Earnest Worthing
New member
סנייפ
"Blocked again, and again, and again until you learn to keep your mouth shut and your mind closed, Potter!" Harry Potter and the Half - Blood Prince, Flight of the Prince, page 562.
באחד מרגעי השיא הגדולים ביותר בסדרה עד כה, רגע לאחר שהוא הרג את פטרונו מזה למעלה מ15 שנה, תוך שהוא נרדף על ידי עמיתיו מחוץ לטירה שהייתה ביתו בעשור האחרון, סנייפ מוצא זמן להעביר להארי שיעור בהתגוננות מפני כוחות האופל. המפגש הטעון הזה שבין הארי לסנייפ מגלם לדעתי את מלוא מורכבותה של דמות המורה השנוא לשיקויים. באיזה אופן שלא הופכים את זה סנייפ היא הדמות המסתורית, ולדעתי גם המעניינת, ביותר בסדרה. רבים וטובים ממני ניסו לפתור את התעלומה את מי משרת סנייפ, את דמבלדור או את וולדמורט. כל הדיונים מסוג זה שקראתי עד היום הסתיימו ללא תשובה מוסכמת, או לפחות לא תשובה ששכנעה אותי. אני מרגיש שעל השאלה הזאת אנחנו איננו מסוגלים לענות. יש שיגידו שזה מכוון שרולינג לא חשפה מספיק מידע עד כה ושלאחר הספר השביעי הכל יתבהר. אני, מנגד, טוען כי העובדה שאנחנו לא יכולים לענות לא השאלה לא נובעת מחוסר מידע ולכן גם לא נוכל לענות עליה בסוף הספר השביעי. אני מאמין שהסיבה שאנחנו נכשלים שוב ושוב במציאת הנאמנויות של סנייפ היא שאנחנו מגדירים לא נכון את השאלה. השאלה הנכונה איננה האם סנייפ משרת את דמבלדור או את וולדמורט, אלא את מי משרת סנייפ? . לאורך כל הסדרה מתואר סנייפ כבעל חוכמה יחודית וכישרון מיוחד לעשות "שתיים-ועוד-שתיים" כמו שרק הוא יכול (הארי פוטר וגביע האש, הביצה והעין, עמוד 433 בגרסה העברית). עוד דבר שמאפיין את סנייפ, לכאורה, הוא חוסר עקביות: הוא מספר לוולדמורט על הנבואה אך אחר כך מתחרט וחובר לדמבלדור, הוא מציל את הארי בשנה הראשונה אבל מנצל כל הזדמנות שיש לו להציע שיסלקו אותו מבית ספר, הוא מקבל עליו את התפקיד שדמבלדור נתן לו בסוף השנה הרבעית אך משמיע קולות מרדנות בשנה השישית, הוא מציל את חייו של דמבלדור בקיץ שבין השנה החמישית לשישית אבל נודר נדר לסייע בהריגתו עוד באותו הקיץ. עם כאלו קורות חיים פלא שאנחנו לא מצליחים לעמוד על נאמנותו? כל הסבר המנסה לשייך אותו לצד זה או אחר (כולל זה שלו עצמו לבלטריקס בתחילת הספר השישי) מתבסס על כל מיני טיעונים קלושים ותלושים. זה מכוון שסנייפ (ואני חייב להעריץ אותו על כך) לא משחק בשום צד חוץ מצידו שלו. סנייפ משרת את סנייפ. אם נצא מנקודת המוצא הזאת ונכיר בעובדה שסנייפ יודע "לקרוא את השטח" מצוין נוכל להסביר את חוסר העקביות שתיארתי בפסקה הקודמת. הוא חבר לוולדמורט כשזה התחיל לצבור כוח, ונראה היה כי ינצח, אך נטש אותו כשעמד ליפול. הוא הצליח לחזות את מפלתו של וולדמורט מבעוד מועד ומיהר לעבור צד בעוד אוכלי המוות האחרים (מי מתוך קוצר ראייה ומי מתוך אמונה שלמה) נשארו נאמנים לוולדמורט עד מפלתו וחלקם אף אחריה. במשך למעלה מעשור הוא נישאר בעבודה ובנוחות שסיפק לו דמבלדור. כשוולדמורט חוזר מבין סנייפ שהוא לא יכול להסתתר בהווגוורסט, לא דמבלדור ולא וולדמורט יאפשרו לו. כאן מתחיל סחרור של שקרים ומניפולציות שנמשך קצת יותר משנה עד שסנייפ נדחק לפינה ע"י בלטריקס ונאלץ לבחור צד. מרגע זה ועד לסוף הספר השישי סנייפ כבר לא שולט על מעשיו. הוא היה חייב לנדור את הנדר אחרת וולדמורט היה חושף את השקר שלו והורג אותו. הוא גם היה חייב להרוג את דמבלדור, אחרת היה מת עקב טבעו של הנדר הכובל. זהו ההסבר שלי לפעולותיו של סנייפ עד עתה. השאלה המעניינת באמת היא מה יעשה סנייפ בספר השישי? עכשיו כשהוא מנותק מעולו של הנדבר הכובל הוא יכול לשוב ולשלוט על פעולותיו. אני מאמין שלתשובה במי יתמוך סנייפ בסופו של דבר יש שני גורמים, הראשון הוא מי סנייפ מעריך שינצח והשני הוא האם אותו צד יסכים להעזר בו. אני מניח שאם סנייפ יבחר לתמוך בוולדמורט לא תהיה בעיה, אך אם הוא יבחר לתמוך במסדר עוף החול, הוא עלול להידחות למרות שעזרתו עלולה להיות מכריעה. אז מה אתם חושבים? סנייפ, מנוול אגואיסט, ציני ומסתורי או קדוש אידיאליסט, ציני וקיטשי?