמן קצר יותר. אני אצליח לארגן כסף, זמן זה כבר משאב יקר יותר. אז עכשיו אני בסטטוס של "לקראת טיפול חדש". רגליים
