תשובות על רגל אחת.....
תחילה אסייג כי איני מומחה באף אחת מאמנויות לחימה אלו וכל הידע שיש לי הוא מקריאה, דיבור עם מורים ושאלת שאלות וכמובן אימונים וצפיה בסרטונים. בגדול השמות קאלי, ארניס, אסקרימה הם שמות גינריים. לפני כשלוש שנים כאשר נפגשתי בפיליפינים עם אחד מאבות הארניס המודרני מר ארנסטו פרסאס אחיו של רמי פרסאס המנוח, שהיה מפורסם וידוע מאוד בעולם המערבי עקב הגירתו לארה"ב. ארנסטו אחיו יחד עם אביהם התאמנו בשיטה פיליפינית שהיתה נהוגה בסביבת מגוריהם- עפ"י ארנסטו הוא ואחיו הלכו ללמוד גם שיטות אחרות כגון: קראטה, קנדו, ג'יו ג'יטסו וכיוב'. אגב ארנסטו פרסאס היה בעל החגורה השחורה הראשון בפיליפינים בקראטה וקנדו. עם הזמן החלו השלושה לחקור את סגנונם ושינו אותו, מסגנון שהיה מאופיןן בעיקר בחבטות ומכות (עפ"י ארנסטו) עם כלי הנשק והידיים, עבר הסגנון שיכלול ופיתוח לסגנון בעל זרימה, במקום לחבוט ולצאת החוצה הם נשארו בפנים בטווח הלכידה ועם הצ'ק של היד המשיכו בעבודת שליטה על היריב תוך כדי מגע. למעשה השינוי העיקרי היה להישאר צמוד ליריב ולא לנתק מגע כפי שהיה נהוג בסגנונם. בקאלי- שהיום מזוהה הכי הרבה עם משפחת סאיוק, "בו סאיוק" שהיה אבי המשפחה הביא למעשה את סגנון זה למערב כאשר היגר לארה"ב, הסגנון מזוהה בדינמיות וזרימה רבה בטווחים קרובים מאוד (קורטו - קורטו קורטו או מה שמכונה פוניו מאנו), בסגנון זה יש כל הזמן שמירת מגע עם היריב וע"י כך חשים את כיוון תנועתו וזרימתו. בסגנון אין בלימות של תנועת היריב אלא יותר זרימה והכוונה מחודשת של כיווני הכח איתם בא היריב הן ביד ריקה והן בנשק. כיום מייצג השיטה הוא כריס סאיוק בנו של בו סאיוק המנוח. אסקרימה- מזוהה במערב בעיקר עם אנג'ל קאבאלס שהיה ימאי והיגר גם לארה"ב, הסגנון הזה מזוהה בעיקר בלחימה של מקלות קצרים (יותר קצרים אף מאלו של הארניס והקאלי) וגם כמעט ואין אחיזה המשאירה פוניו לעבודה, האחיזה היא ממש בקצה המקל. הסגנון מאופיין בעיקר בכניסה לחבטות וכמעט ולא מייצרים מגי עם היריב למעט צ'קים מדי פעם. התיאור לעיל הוא כללי ביותר ושטחי מאוד- ידרשו כמה עמודים שלמים לתאר אותם ביתר פירוט כל סגנון והיתרונות/חסרונות שלו ישנם כמה מורים שמלמדים את הסגנונות הללו בארץ: ארניס מודרני- יובל נחמקין וגיא רפאלי ממוקמים בת"א. אסקרימה- אבי מוריה ממוקם בת"א הקבוצה שלנו שהינה קבוצת חברים המתאמנים בת"א ולומדים ומושפעים בעיקר משיטת ה- FCS Kali בראשות ריי דיונאלדו ובהוראתו של ריקו קורטז. לגבי מידע נוסף בנוגע לסגנונות הפיליפינים אני מניח שיובל ותלמידיו הגולשים כאן יוכלו לתרום יותר ממני. לגבי שאלת ריבוי אמנויות הלחימה- כעקרון למתחילים באמנות לחימה מסויימת לא הייתי ממליץ להתחיל ישר בכמה שיטות שונות או אף בשיטה זהה אך סגנונות שונים. לאחר שהמתאמן הגיע לבשלות ובגרות מסויימת האמנות הלחימה שלו והוא מוכן לפתוח את ראשו לטקטיקות חדשות ושונות או לזוויות ראיה אחרות הייתי בהחלט ממליץ לנסות וללמוד דברים נוספים בנוסף לשיטת האם, עפ"י ניסיוני לימוד שכזה משכל את היכולות הקיימות ומוציא את המתאמן בקיבעונות שונים הגלומים בשיטתו ויכולים להיות העוכריו- אבל כמובן שזה תלוי גם בזמן, אהבה וכשרון. חנן
, היינו קצת לחוצים בזמן אבל אנחנו עוד נצליב ידיים וכמובן לשיהאן גליסקו שהקריב את אימון הקפא"פ של יום שישי לטובת מטרה טובה. ועכשיו לתחלס: התחלנו עם עבודה בסכין, ריקו הדגים את מה שהוא מכנה KNIFE TAPPING, העברת סכין מצד לצד וכיצד ניתן למנוע את קבלת הדקירה. לאחר מכן ריקו הדגים אלמנט שנקרא bating (פיתוי) כיצד לגרום ליריב לנגוס בפתיון ואז לחטוף את ה"בומבה". לאחר הסכין עברנו לעבודה עם מקל קצר, תחילה ראינו שליטה מדהימה על מקל ולאחר מכן ראינו את האנלוגיה שיש בין מקל ק=צר לסכין. היה מדהים ומחכים בקוצר רוח לשנה הבאה, קיבלתי אישית הבטחה מריקו שהוא יחזור אלינו. אני מחכה לכל הצלמים שצילמו שיעלו תמונות. לסיכום, היה מאוד ממצה והכי חשוב כיף לא רגיל. שבת שלום, אלכס.
