סמסרה...
מה יותר חשוב: לספק אלף תשוקות או לכבוש ולו אחת? אתמול צפיתי בסרט שמנסה להתמודד עם השאלה הזו (אל תצפו לתשובה, זה לא הוליווד), לפי הביקורות כבר תיכננתי לראות סרט פורנוגרפי במסווה של אומנות (שזה לא בהכרח רע בפני עצמו...) - לשמחתי, התאכזבתי לטובה. הסרט הוא מעט איטי וארוך (לא לחסרי סבלנות, בעלי לב חלש ונשים בהריון), הוא מספר על נזיר בודהיסטי שהתבודד משך 3 שנים 3 חודשים 3 שבועות ו- 3 ימים - ע"מ להתעלות לדרגת רוחניות הגבוהה ביותר, לאחר שבאים להעיר אותו הוא חוזר למנזר ושם עולות בו התהיות (הבחור מתחיל לצאת בשאלה...) ומחליט לצאת לחפש ת´צמו. בחיפושיו הוא מוצא נערת כפר יפיפיה ומחליט להינשא לה. משך כמה שנים הוא חי חיים גשמיים וחומריים (ילדים, פרנסה, משכנתא...) עד אשר הוא מרגיש חנוק ומחליט לעשות שינוי... אם תקראו בעיתונים, תראו שהסרט מתואר כסרט "נועז", וכמובן שעיקר סיפור העלילה מתומצת לכדי "הנזיר טאשי הולך לזיין..." (כך לפחות משתמעים הדברים) - אז נכון, הסרט מעט יותר נועז מ"קוני למל", אך סצינות הסקס משתלבות באופן יפה ומשלים לעלילה ולא משתלטות עליה. (ישנה סצינה אחת הנחשדת בחוסר אמינות קלה, מי שראה יבין..), אבל בשביל למכור לקהל הישראלי סרט איכותי, מה מוכר יותר משתי גופות המבצעות את מחול האהבה... (הבהרה: את הסרט ראיתי במסגרת מפגשים של סרט + הרצאה + בורקסים, כי הישראלים הבהמות לא באים אם אין מה לאכול, המפגשים בד"כ מתקשים למלא אולם, אתמול באופן מפתיע האולם היה מלא עד אפס מקום באריסטוקרטים חרמנים צמאי סקס, שציפו לקצת "אקשן" בשפה הטיבטית) התעלמותי הבוטה את הסביבה (שמטפסת על כיסאות, מפלחת רוגעלך במפיות ועושה הרבה יותר מידי רעש) הרשתה לי בסופו של דבר להתחבר אל הסרט ולהנות מכל רגע. בסצינת הסיום (המדהימה!) שלא אגלה לכם מהי, החלו שערותי סומרות ודמעות נקוו בזוויות עיני, (חברות שלי הביטו בי בעיני עגל, אחת בכלל נרדמה והשניה התעסקה עם הפלאפון כל הסרט - מסקנה: לא ללכת עם מי שיהרוס לכם את החוויה!) אני חושבת שאנשים שעברו ועוברים טלטלה בחייהם הרוחניים חייבים את הסרט לעצמם, אין לי ספק כי נתברכנו בפרספקטיבה שונה. אז חברים מכל הלב, תלכו, תחוו, תתרגשו, תבכו, תחלמו והכי חשוב תהנו...
מה יותר חשוב: לספק אלף תשוקות או לכבוש ולו אחת? אתמול צפיתי בסרט שמנסה להתמודד עם השאלה הזו (אל תצפו לתשובה, זה לא הוליווד), לפי הביקורות כבר תיכננתי לראות סרט פורנוגרפי במסווה של אומנות (שזה לא בהכרח רע בפני עצמו...) - לשמחתי, התאכזבתי לטובה. הסרט הוא מעט איטי וארוך (לא לחסרי סבלנות, בעלי לב חלש ונשים בהריון), הוא מספר על נזיר בודהיסטי שהתבודד משך 3 שנים 3 חודשים 3 שבועות ו- 3 ימים - ע"מ להתעלות לדרגת רוחניות הגבוהה ביותר, לאחר שבאים להעיר אותו הוא חוזר למנזר ושם עולות בו התהיות (הבחור מתחיל לצאת בשאלה...) ומחליט לצאת לחפש ת´צמו. בחיפושיו הוא מוצא נערת כפר יפיפיה ומחליט להינשא לה. משך כמה שנים הוא חי חיים גשמיים וחומריים (ילדים, פרנסה, משכנתא...) עד אשר הוא מרגיש חנוק ומחליט לעשות שינוי... אם תקראו בעיתונים, תראו שהסרט מתואר כסרט "נועז", וכמובן שעיקר סיפור העלילה מתומצת לכדי "הנזיר טאשי הולך לזיין..." (כך לפחות משתמעים הדברים) - אז נכון, הסרט מעט יותר נועז מ"קוני למל", אך סצינות הסקס משתלבות באופן יפה ומשלים לעלילה ולא משתלטות עליה. (ישנה סצינה אחת הנחשדת בחוסר אמינות קלה, מי שראה יבין..), אבל בשביל למכור לקהל הישראלי סרט איכותי, מה מוכר יותר משתי גופות המבצעות את מחול האהבה... (הבהרה: את הסרט ראיתי במסגרת מפגשים של סרט + הרצאה + בורקסים, כי הישראלים הבהמות לא באים אם אין מה לאכול, המפגשים בד"כ מתקשים למלא אולם, אתמול באופן מפתיע האולם היה מלא עד אפס מקום באריסטוקרטים חרמנים צמאי סקס, שציפו לקצת "אקשן" בשפה הטיבטית) התעלמותי הבוטה את הסביבה (שמטפסת על כיסאות, מפלחת רוגעלך במפיות ועושה הרבה יותר מידי רעש) הרשתה לי בסופו של דבר להתחבר אל הסרט ולהנות מכל רגע. בסצינת הסיום (המדהימה!) שלא אגלה לכם מהי, החלו שערותי סומרות ודמעות נקוו בזוויות עיני, (חברות שלי הביטו בי בעיני עגל, אחת בכלל נרדמה והשניה התעסקה עם הפלאפון כל הסרט - מסקנה: לא ללכת עם מי שיהרוס לכם את החוויה!) אני חושבת שאנשים שעברו ועוברים טלטלה בחייהם הרוחניים חייבים את הסרט לעצמם, אין לי ספק כי נתברכנו בפרספקטיבה שונה. אז חברים מכל הלב, תלכו, תחוו, תתרגשו, תבכו, תחלמו והכי חשוב תהנו...