ספור.....

[maxima]

חדש מהמייל... שווה לקרוא

שווה לקרוא כל מילה ולשלוח את זה לכולם אנחנו עם חזק !!! זה, למה אני אוהב להיות יהודי. מצבנו מעולם לא היה יותר טוב !!! זו רק הטלוויזיה והתקשורת שגורמת לאנשים לחשוב שסוף העולם מתקרב. רק לפני 60 שנה הובילו את היהודים למותם כמו צאן לטבח. לא ארץ, לא צבא. רק לפני 55 שנה, שבע מדינות ערביות הכריזו מלחמה על מדינת היהודים הקטנה, רק בת מספר שעות. היינו אז 650.000 יהודים נגד שאר העולם הערבי. לא צה"ל, לא חיל אויר נורא ואימתני. רק חבורה של אנשים קשוחים שאין להם לאן ללכת. זוכרים?: לבנון, סוריה, עיראק, ירדן, מצרים, לוב, ערב-הסעודית - כולם תקפו בעת ובעונה אחת. המדינה שהאו"ם "נתן לנו" הייתה מורכבת מ-65 אחוז מדבר והתחלנו אותה מ-אפס. רק לפני 35 שנה נלחמנו נגד צבאותיהן של שלושת המדינות החזקות של המזרח התיכון ואנו מחקנו אותם אז, במלחמת ששת הימים. נלחמנו, במשך הזמן, בקואליציות שונות של מדינות ערביות עם צבא מודרני ומשופע בכמויות עצומות של נשק רוסי-סובייטי ועדיין ניצחנו. היום יש לנו מדינה, צבא, חיל אויר חזק ומפואר, כלכלת היי-טק, המייצאת במיליונים. אינטל - מיקרוסופט - איי.בי.אמ. מפתחים את העניינים שלהם כאן. הרופאים שלנו זוכים בפרסים חשובים בתחום הפיתוח הרפואי. הפכנו את המדבר לארץ פורחת, מכרנו תפוזים, פרחים וירקות לכל העולם. ישראל שגרה לחלל את הלוויינים שלה!. שלושה לוויינים ביחד!.. אנחנו נמצאים במקום טוב באמצע יחד עם: ארצות-הברית (250 מליון תושבים), רוסיה (200 מליון תושבים), סין (1.1 מיליארד תושבים) ועם אירופה: צרפת, אנגליה, גרמניה (עם 350 מליון תושבים) - המדינות היחידות בעולם ששיגרו משהו לחלל. ישראל, היום, נמצאת במשפחת המעצמות הגרעיניות יחד עם ארה"ב, רוסיה, סין, הודו, צרפת ואנגליה (אנחנו לעולם לא נודה בזאת, אבל כולם יודעים...) לחשוב שרק לפני 60 שנה הובילו אותנו, בבושת פנים, בלי תקווה למותנו. זחלנו מתוך האודים הבוערים של אירופה, ניצחנו במלחמותינו כאן עם קצת פחות מכלום, ובנינו לנו "אימפריה" מכלום. עוד מעט נחגוג את חג הפסח ובואו לא נשכח על מה מדבר החג הזה: התגברנו על פרעה. התגברנו על היוונים. התגברנו על הרומאים. התגברנו על האינקוויזיציה הספרדית. התגברנו על הפוגרומים הרוסיים. התגברנו על היטלר. התגברנו על הגרמנים. התגברנו על השואה.. התגברנו על צבאותיהן של שבע מדינות, התגברנו על סאדאם. אז תירגעו, חברה', אנו נתגבר גם על אויבינו הנוכחיים. לא משנה איזה חלק של ההיסטוריה האנושית תנסה, תחשוב על זה, בשבילנו, העם היהודי, מצבנו מעולם לא היה טוב יותר. לכן בואו נרים את ראשנו ונזכור: לא משנה איזו מדינה או תרבות שניסו להתעסק איתנו נכחדו, בעוד שאנו ממשיכים בדרכנו!!! מצרים? מישהו יודע לאן נעלמה האימפריה המצרית. היוונים? אלכסנדר מוקדון? הרומאים? האם מישהו היום מדבר לטינית? הרייך השלישי? מישהו שמע איזה חדשות ממנו לאחרונה? ותסתכלו עלינו. עם התנ"ך. מהעבדות של מצרים, אנחנו עדיין כאן, מדברים את אותה שפה, ממש כאן, ממש עכשיו. הערבים עוד לא יודעים את זה, אבל הם ילמדו שיש רק אלוהים אחד. כל זמן שנשמור על זהותנו, נהיה נצחיים. אז סליחה שאיננו מודאגים, מקטרים, בוכים או פוחדים.. העניינים כאן בסדר. הם בהחלט יכולים להיות יותר טובים אבל עדיין: אל תתייחס לזבל התקשורתי, הם לא יספרו לך על הפסטיבלים שלנו כאן, על האנשים שממשיכים לחיות כאן, שיוצאים לבלות, שפוגשים חברים. כן! המוראל לפעמים שפוף, אז מה? זה רק מפני שאנו מבכים את מתינו בעוד הם צוהלים על הדם שנשפך. זאת גם הסיבה שבזכותה אנחנו ננצח, אחרי הכל. בבקשה העבירו את האי מייל הזה לקהילה היהודית ולכל מקום אפשרי בעולם, הם חלק מהכוח שלנו. זה עשוי לעזור לחלק מהם להרים את הראש מעלה. אמור להם שאין מה לדאוג. אמור להם לחשוב בגדול ולראות את כל התמונה. לשנה הבאה בירושלים. חג פסח שמח

 

[erika6]

ספור......./images/Emo108.gif

לפני מספר ימים עשיתי אקו, בטופס ההפניה היה כתוב שיש לי בעיה בריאות.הטכנאי אמר " אוי ואבוי יש בעיה" מה הבעיה אני שואלת? ענה"אני אראה ווילון בבדיקה, למעשה לא אראה כלום, עלי לערוך בדיקה מסורבלת וממושכת" בצחוק אומרת לו רגע אלך לעשן סיגריה ותוכל לראות טוב יותר, מבטיחה לך שתוכל לראות כל מה שאתה צריך ללראות בבדיקה. צחקנוץ אני נשכבת על המיטה וצועקת אי.אי., הטכנאי בפליאה שאלני"וכי למה את מתלוננת עדיין לא עשיתי דבר, וחוץ מזה הבדיקה לא כואבת" נכון אני עונה, אבל הגב כואב לי ואז הוא סיפר לי שיש לו פריצת דיסק ועוד כל מיני נוספות בגב, כתוצאה מתאונה. הפכנו להיות ידידים למשך הבדיקה, כ10 דקות, ותוך כדי הבדיקה הוא סיפר לי סיפור על אביו. אביו היה מהנדס מכונות תושב חיפה, יצא לפנסיה. בהיותו בפנסיה העסיק עצמו בעיסוקים שונים ומשונים, לא היה לו רגע דל. יום אחד נקרא על ידי ידידו מכבר הימים, חבר לספסל הלימודים,לעזור לו באיזה תקון בביתו שהוא עצמו לא התגבר על הבעיה. מאחר והוא היה בפנסיה כאמור, נענה לבקשתו. הודיע לו שהוא יוצא לסדורים ובגמר הסדורים יבקר בביתו. צלצל בפעמון אשתו של הידיד פתחה את הדלת, קבלה אותו בסבר פנים יפות ובחיוך,שמחה לבואו ואמרה לו "אני מכירה אותך מאיזה שהוא מקום" הוא היה איש פעיל בחיפה והרבה אנשים הכירו אותו ממעגלי חייו. הוא ענה לה "אתקן הנדרש לתקון ואת תכיני כוס קפה. על כוס הקפה אספר את הקורות אותי ואולי נגלה מהיכן את מכירני" ידידו היה עדיין בעבודה ולאשה היה מספיק זמן להאזין לסיפורו. האיש הצליח להתגבר על התקלה ותיקן הנדרש. האשה הכינה קפה הניחה על השולחן שתי כוסות קפה, פרסה שתי פרוסות עוגה ושאר העוגה השאירה על השולחן, חשבה לעצמה אולי האורח ירצה עוד פרוסת עוגה. הייתה חסרת סבלנות רצתה לשמוע את ספור חייו של האיש. בסיום העבודה התישבו על יד השולחן, הידיד לגם מספל הקפה והתחיל לספר. "אני יליד פולין הגעתי לארץ בהיותי נער צעיר, השארתי כל משפחתי מאחורי, לא בקלות קבלתי הסכמת הורי לצעד זה. לימים היה קשה מאוד להסתדר בארץ, בלי שפה, בלי משפחה. כל שאיפתי היה ללמוד ולהשתקע בארץ, נד ונד מקבוץ לקבוץ אחר עבדתי בקבוץ בכל מיני עבודות שלא היה לרוחי. מקבוץ עברתי לעיר ושוב לקבוץ, הייתי במסגרות שונות. הקבוץ לא נראה לי, הבנתי מהר מאוד שבקבוץ לא אוכל ללמוד. גוייסתי לצבא בקרבי נלחמתי כמו כולם. עם שחרוריהלכתי ללמוד והייתי פעיל מאוד בעלית עולים וקליטתם, פעיל מפלגה, מאורע בנעשה בעיר." "התאהבתי בנערה חמודה שהיא אשת חיקי עד היום, חיים באושר, נולדו לנו 2 ילדים, פרנסתי משפחתי בכבוד." אבא ממשיך לספר לה שהיה מעשן כבד, סיגריות "סילון", היה קונה בסיטונאות בכמויות של חנות וקבל הנחה משמעותית. הוא הדליק סיגרה בסיגריה כי חבל היה לו לבזז כסף נוסף לקנות מצת. וכך המשיך לעשן שנים עד שיום אחד החליט על הפסקת עישון. דוקא אז באיזה שהוא שלב, אחרי כמה שנים, הרגיש מיחושים. הבן שהיה סטודנט באותם הימים, אצה רצה לו הדרך לקח את אביו בדחיפות לפרופסור, נערכו לו בדיקות ועוד בדיקות ועוד בדיקות ולא מצאו דבר. הבן לא הסתפק בתשובות אלו ולקח את אביו לרופא נוסף. גם המומחה השני אישר שאביו בריא. האב המשיך לעבוד ולהיות פעיל כרגיל. אביו סיפר לאשה על הבן ואת הבת משום מה לא הזכיר. פתאום השתתק וכאילו נרדם על הכסא. האשה לא הבינה פשר הדבר, היא קראה לו בשמו אך הוא לא ענה, היא שאלה אותו מה קרה הוא לא ענה, היא חשבה איך יכול להיות שהוא נרדם בסיום סיפור חייו, ככה סתם, היא נגשה אליו טפחה על שכמודברה אליו ואז היא הבינה שהוא הידיד לא יוכל לענות לה יותר. הטכנאי נזכר שאביו אמר לו תמיד. "אם לא אוכלים מתים ועם אוכלים גם מתים, אז עדיף לאכול" נזכרתי שגם אבי אמר אותה האמירה. בפסח אני כל הזמן מרגישה רעב. ירדתי לאכול ולכתוב את הספור. מה איכפת לי מה המשקל מראה. לילה טוב

 

[דרדרית]

אריקה- ../images/Emo39.gifסיפור מעניין. טוב עשית

שהעלית אותו על הכתוב.

 

[yuli139]

נהנתי לקרוא את הסיפור,אריקה ובוקר

טוב לדרדרית שכבר השכימה.אתמול ראיתי את אחד הסרטים המרטטים ביותר"נערי המקהלה"מי שעוד לא ראה אותו שיחפש איפה הוא מוצג וילך לראותו.ח-ו-ב-ה

 

[דרדרית]

וכמובן בוקר נפלא לאריקה יולי וכולם.

איך שכחתי בלהט ההתרגשות לפתוח בבוקר טוב?יולי- שמחה שנהנית מהסרט. אשתדל ללכת. הערב אני הולכת לחוג לקרמיקה (או כפי שאריק קורא לזה- "לשחק בבוץ"... חבר'ה- זה ממש נחמד להתעסק לשעתיים עם החומר, ללוש, לעצב, ליצור ובסוף אפילו לקבל תוצר כלשהו. פזי- מקווה שתארגן מפגש אצלך בקרוב כי התגובות היו חמות ונלהבות. ויודע מה? לא צריך לזה חג

סתם מפגש נחמד בחצר הנחמדה שלך. שיהיה לכולנו יום נפלא

 

[yuli139]

../images/Emo91.gifלאתר מקסים של הצלם אייל

בר-טוב.שוטטו בו ותהנו מכל צילום

 

[boaz31]

אגדה יפה על נסיכת המים

חיה חייתה, בארץ רחוקה, מלאת אגמים וימים - נסיכה יפהפיה, עדינה וצחה - אשר לא יכלה לסבול מים. משרתייה היו רוחצים אותה בחלב, טובלים מטליות נעימות למגע בבשמים, משתמשים בתרכיזים צבעוניים בעלי ריחות עזים ומוזרים, הכל - על מנת לנסות ולהסוות את עובדת היותם נוזלים. את הנוזלי והמיימי שנאה הנסיכה עד מאוד, פחדה מהתנועה הרכה עליה לא יכולה הייתה לשלוט. היתה זו תופעה יוצאת דופן ומאוד לא מקובלת בזמנו, כי הרי בנוסף להתעסקות המיותרת ולזמן המבוזבז סביב ענין רחצתה - הראיתם אי-פעם נסיכה מלוכלכת? השמעתם על נסיכה שאיננה נקיה? לא יכלה הנסיכה להתגאות בארצה המוקפת ימים והמלאה בנהרות, נחלים, אגמים ומפלים. לא יכלה לארח את אורחי נסיכות ליכטי הקטנה דווקא במקומות המופלאים בהם נתברכה. לא יכלה להשתכשך ולהתרחץ עם אחיה ועם בני משפחתה. מבודדת הייתה בפחדה הכה מוזר, למרות רצון סביבתה האוהבת להוות לה תמיכה. כמובן, שמלך הוא תמיד איש עשיר ורב אמצעים ויכול הוא להסתייע במיטב המומחים. וכך - מכל ארצות תבל זימן המלך לארצו את מיטב הקוסמים, מלחשי הלחשים, רוקחי הצמחים והתמיסות - אך לשווא. כשנתבקשה הנסיכה לטבול את ציפורן כף רגלה העדינה באמבטיה או בבריכה - על מנת לראות ולהיווכח ש.... אכן נרפאה - הייתה מחווירה, רועדת בכל גופה וכמה פעמים לא עמד לה כוחה ובפני כל קהל הצופים המקווים - קרסה והתעלפה. החליט המלך לוותר, להניח לילדתו הכאובה. "זוהי מחלה ככל המחלות, בני הממלכה יודעים זאת, מי הארץ אינם נעלבים ולוקחים זאת אישית וזהו.... עלי להשלים עם המציאות." חלפו השנים. הנסיכה בגרה והנה היא כבר בת 20, הגיע הזמן להינשא וכבר רבו מאוד המחזרים. אך זה – 'כף ידו רטובה' וזה – 'אגלי זיעה נוטפים ממצחו', הלה אינו מתאים כי כך וההוא, בשל ההייפך – בקיצור –דחתה הנסיכה את כולם מעל פניה, שלחה לדרכם את העקשנים והמתמידים ביותר. 'לא אנשא לעולם' - הכריזה באוזני אביה האוהב - 'כולם דביקים ומגעילים, מגעם גורם לי לבחילה - לא ולא, זה לא בשבילי!!!!' האב הנואש היה חסר אונים. בינו לבינו הבין, שכשם שבתו מפחדת ממים, כך מפחדת היא גם מגברים. גבר בריא, מלא הוא בזרע רב עוצמה ולא רק בזיעה ותהה כיצד מסתדרת בתו האהובה עם עובדת היותה אשה ועם קילוחי דמה החודשיים... מעולם לא ההין לדבר עימה על כך, על ענייניה הכה כמוסים – אך תהה בכאב רב מדוע מפחדת ילדתו מ-נוזל, אחת מתופעות הטבע המופלאות ביותר.... דעך המלך אל תוך עצבונו ועימו קמלה הנסיכה. חושך ירד על פני נסיכות ליכטי: צחוקי התושבים, שאהבו אהבה כה עזה את מלכם הקשיש – פסקו. שקיקי הדמעות יבשו אף הם – כל הבעה רגשית נכחדה. בוקר אחד, נעורו אנשי ליכטי משנתם, הביטו זה בזה באי-שקט עד שהבחינו בסיבה לחוסר מנוחתם. ארצם יבשה ממים. לא עוד אגמים, לא עוד נחלים, הכל יבש! הכל חרב! הארץ הפכה צהובה, כארץ מדבר אפריקאית: ללא ירוק, ללא כחול, נסיכות ליכטי הפכה לצחיחה כלבבות האנשים. פקחה את עיניה הנסיכה ע', הביטה בארצה המצומקת וכאב חד פילח את ליבה. לא יכלה לשלוט בו, בכאב על אדמת ארצה שנתייבשה מאוצרותיה, שמתרוקנת מטובה – והחלה לבכות ולבכות ולבכות. בכתה יום, בכתה שבוע, בכתה חודש שלם וקצת – בכי ללא שליטה, בכי ללא מעצורים. אט אט נדבקו בבכיה גם אביה, בני משפחתה וקרוביה, אט אט נדבקה בבכי הממלכה כולה – ממלכת בכי ללא הפסקה. וראה זה פלא וודאי מנחשת את, ע', את המשכו של הסיפור! לפתע בצבצו עלים ירוקים על ענפיהם של העצים שכמו נעורו לחיים. פרחים כחולים ואדומים וורודים הפגינו את שפעתם בשמחה. חוריה החלולים של האדמה נתמלאו במים שקופים, טהורים ונקיים ורחש מי הנחלים סיפק רקע נעים לאוזן ולציפורים ששוב פצחו בשיחה. רגע לפני שנסתיימו כל מאגרייה של ליכטי, הנסיכות הקטנה – נסתיימה הבצורת, (הרגשית והפיזית) ותושביה יצאו לרחובות, שרים ורוקדים באקסטזה של שמחה. להפתעת הכל, מטרי גשם החלו לרדת במטח=

 

[דרדרית]

בועז- יופי של אגדה. תודה.

אבל מה הקשר לפרח? או שאין קשר???

 

[boaz31]

דרדרית-שם הפרח-ורד הכלב וחשבתי

לפי שמו שאולי הוא גדל בנגב ואז זה מתקשר מעט לאגדה כך שעל אולי אולי זה מתאים ואם טעיתי אז זה סתם פרח יפה!! והפרח משמאל שמו::זקן הסב,{שם משונה}

 

[דרדרית]

בועז../images/Emo51.gif

 

[HAVA159]

boaz31 ידידי תודה על הסיפור,ממש

יפה. ואתה בטח מכיר הרבה פרחי הארץ בשמות זה בטח בעקבות הטיולים שלך. יום נפלא לך, אוהבת

חוה.

 

[boaz31]

HAVA159 --אני אוהב פרחים-תודה

 

[המקוריתmisu007]

בוקר טוב לכולם יום יפה לטיולים../images/Emo42.gif

 

[erika6]

בוקר טוב../images/Emo51.gifלדרדרית שקראת../images/Emo108.gif

את הספור, לפחות היה כדאי הטרחה להדפיסו והנה אני מגישה לך

 

[erika6]

בועז אגדת יפה../images/Emo51.gif

בוקר טוב לכל אלה שהשקימו עם שחר ולכל אלה שדיין לא שתו את

עם

ו

 

[מנורה]

בוקר טוב חברים אריקה הסיפור בנוי

בצורה מרתקת והיה קשה להפסיק לקרא למרות שהסוף לא טוב.

אישית מעדיפה סיפור על הבוקר סיפור עם סוף נעים שמעלה חיוך על השפתיים. בועז הפרחים והאגדות שלך עושים לי חשק לרוץ לטבע

המשך יום נעים סוף שבוע קסום וחג שמח

 

[erika6]

מנורה זה רק ספור../images/Emo108.gif

ואת יודעת לא כל הספורים כספור מסתיים בסוף טוב. החיים לא תמיד פקניק, לא חן ? חחחחחחחח

 

[מנורה]

אריקה מי כמוני יודעת ולכן זו הסיבה

שעל הבוקר אוהבת סיפורים עם סוף טוב. אם היית קוראת מה שכתבתי אתמול היית יותר מבינה למה התכוונתי. יום טוב לך.

 

[erika6]

yuli139 אתר יפה אקדיש לו../images/Emo108.gif

זמן מאוחר יותר

 

[maxima]

אריקה....סיפור מענין.....בענין

שבסוף כולם מתים אין לי ויכוח..

השאלה היא מהיא איכות החיים בזמן שחיים אם חולים וסובלים זה בכלל לא כייף.