סמל לאוטיזם
חשבתי הרבה לאחרונה על הנושא הזה ואני רוצה לשתף את כולם במחשבות שלי:
סמל הפאזל מתאר קהילה נורמלית, כי היחיד, החלק הנפרד בפאזל, הוא לא האדם עצמו אלא התדמית שלו, התפקיד החברתי שלו.
הסמל הזה לא מתאים לאוטיסטים כי הם חיים את עצמם ולא את תדמיתם.
סמל הקשת מתאר קהילת "שווים" - הוא מתאים לקהילה ההומו-לסבית או לכל קהילה שמבוססת על המגוון והשונות באוכלוסיה, אבל אין התייחסות ליחיד ולנפרדותו או לתפקידו החברתי.
הזהות האוטיסטית מגדירה גם את התפקיד החברתי שלהם, ולכן גם הסמל הזה לא מספיק מדויק בשבילנו.
המשמעות המקורית של המילה "אוטיזם" היא "התבוננות פנימית" - אז התבוננתי בסמל מנקודת המבט שלי והבנתי שהסמל שלנו צריך לייצג את "היחיד המתקשר" ולא את החברה.
"יחיד מתקשר" נוירוטיפיקלי הוא כמו מראה - הוא משקף את מי שנמצא מולו. הוא מחזיר את ה"אור" שמגיע אליו - אם מחייכים אליו הוא יחייך בחזרה, אם הוא נמצא בסביבה שבה כולם מאד רציניים הוא יהיה רציני וימחק את החיוך....
וזה בדיוק מה שמפריע לנטי"ם אצלנו, כי אוטיסטים לא מגיבים כמו מראות אלא כמו קריסטלים - לפעמים, בתנאים מסוימים, הם מגיבים כמו מראות אבל הם יכולים להיות גם שקופים (לא להגיב, לא ליצור קשר עין, להפנות את הגב וכ"ו) או להחזיר את האור אבל לא בשלמותו אלא "שבור לצבעים" - לענות "לא לעניין", להתמקד בנושא אחד בלבד, להתנהג בצורה שלא מתאימה לקודים החברתיים וכ"ו.
ואז נזכרתי במושג ה"רוחני-בדיוני" - ילדי הקריסטל - והבנתי את ההקשרים....
כי זה התפקיד החברתי שלנו - זה מי שאנחנו בעיני אלו ש"רואים אותנו" ולא נכנסים לפאניקה כשאנחנו מפסיקים לשקף אותם....
חשבתי הרבה לאחרונה על הנושא הזה ואני רוצה לשתף את כולם במחשבות שלי:
סמל הפאזל מתאר קהילה נורמלית, כי היחיד, החלק הנפרד בפאזל, הוא לא האדם עצמו אלא התדמית שלו, התפקיד החברתי שלו.
הסמל הזה לא מתאים לאוטיסטים כי הם חיים את עצמם ולא את תדמיתם.
סמל הקשת מתאר קהילת "שווים" - הוא מתאים לקהילה ההומו-לסבית או לכל קהילה שמבוססת על המגוון והשונות באוכלוסיה, אבל אין התייחסות ליחיד ולנפרדותו או לתפקידו החברתי.
הזהות האוטיסטית מגדירה גם את התפקיד החברתי שלהם, ולכן גם הסמל הזה לא מספיק מדויק בשבילנו.
המשמעות המקורית של המילה "אוטיזם" היא "התבוננות פנימית" - אז התבוננתי בסמל מנקודת המבט שלי והבנתי שהסמל שלנו צריך לייצג את "היחיד המתקשר" ולא את החברה.
"יחיד מתקשר" נוירוטיפיקלי הוא כמו מראה - הוא משקף את מי שנמצא מולו. הוא מחזיר את ה"אור" שמגיע אליו - אם מחייכים אליו הוא יחייך בחזרה, אם הוא נמצא בסביבה שבה כולם מאד רציניים הוא יהיה רציני וימחק את החיוך....
וזה בדיוק מה שמפריע לנטי"ם אצלנו, כי אוטיסטים לא מגיבים כמו מראות אלא כמו קריסטלים - לפעמים, בתנאים מסוימים, הם מגיבים כמו מראות אבל הם יכולים להיות גם שקופים (לא להגיב, לא ליצור קשר עין, להפנות את הגב וכ"ו) או להחזיר את האור אבל לא בשלמותו אלא "שבור לצבעים" - לענות "לא לעניין", להתמקד בנושא אחד בלבד, להתנהג בצורה שלא מתאימה לקודים החברתיים וכ"ו.
ואז נזכרתי במושג ה"רוחני-בדיוני" - ילדי הקריסטל - והבנתי את ההקשרים....
כי זה התפקיד החברתי שלנו - זה מי שאנחנו בעיני אלו ש"רואים אותנו" ולא נכנסים לפאניקה כשאנחנו מפסיקים לשקף אותם....
