ספטמבר....

ariane

New member
ספטמבר....

התלבטתי אם לכתוב את ההודעה הזו, ובסוף אני אכתוב. כן הגענו לחודש הקשה, חודש ספטמבר. בחודש הזה ילדתי את שני ילדי הבכורים, וקברתי אותם. לא רציתי להזכר אבל ביום שישי צילמתי את עדן בבריכה ובתמונות התאריך מודפס אוטומטי, הדפסתי תמונה וקבלתי צמרמורות... 16/9, היה 16/9 ורק עם התמונה שמתי לב. והתחלתי לבכות כשראיתי את התמונה, הסתכלתי רק על התאריך הזה. תאריך שצעק:"אל תשכחי אותי!!" ולא, לא שכחתי ולא אשכח. בשבת שיחקתי עם עדן והיא התחילה לצחוק, מהצחוק המתגלגל והיפה שלה... ובכיתי. פתאום שאלתי את עצמי אם לאלה ודר היה צריך להיות אותו צחוק. אם הם היו חייכנים כמו עדן?? כמה שהייתי רוצה לשמוע אותם צוחקים איתי....ואפילו בכי לא שמעתי. חודש קשה עבורי. חודש של זכרונות. אני כל הזמן מקווה שבחודש הזה בשנה הזו יהיה לי רק טוב.
 

נעמולה

New member
אין מילים לנחם

רק מבט אחד בעדן המדהימה, רק חיבוק שלה, הסנפת הריח שלה יכול להקל במקצת על האובדן. וכמובן אופטימיות ומבט אל העתיד הנפלא שמחכה לכולכם יחד. בינתיים -
גדול
 
בטח שלכתוב ובטח שכאן ../images/Emo24.gif

עכשיו, כשאת
בידיים מלאות, הפער בין היש לאין גדול אף יותר, ומאוד בולט. ולפעמים, קשה לשאת שמחה ועצב ביחד. ספטמבר תמיד יהיה חודש קשה יותר ועצוב, גם אם עם השנים יהיה מעט קל יותר. ואנו כאן איתך, מדליקות
וזוכרות.
 

פלגיה

New member
אוי, אריאן, זה מעגל השנה הזה

אני מקווה שהשנה באמת זה לא מעגל אלא ספירלה, העצב נשאר, אבל את צעד אחד מעליו וקדימה, עם עדן.
 

תולו

New member
אריאני ../images/Emo24.gif

מחבקת אותך, מחזקת אותך, אכן קשה. ואת - חבקי את עדן ונצרי כל דקה ושניה שיש לך איתה, היא הדבר האמיתי והחשוב ביותר.
 

1ויוי

New member
ספטמבר השחור

אני איבדתי את התואמים באותו חודש ושנה איתך . שבועיים לפניך . הייתי משתתפת חדשה בפורום "אובדן הריון" שבעלך נכנס וסיפר על מה שאתם עוברים ועל הקושי שהוא כאן ואת שם רחוקה וזה היה ל כך עצוב כי הרי הדבר היחיד שהחזיק אותי היה בעלי ולהיות רחוקה מבן זוג ... אח"כ התנתקתי מהפורומים לתקופה וכשחזרתי אחרי הלידה הטובה הייתי בהלם לגלות שעברת עוד אובדן שוב בספטמבר אבל חשתי הקלה לדעת שאת שוב בהריון. ספטמבר הראשון שנה אחרי האובדן עם בטן ריקה היה לי מאד קשה ספטמבר השני עם תינוק קטן בבית היה עדיין מאד קשה כי פתאום נפל האסימון וקלטתי מה זה ילד ומה איבדתי ספטמבר השנה - 3 שנים לאובדן הייתי כל כך שקועה בשובב שלי שתפאום הכאב הפך לזכרון עמום הזמן עשה את שלו, האור דחק את החושך והרגשתי קצת רע עם עצמי שלא כואב לי כמו בשנים הקודמות. אבל ככה זה בחיים...
 

ariane

New member
תודה בנות

כל התגובות שלכן מאוד ריגשו וחזקו אותי... תודה תודה תודה
 
אריאן../images/Emo24.gif

כל כך מזדהה איתך; הרגעים שבהם אני מתבוננת בתינוקת ומאושרת איתה, הם גם הרבה פעמים רגעים כואבים כי אני נזכרת בתינוק שלא הספקתי לראות אותו גדל ומגלה את החיים... שולחת לך חיבוק ענק ומאחלת לך שתהיה שנה טובה ומתוקה.
 
למעלה