ספור ראש פינה
ראש פינה שייכת לקבוצת מושבות העלייה הראשונה, אבל הקדימה אותן ולכן זכתה בכינוי אם המושבות , ב-1875 רכש אליעזר רוקח מצפת ,יחד עם אחדים מחבריו בני היישוב הישן מחצית מאדמות הכפר הערבי גאעונה .
לאחר רכישת האדמות בשנת 1878 התיישבה במקום הקבוצה הראשונה מעוזבי העיר צפת שמנתה 17 משפחות יהודיים ובראשם אליעזר רוקח ,על מנת להקים ישוב חקלאי הקבוצה קראה ליישוב היהודי החדש גיא אוני.
מעט על אליעזר רוקח
את סיפורו של אליעזר רוקח מתחילים מהעיר ירושלים, שבה נולד למשפחת רוקח המפורסמת ,עוד כשהייה צעיר עבר לצפת שם החל לנקר במוחו הרעיון להקמת ישוב עברי שעיסוקו חקלאות ועבודה עברית,כיוון שלחם כנגד כספי החלוקה ודרישתו לחלק חלק מכספי החלוקה להתיישבות חקלאית יהודית על אדמות ארץ ישראל ,הוכרז עליו חרם בידי רבני העיר צפת.
למרות החרם שנכפה עליו ובעקבות מעשהו של סבו שהקים התיישבות על הר מירון ,אסף סביבו עוד משוגעים לרעיון ורכש חלק מאדמות הכפר הערבי גאעונה ,לנקודה הזאת שקראו לה גיא אוני עלו והתיישבו אנשי המושבה שהוקמה כשלוש שנים לפני הקמת המושבה פתח תקווה.
לאחר מכן החל להוציא עיתונים וירחונים בעיקר ברומניה ועסק מעט בכתיבה ,אך לא הצליח להגשים את חלומו לכתיבת מילון עברי רומני , בעת שהותו ברומניה פגש את שמואל יוסף צ'צ'קס, הלוא הוא שי עגנון ומינה אותו למזכירו, אליעזר רוקח מת ברומניה ועצמותיו הובאו לארץ לקבורה.
סיפור המושבה ראש פינה
מטרת המתיישבים הייתה שינוי אורח חייהם ,מאורח החיים בהתבססות על כספי החלוקה מטרתם העיקרית הייתה ,להקים ישוב חקלאי ולעבוד את האדמה תוך ניסיון לפתח משק חקלאי.
לאורך שלוש שנות ההתיישבות בגיא אוני ,סבלו המתיישבים היהודים, משנות בצורת, רעב ומחלות ניסיונם לגדל עדר פרות לחלב ובשר כשל גם הוא, אך הסיבה העיקרית הייתה חוסר ניסיונם בעבודת החקלאות אך חיבור כול הסיבות , גרמו שלאחר שלוש השנים הקבוצה נטשה את המקום פרט לשלוש משפחות שהמשיכו ואחזו בחלקותיהם ,חלקם חזרו לעיר צפת וחלקם התפזרו בישראל.
אחר קונגרס פוקשאן,בשנת 1882 , החליטה קבוצה של 30 משפחות יהודיות,חברי תנועת חובבי ציון , מהעיר מוינשט ברומניה ובראשם מנהיגם דוד שוב , שיש הטוענים כי המייסד הראשון אליעזר רוקח של המושבה ראש פינה , שהגיע מישראל לקונגרס , שכנע אותם לרכוש את האדמות שרכש וברעיון הציוני להתיישב בישראל,
לאחר שהחליטו לעלות לישראל ,הם הקימו את חברת ישוב ארץ ישראל שמטרתה עיבוד האדמה בחקלאות בעבודה עברית ,חברה זאת היא שתרכוש את האדמה לעולים .
ראש העולים מרומניה היו דוד שוב והחקלאי דוד בוקששתר ,שעלו הראשונים לתור את הארץ ,למציאת מקום מתאים להתיישבות, לאחריהם הגיעה יתרת קבוצת המתיישבים מהקבוצה, הם רכשו חלק מאדמות גיא אוני מידי בעליהם היהודיים ומעט אדמות נוספות מהכפר געוני ,לאחר האחזות המתיישבים הראשונים ,יתרתם עלו על אוניה ברומניה , הם נחתו בבירות שבלבנון והחלו את מסע התלאות לאדמתם באום גועני .
לאחר רכישת האדמות בעת עלותם על הקרקע ,המתיישבים הרומניים שינו את שם היישוב, לשם ראש פינה לפי הפסוק מתהילים, אבן מאסו הבונים, הייתה לראש פינה.
לצערם של המתיישבים ,אסרו השלטונות הטורקים, על בנית מבנים חדשים במושבה, ולכן הם נאלצו להמשיך ולחיות בבתים שנרכשו מהכפר הערבי ,גם חייהם של המתיישבים הללו לא היו קלים.
שנה לאחר עלייתם על הקרקע בשנת 1883, החליט הברון רוטשילד לבקר בישוב ראש פינה, לאחר שביקר והתרשם מחזונם , נחלץ הברון רוטשילד לעזרת ראש פינה ,בפעולת חילוץ זאת ,הפכה ראש פינה למושבה הראשונה אותה לקח רוטשילד תחת חסותו, הסייג היחידי והחשוב היה בתמורה לחילוץ, הייתה העברת הבעלות על כל האדמות שנרכשו בידי מבני המושבה לידי הברון, ובתמורה דאג הברון להמשך קיומה ובנייתה של המושבה ותשלום החובות שצברו.
לאחר קבלת חסותו של הברון רוטשילד , הוקמו בית הספר בישוב שבו החלו התלמידים ללמוד ולדבר בשפה העברית , הרבה בזכות המורה שמחה וילקמוביץ ,שהגיע למושבה בשנת 1903 ודגל בלימוד ובשימוש בשפה העברית , עזר לו בהגשמת ברעיון הנחלת השפה העברית ,רעהו המחנך יצחק אפשטיין, ביתו של שמחה וילקמוביץ ,הנקרא בית המורה משמש כגלריה לאומנות של תושבי המקום .
בית הפקידות ( כיום המשך המבנה של המעבדה לחקר המלריה מימין ) שהוקם בעת שהברון רוטשילד נתן את חסותו למושבה , הפך כיום למדרשת תולדות ההתיישבות היהודית בגליל בגלי העליות הראשונה,השנייה והשלישית, בעת הביקור במקום ניתן באמצעות תמונות מסמכים ומצגת אור קולית ללמוד את הנושא , בנוסף ניתן להתרשם מעבודתה של המעבדה למחקר ולמלחמה במחלת המלריה בראשות פרופסור גדעון מר .
במושבה הוקמו גם בית כנסת מפואר ,בתי הפקידים והרופאים פותחה הגינה הציבורית גן הברון, רוטשילד גם פתח ,מפעל ליצור חוטי משי ( בחלק העתיק חלק גדול מהצמחייה הנה עצי התות ליצור חוטי המשי), הוא הקים יקב בהבטחה כי ירכוש את תוצרת היקב , בנוסף הקים בית בד, בני המושבה החלו לפתח את גידול צמחי הטבק ותעשיית עלי הטבק, במושבה .
בראש פינה נפתח בית המלון הראשון במושבה, מלון אלתר שוורץ ,בבעלות משפחת שוורץ ומשפחת אלתר ,בית המלון הממוקם מול בית הכנסת ,במלון התאכסן הרב קוק במסעו בין מושבות הגליל ,טומפרלדור גם הוא התאכסן במלון בעת שהקים את גדוד העבודה , המלון הוקם במסגרת ההתרחבות ופריחת המושבה,( כיום המלון נטוש ומט ליפול) , בעת ההיא עלה מספר תושביה של המושבה ,מעל לחמש מאות תושבים.
כיוון שחקלאי המושבה וחקלאיה ,החלו למאוס בשלטון פקידי הברון הנהנתנים ומחוקיהם הקשוחים ,החלו הסכסוכים ואי קבלת המרות , נפוצו סיפורים על קשרים רומנטיים והטבות לנשים שניהלו רומנים עם פקידי הברון ,סיבות אלו ואחרות גרמו לברון רוטשילד להפסיק לתמוך כספית במושבה ובתושביה ,על פי הדיווחים שקיבל מפקידיו ,לכן החליט להעביר את המושבה לחסותה של חברת יקא בשנת 1924 .
מצב חדש זה ,בתוספת למשבר החברתי והכלכלי ומלחמת העולם הראשונה ,גרמו לקריסת חלק מהמפעלים, לדעיכת משקים וגידולים חקלאיים עקב המחסור בכסף, ולקראת סיום מלחמת העולם הראשונה החלו בני המושבה להתבסס כלכלית רק על החקלאות והאירוח.
לאחר החלפת השלטון התורכי בבריטי,במחצית המאה הקודמת , אפילו טרומפלדור וחברי קבוצתו התגוררו במקום בעת גיבושם לקראת הקמת חלק מגדוד העבודה העברי,
בראש פינה בתקופת המנדט הבריטי ,הוקמה מעבדת מחקר למחלת המלריה בראשות פרופסור גדעון מר, על מנת לחקור ולנסות להדביר את מחלת המלריה ,שפגעה קשות ביהודים העולים מאירופה ,שגופם לא היה מחוסן נגדה, עיקר תשומת הלב למחקריו ,הוקדש לתושבי באזור ובפרט להתיישבות סביב אגם החולה.
מעבדה זאת ,שיפרה את הלחימה במחלת המלריה והדבירה אותה למימדים קטנים יותר, מאגדות המקום מסופר, שבעת שערך מחקר להדברת המחלה הדביק את עצמו ואת רעייתו ואפילו את חמורו לצורך יצור נוגדנים למחלה,לאחר שמצא הרופא גדעון מר את התרופה למחלה, מונה בידי הבריטים לקצין שיצא להדביר את המחלה במושבותיהם בעולם, לאחר סיום המלחמה חזר לישראל ושימש כקצין הרפואה הראשי בצהל ובשלב מאוחר יותר שימש בתפקיד כמנכל משרד הבריאות הראשון במדינה.
בהקמת המדינה מסרו הבריטים את שליטת השטח לערבים, תושבי המקום התארגנו להגנה מרחבית להגן על אדמתם וסביבתם,בחודש אפריל 1948, התארגן כוח מעורב של אנשי אצל מהמחלקה המקומית בראש פינה ואנשי הגנה ובפעולה משולבת השתלטו על בניין המשטרה וכן על מחנה פילון הסמוך.
התקפה זאת גרמה לכול תושביה הערביים של הכפר געוני והסביבה, לברוח לאזור שטחה של לבנון ,תושביה של ראש פינה היהודים ,השתלטו על השטח הנטוש והבתים,עולים חדשים שהגיעו לישראל, לאחר מלחמת העולם השנייה בגלי העלייה ,קיבלו אדמות ובתים שחלקם נבנה על האדמות הנטושות ,כתוצאה מכך החל שלב התבססות ופיתוח המקום.
במהלך השנים שופצו חלק מהבתים, שופץ בית הרופא, נפתח מוזיאון לתולדות היישוב וההתיישבות בגליל העליון ומבנים ישנים הפכו לצימרים. מומלץ לבקר במיוחד ברובע הישן הקסום שרחובותיו מרוצפים באבן. מספר בתי חלוצים שוחזרו לסגנונם המקורי.
ראש פינה שייכת לקבוצת מושבות העלייה הראשונה, אבל הקדימה אותן ולכן זכתה בכינוי אם המושבות , ב-1875 רכש אליעזר רוקח מצפת ,יחד עם אחדים מחבריו בני היישוב הישן מחצית מאדמות הכפר הערבי גאעונה .
לאחר רכישת האדמות בשנת 1878 התיישבה במקום הקבוצה הראשונה מעוזבי העיר צפת שמנתה 17 משפחות יהודיים ובראשם אליעזר רוקח ,על מנת להקים ישוב חקלאי הקבוצה קראה ליישוב היהודי החדש גיא אוני.
מעט על אליעזר רוקח
את סיפורו של אליעזר רוקח מתחילים מהעיר ירושלים, שבה נולד למשפחת רוקח המפורסמת ,עוד כשהייה צעיר עבר לצפת שם החל לנקר במוחו הרעיון להקמת ישוב עברי שעיסוקו חקלאות ועבודה עברית,כיוון שלחם כנגד כספי החלוקה ודרישתו לחלק חלק מכספי החלוקה להתיישבות חקלאית יהודית על אדמות ארץ ישראל ,הוכרז עליו חרם בידי רבני העיר צפת.
למרות החרם שנכפה עליו ובעקבות מעשהו של סבו שהקים התיישבות על הר מירון ,אסף סביבו עוד משוגעים לרעיון ורכש חלק מאדמות הכפר הערבי גאעונה ,לנקודה הזאת שקראו לה גיא אוני עלו והתיישבו אנשי המושבה שהוקמה כשלוש שנים לפני הקמת המושבה פתח תקווה.
לאחר מכן החל להוציא עיתונים וירחונים בעיקר ברומניה ועסק מעט בכתיבה ,אך לא הצליח להגשים את חלומו לכתיבת מילון עברי רומני , בעת שהותו ברומניה פגש את שמואל יוסף צ'צ'קס, הלוא הוא שי עגנון ומינה אותו למזכירו, אליעזר רוקח מת ברומניה ועצמותיו הובאו לארץ לקבורה.
סיפור המושבה ראש פינה
מטרת המתיישבים הייתה שינוי אורח חייהם ,מאורח החיים בהתבססות על כספי החלוקה מטרתם העיקרית הייתה ,להקים ישוב חקלאי ולעבוד את האדמה תוך ניסיון לפתח משק חקלאי.
לאורך שלוש שנות ההתיישבות בגיא אוני ,סבלו המתיישבים היהודים, משנות בצורת, רעב ומחלות ניסיונם לגדל עדר פרות לחלב ובשר כשל גם הוא, אך הסיבה העיקרית הייתה חוסר ניסיונם בעבודת החקלאות אך חיבור כול הסיבות , גרמו שלאחר שלוש השנים הקבוצה נטשה את המקום פרט לשלוש משפחות שהמשיכו ואחזו בחלקותיהם ,חלקם חזרו לעיר צפת וחלקם התפזרו בישראל.
אחר קונגרס פוקשאן,בשנת 1882 , החליטה קבוצה של 30 משפחות יהודיות,חברי תנועת חובבי ציון , מהעיר מוינשט ברומניה ובראשם מנהיגם דוד שוב , שיש הטוענים כי המייסד הראשון אליעזר רוקח של המושבה ראש פינה , שהגיע מישראל לקונגרס , שכנע אותם לרכוש את האדמות שרכש וברעיון הציוני להתיישב בישראל,
לאחר שהחליטו לעלות לישראל ,הם הקימו את חברת ישוב ארץ ישראל שמטרתה עיבוד האדמה בחקלאות בעבודה עברית ,חברה זאת היא שתרכוש את האדמה לעולים .
ראש העולים מרומניה היו דוד שוב והחקלאי דוד בוקששתר ,שעלו הראשונים לתור את הארץ ,למציאת מקום מתאים להתיישבות, לאחריהם הגיעה יתרת קבוצת המתיישבים מהקבוצה, הם רכשו חלק מאדמות גיא אוני מידי בעליהם היהודיים ומעט אדמות נוספות מהכפר געוני ,לאחר האחזות המתיישבים הראשונים ,יתרתם עלו על אוניה ברומניה , הם נחתו בבירות שבלבנון והחלו את מסע התלאות לאדמתם באום גועני .
לאחר רכישת האדמות בעת עלותם על הקרקע ,המתיישבים הרומניים שינו את שם היישוב, לשם ראש פינה לפי הפסוק מתהילים, אבן מאסו הבונים, הייתה לראש פינה.
לצערם של המתיישבים ,אסרו השלטונות הטורקים, על בנית מבנים חדשים במושבה, ולכן הם נאלצו להמשיך ולחיות בבתים שנרכשו מהכפר הערבי ,גם חייהם של המתיישבים הללו לא היו קלים.
שנה לאחר עלייתם על הקרקע בשנת 1883, החליט הברון רוטשילד לבקר בישוב ראש פינה, לאחר שביקר והתרשם מחזונם , נחלץ הברון רוטשילד לעזרת ראש פינה ,בפעולת חילוץ זאת ,הפכה ראש פינה למושבה הראשונה אותה לקח רוטשילד תחת חסותו, הסייג היחידי והחשוב היה בתמורה לחילוץ, הייתה העברת הבעלות על כל האדמות שנרכשו בידי מבני המושבה לידי הברון, ובתמורה דאג הברון להמשך קיומה ובנייתה של המושבה ותשלום החובות שצברו.
לאחר קבלת חסותו של הברון רוטשילד , הוקמו בית הספר בישוב שבו החלו התלמידים ללמוד ולדבר בשפה העברית , הרבה בזכות המורה שמחה וילקמוביץ ,שהגיע למושבה בשנת 1903 ודגל בלימוד ובשימוש בשפה העברית , עזר לו בהגשמת ברעיון הנחלת השפה העברית ,רעהו המחנך יצחק אפשטיין, ביתו של שמחה וילקמוביץ ,הנקרא בית המורה משמש כגלריה לאומנות של תושבי המקום .
בית הפקידות ( כיום המשך המבנה של המעבדה לחקר המלריה מימין ) שהוקם בעת שהברון רוטשילד נתן את חסותו למושבה , הפך כיום למדרשת תולדות ההתיישבות היהודית בגליל בגלי העליות הראשונה,השנייה והשלישית, בעת הביקור במקום ניתן באמצעות תמונות מסמכים ומצגת אור קולית ללמוד את הנושא , בנוסף ניתן להתרשם מעבודתה של המעבדה למחקר ולמלחמה במחלת המלריה בראשות פרופסור גדעון מר .
במושבה הוקמו גם בית כנסת מפואר ,בתי הפקידים והרופאים פותחה הגינה הציבורית גן הברון, רוטשילד גם פתח ,מפעל ליצור חוטי משי ( בחלק העתיק חלק גדול מהצמחייה הנה עצי התות ליצור חוטי המשי), הוא הקים יקב בהבטחה כי ירכוש את תוצרת היקב , בנוסף הקים בית בד, בני המושבה החלו לפתח את גידול צמחי הטבק ותעשיית עלי הטבק, במושבה .
בראש פינה נפתח בית המלון הראשון במושבה, מלון אלתר שוורץ ,בבעלות משפחת שוורץ ומשפחת אלתר ,בית המלון הממוקם מול בית הכנסת ,במלון התאכסן הרב קוק במסעו בין מושבות הגליל ,טומפרלדור גם הוא התאכסן במלון בעת שהקים את גדוד העבודה , המלון הוקם במסגרת ההתרחבות ופריחת המושבה,( כיום המלון נטוש ומט ליפול) , בעת ההיא עלה מספר תושביה של המושבה ,מעל לחמש מאות תושבים.
כיוון שחקלאי המושבה וחקלאיה ,החלו למאוס בשלטון פקידי הברון הנהנתנים ומחוקיהם הקשוחים ,החלו הסכסוכים ואי קבלת המרות , נפוצו סיפורים על קשרים רומנטיים והטבות לנשים שניהלו רומנים עם פקידי הברון ,סיבות אלו ואחרות גרמו לברון רוטשילד להפסיק לתמוך כספית במושבה ובתושביה ,על פי הדיווחים שקיבל מפקידיו ,לכן החליט להעביר את המושבה לחסותה של חברת יקא בשנת 1924 .
מצב חדש זה ,בתוספת למשבר החברתי והכלכלי ומלחמת העולם הראשונה ,גרמו לקריסת חלק מהמפעלים, לדעיכת משקים וגידולים חקלאיים עקב המחסור בכסף, ולקראת סיום מלחמת העולם הראשונה החלו בני המושבה להתבסס כלכלית רק על החקלאות והאירוח.
לאחר החלפת השלטון התורכי בבריטי,במחצית המאה הקודמת , אפילו טרומפלדור וחברי קבוצתו התגוררו במקום בעת גיבושם לקראת הקמת חלק מגדוד העבודה העברי,
בראש פינה בתקופת המנדט הבריטי ,הוקמה מעבדת מחקר למחלת המלריה בראשות פרופסור גדעון מר, על מנת לחקור ולנסות להדביר את מחלת המלריה ,שפגעה קשות ביהודים העולים מאירופה ,שגופם לא היה מחוסן נגדה, עיקר תשומת הלב למחקריו ,הוקדש לתושבי באזור ובפרט להתיישבות סביב אגם החולה.
מעבדה זאת ,שיפרה את הלחימה במחלת המלריה והדבירה אותה למימדים קטנים יותר, מאגדות המקום מסופר, שבעת שערך מחקר להדברת המחלה הדביק את עצמו ואת רעייתו ואפילו את חמורו לצורך יצור נוגדנים למחלה,לאחר שמצא הרופא גדעון מר את התרופה למחלה, מונה בידי הבריטים לקצין שיצא להדביר את המחלה במושבותיהם בעולם, לאחר סיום המלחמה חזר לישראל ושימש כקצין הרפואה הראשי בצהל ובשלב מאוחר יותר שימש בתפקיד כמנכל משרד הבריאות הראשון במדינה.
בהקמת המדינה מסרו הבריטים את שליטת השטח לערבים, תושבי המקום התארגנו להגנה מרחבית להגן על אדמתם וסביבתם,בחודש אפריל 1948, התארגן כוח מעורב של אנשי אצל מהמחלקה המקומית בראש פינה ואנשי הגנה ובפעולה משולבת השתלטו על בניין המשטרה וכן על מחנה פילון הסמוך.
התקפה זאת גרמה לכול תושביה הערביים של הכפר געוני והסביבה, לברוח לאזור שטחה של לבנון ,תושביה של ראש פינה היהודים ,השתלטו על השטח הנטוש והבתים,עולים חדשים שהגיעו לישראל, לאחר מלחמת העולם השנייה בגלי העלייה ,קיבלו אדמות ובתים שחלקם נבנה על האדמות הנטושות ,כתוצאה מכך החל שלב התבססות ופיתוח המקום.
במהלך השנים שופצו חלק מהבתים, שופץ בית הרופא, נפתח מוזיאון לתולדות היישוב וההתיישבות בגליל העליון ומבנים ישנים הפכו לצימרים. מומלץ לבקר במיוחד ברובע הישן הקסום שרחובותיו מרוצפים באבן. מספר בתי חלוצים שוחזרו לסגנונם המקורי.