ספורי חמין

יפהד

New member
ספורי חמין../images/Emo63.gif

שבת חמינה....לכולם מחפשת ספורים סביב ה.."חמין", אשר יתאימו לילדים בגילאי 10-11. תודה מראש!
 

NAVVAN1

New member
ברוכה הבאה

כמה נחמד בדיוק למעלה סיפרתי סיפור שיוסיף מלח לחמין, או מים לכוס. ויש במאמרים סיפור מרק אבן, שלושה זה מספיק? שיהיה מקום לאוכל בארוחה ,וגם לאחר לספר
המון סיפורים על אוכל, ובמעשיות חכמות לליד של ארוחה. בברכה ותיאבון
 
תנסי את זה

מופיע בתלמוד איני זוכר ציטוט מדויק אך זה בערך כך: רבי יהודה הנשיא היה בקשרי חברות עם הנציב הרומי (שגם את שמו איני זוכר). הם היו מרבים לשבת יחדיו לשוחח וללמוד. מסופר שהייתה מחילה מביתו של הנציב הרומי אל ביתו של רבי יהודה הנשיא. באחת השבתות, ישבו למדו, תוך כדי הגישה אשתו של רבי יהודה הנשיא חמין לשלחן. אכלו שתו ונהנו. לפני שנפרדו, ביקש הנציב הרומי את המתכון של החמין - כדי שאישתו תכין לו. ואכן הוא קיבל את המתכון, נתן אותו לאישתו ובישק שתכין לו חמין. ואישתו, לקחה את הרשימה, והכינה בדיוק כפי שהורו לה, אלא שהטעם לא היה אותו דבר. בפעם הבאה שנפגשו, אמר הנציב הרומי, שמשום מה נראה לו שהחסירו איזה תבלין, כי החמין שאשתו הכינה לא טעים כמו החמין של רבי יהודה הנשיא. לכן הוא שואל האם שכחו למסור לו איזה תבלין או תוספת כל-שהיא. ענה לו רבי יהודה הנשיא ואמר לו אכן ישנו תבלין נוסף שאישתי לא נתנה לך. כעס הנציב וביקש לדעת מהו? אמר לו רבי יהודה הנשיא אוכל להגיד לך מהו, אך לעולם לא תוכל להשיג זאת. התבלין הוא שבת. זה כל ההבדל.
 
בס בבלון הרשה לי לרענן זכרונך-

הסיפור שספרת מקורו אכן במשנה ושמו של הקיסר הוא אנטונינוס ורבות מסופר במשנה על יחסיהם הקרובים של השניים
 
אכן כן

אחד הסיפורים המופלאים זה בקשר לאמותיהם. וכך מסופר: הקיסר גזר שלא ימולו את הבנים. אלא, שאביו של רבי לא יכול היה לוותר על מצווה כזו, ולכן מל את בנו בסתר. הדבר נודע, והקיסר ביקש לזמן את אימו של התינוק ואת התינוק (לא את האב אלא את האם). בדרכה עצרה האם בפונדק דרכים לנוח מהדרך, תוך כדי שוחחה עם הפונדקאית, וכששמעה הפונדקאית את הסיפור הציעה לאימו של רבי שיחליפו את התינוקות. ואכן הם הוחלפו, וכך יצא שרבי ינק מאימו של הקיסר והקיסר ינק מאימו של רבי. עוד מוסיפה המשנה ומספרת שהקיסר התגייר בסופו של דבר.
 
כמדריך בדרום שאלה לי אליך

למעט פארק גולדה במידה ואני מטייל באזור שבטה ניצנה היכן ניתן לעשות הפסקה עם קבוצה לארוחה שהם מביאים
 
מקום למנוחה

ישנם מספר מקומות בהם אני נוהג לעשות הפסקה עם קבוצות כפי שאפרט להלן: 1. בבוסתן שבטה, מחוץ לעיר בוסתן או חווה משוחזרת נראת במפות חוות הפרופסר, כמובן הכוונה לפרופ' מיכאל אבן ארי. במקום צל נעים, אך אין שולחנות ואין שירותים. 2. באזור ניצנה, לא רחוק מהמסוף יש חורשה שנקראת חורשת השלום שם יש שולחנות ויש צל ואף מים. 3. במצפור בר-לב המשקיף פני מצרים וג'בל הילל. במקום יש צל אך שירותים או מים זורמים, אפשר לשבת על המדרגות. 4. מתחת לתל ניצנה (ליד האנדרטה של חטיבה 8), יש שם שני עצי אשל ענקיים אין מים ואין שירותים אך המקום מקסים ומיוחד. 5. בוסתן ניצנה - פחות או יותר מול התל. בוסתן אותו נטעו מדריכי ניצנה בשיתוף הקק"ל. יש שם עצי פרי, בעונה המתאימה יש פרות (כל עץ ועונתו). יש שם כמה שולחנות (אם עדיין לא גנבו אותם), אך אין מים ואין שירותים. 6. החוות המשחוזרות וחוות השקד הבודד. שתי המקומות הללו קצת נסתרים. איך להגיע אליהם: נוסעים על הכביש המדטורי לכיוון חמוקי ניצנה, כשנגמרת העליה יש הפנייה לדרך עפר עם מגרש חנייה לצד ימין (צפונה מערבה). נכנסים עם האוטו עד למגרש החנייה חונים שם ולוקחים את הצדניות והאוכל ביד. יש קטע הליכה של כ - 500 מטר. יורדים למטה לכיוון החוות המשוחזרות ומצד ישין יש סוכה - מלונה אותה בנו מדריכי נעיצנה ביחד עם הקק"ל. נזכיר כאן חבר שהלך לעולמו שמוליק בן נעים שעבד וטרח ובנה את החווה והסוכה. חוות השקד הבודד: כאשר אתה נמצא בחווה המשוחזרת, מצד שמאל שלך (מערבה) יש גבעה עלה עליה ומצד שני שלה תגלה עץ שקד בודד בן 100 שנה ואולי יותר. בעונת הפריחה זה פשוט מלבב לראות שקד פורח במדבר, ובעונה הנכונה יש פרי מקום וטעים. צריך רק לכוון לעונה המתאימה. יש סיפור יפה עם השקד, אם תרצה אספר לך. ודבר אחרון: אם אתה נוסע לכיוון בארותיים תוכל לסעוד בחורשת בארותיים המדהימה. אם אתה לא מתכונן לטייל שם אל תטרח להגיע עד לשם רק כדי לסועד את לבך, הטרחה רבה מידי. מקווה שעזרתי במשהו, אם תרצע עוד עצה או כיוון אשמח לתת לך.
 
ועוד סיפור חמין

את הסיפור הבא קראתי בספר ישן שהוציא הרבה שמחה אסף הספר נקרא שבת. סיפור על חמין ועל אהבה. לכבודך אילן אני מכניס את הסיפור כאן ולא בקובץ מצורף שתכול לקרוא. מי בישל את החמין: מספרים על חסיד אחד שהיה לו חבר טוב. יותר מכל אהב החסיד לבלות את השבת במחיצת חברו ולהתארח אצלו בשבת. אך כיוון שלא רצה להיות לטורח היה מביא עמו את מזונו מביתו, מבלי שבעל הבית ידע או ירגיש. והנה מגישים אל השולחן בארוחת שבת חמין בשתי כלים. בעל הבית טועם מהחמין האחד – טועם מהחמין השני והנה אחד יותר טעים מהשני. שאל את המשרתת מה ההבדל בין שתי סוגי החמין, וזו ענתה לו: "שאת החמין שהוא אהב יותר זה החמין שהביא חברו". הביט בעל הבית באורח ושאל אותו: "מדוע החמין שלו כל כך טעים?" – ענה האורח החסיד: "את החמין שלך מכינה המבשלת ואת החמין שלי מכינה אשתי ומכניסה בו את אהבת המשפחה אהבת הבעל ואהבת השבת, וזה טעמו המיוחד.
 

יפהד

New member
../images/Emo51.gifתודה על הספורים

אהבתי. אם יש למי מכם ספורי עדות בנושא החמין...אשמח לקבל ושוב תודה !
 
למעלה