סמוטריץ ורוטמן מחזירים קצת את השפיות למערכת המשפט עם חוק החוזים החדש

certified.woke

Well-known member
וביטול הלכת האפרופים של אהרון ברק שאיפשרה לשופטים לפרש חוזים לפי האג'נדה שלהם
הלכת אפרופים גרסה כי במקום שבו קיימת בעיה לפרש את החוזה כלשונו, יוכל השופט לנסות להתחקות אחר תכלית החוזה.
הסבר נא מה פסול בנסיון להתחקות אחר תכלית החוזה באותם מקרים בהם קיימת בעיה בפרוש החוזה כלשונו.

האם יצא הקצף על הלכה זו רק מפני ששנוא נפשכם אהרן ברק הנהיגה?
 

Harrington

Well-known member
מנהל
הלכת אפרופים גרסה כי במקום שבו קיימת בעיה לפרש את החוזה כלשונו, יוכל השופט לנסות להתחקות אחר תכלית החוזה.
זה ממש לא הלכת אפרופים מה שאתה מתאר. אם כבר להיפך, זה דווקא מה שנקבע בחוק הנוכחי שמבטל את אפרופים.
 

certified.woke

Well-known member
זה ממש לא הלכת אפרופים מה שאתה מתאר. אם כבר להיפך, זה דווקא מה שנקבע בחוק הנוכחי שמבטל את אפרופים.
רגע, אתה טוען שהחוק החדש דווקא קובע כי במקום שבו קיימת בעיה לפרש את החוזה כלשונו, יוכל השופט לנסות להתחקות אחר תכלית החוזה?

מן העתונות:

ביטול הלכת אפרופים אושר בקריאה שלישית. איך יפורשו חוזים — והאם הוודאות תגדל או דווקא הבלבול?

הלכת אפרופים שלפיה במקום שבו קיימת בעיה לפרש את החוזה כלשונו, יוכל השופט לנסות להתחקות אחר תכלית החוזה – צומצמה במהלך השנים אך לא בוטלה לגמרי ■ הצעת החוק שאושרה בכנסת קובעת כי אם הצדדים לא הסכימו על אופן פרשנות החוזה, יחולו הסדרי פרשנות לפי סוג החוזה.

אילוסטרציה. חתימה על חוזה. נותרנו מוטרדים מנוסח הצעת החוק

אילוסטרציה. חתימה על חוזה. "נותרנו מוטרדים מנוסח הצעת החוק"; צילום: fizkes / Shutterstock

אפרת נוימן

אפרת נוימן
לעקוב
10:04 • 06 בינואר 2026

הכנסת אישרה אתמול (ב') בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק לביטול הלכת אפרופים. ההצעה שעברה קובעת כי אופן פרשנותו של חוזה וכן הראיות שיהיו קבילות לפירושו יהיו נתונים להסכמת הצדדים — אלא אם אינם מיוצגים או שמדובר בחוזה אחיד.

אם הצדדים לא הסכימו על אופן פרשנות החוזה, יחולו הסדרי פרשנות שונים לפי סוג החוזה: חוזה עסקי יפורש על פי לשונו בלבד, אלא אם פרשנות כזאת תביא לתוצאה שאינה מתקבלת על הדעת, או אם מלשון החוזה עולה סתירה בין הוראות שונות בו. חוזה שאינו עסקי, חוזה עבודה, הסכם קיבוצי, וכן חוזה אחיד, גם אם נקבעה בו הסכמה אחרת, יפורש לפי כוונתם של הצדדים, כפי שהיא משתמעת מתוך החוזה ומנסיבות העניין.

קביעת משקלם היחסי של לשון החוזה ונסיבות העניין תתבסס, בין היתר, על השיקולים הבאים: יחסי הצדדים, ובכלל זה קיומם של פערי מידע או יחסי אמון מיוחדים; מידת הפירוט של החוזה; הניסיון המקצועי של הצדדים ומידת הייצוג המשפטי שקיבלו בעריכת החוזה.

נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק. הלכת אפרופים זכתה לביקורת בטענה שהצדדים לא יכולים לצפות מראש כיצד יפרש בית המשפט את החוזה שהם עצמם ניסחו

נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק. הלכת אפרופים זכתה לביקורת בטענה שהצדדים לא יכולים לצפות מראש כיצד יפרש בית המשפט את החוזה שהם עצמם ניסחו; צילום: מארק ישראל סלם

כתבות קשורות​

במהלך הדיון שהתקיים בנוגע להצעת החוק בוועדת חוקה בראשות ח"כ שמחה רוטמן אמר עו"ד ד"ר גור בליי, היועץ המשפטי של ועדת החוקה, כי "נותרנו מוטרדים מהנוסח, וחוששים שבניגוד לכוונת המנסחים הוא לא יתרום להגברת הוודאות אלא דווקא יוסיף חוסר ודאות רבה".

הצעת החוק הממשלתית גובשה על ידי הייעוץ המשפטי לממשלה, המחלקה האזרחית בייעוץ וחקיקה ולאחר מכן נערכו בוועדת חוקה תיקונים נוספים ומשמעותיים וגובש נוסח התיקון עלייו הצביעו.

יריב לוין, שר המשפטים

יריב לוין, שר המשפטים; צילום: שריה דיאמנט

הלכת אפרופים היא פסק דין שכתב נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק. היא קבעה כי במקום שבו קיימת בעיה לפרש את החוזה כלשונו, יוכל השופט לנסות להתחקות אחר תכלית החוזה מתוך הנסיבות של כריתת החוזה, התנהלות הצדדים ועוד נסיבות חיצוניות. הגישה נחשבה לכזו שמעניקה כוח רב לשופטים בפרשנות חוזה, עד כדי אפשרות לפרש את החוזה או להשלים חוסרים בו בניגוד ללשון המפורשת שלו.

הלכת אפרופים זכתה לביקורת בטענה שהצדדים לא יכולים לצפות מראש כיצד יפרש בית המשפט את החוזה שהם עצמם ניסחו. הביקורת לא נעלמה מעיני בית המשפט העליון, שצימצם מאוד את היישום של ההלכה בפועל — אבל לא ביטל אותה לגמרי.

שר המשפטים, יריב לוין, הכריז מלחמה על הלכת אפרופים, ובמשך השנים ניסה לעגן בחוק תיקונים שנועדו לבטל אותה. הנוסחים המחמירים שניסה להעביר לא קודמו. מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד, אמר לאחר שההצעה עברה כי "תיקון חוק החוזים החשוב שאושר היום בכנסת נועד לסייע למגזר העסקי בעת עריכת חוזים".

עו"ד יעקב אנוך, ראש מחלקת מיזוגים ורכישות במשרד פירון, אומר כי קשה עדיין לדעת כיצד ייושם התיקון בפועל על ידי בתי המשפט, אך יש לו השלכה מיידית ומשמעותית על אופן ניסוחם של חוזים. "סיכום התיקון הוא פשוט: מה שכתוב - כתוב, לפחות בכל הנוגע לחוזים עסקיים. לא עוד טיעונים מפולפלים בדבר הכוונה האמיתית של הצדדים, אלא דרישה לניסוח מודע, חד וברור של ההסכם עצמו. הקביעה שלפיה חוזים עסקיים יפורשו כברירת מחדל לפי לשונם בלבד מחייבת הקפדה גבוהה במיוחד על דיוק, בהירות ורמה מקצועית גבוהה של ניסוח, הרבה יותר מבעבר".

אנוך מוסיף כי לצד זאת עולות שאלות לא מבוטלות, ובהן אופן ההגדרה של "חוזה עסקי" . לדבריו, אמנם החוק יחול על חוזים שייכרתו לאחר חקיקתו, אך ייתכן שתהיה לו גם השפעה פרשנית עקיפה על חוזים שנכרתו בעבר.
 
נערך לאחרונה ב:

Harrington

Well-known member
מנהל
רגע, אתה טוען שהחוק החדש דווקא קובע כי במקום שבו קיימת בעיה לפרש את החוזה כלשונו, יוכל השופט לנסות להתחקות אחר תכלית החוזה?
אני טוען שהתיאור שלך למעלה עליו הגבתי, קרוב יותר לחוק החדש שביטל את הלכת אפרופים מאשר לתאר את הלכת אפרופים.

מוותר על פרשנות תקשורתית. החלטה שלך אם להתבסס עליה, אבל אני לא בקטע, עמך הסליחה.
 

marabo

Well-known member
הלכת אפרופים גרסה כי במקום שבו קיימת בעיה לפרש את החוזה כלשונו, יוכל השופט לנסות להתחקות אחר תכלית החוזה.
הסבר נא מה פסול בנסיון להתחקות אחר תכלית החוזה באותם מקרים בהם קיימת בעיה בפרוש החוזה כלשונו.

האם יצא הקצף על הלכה זו רק מפני ששנוא נפשכם אהרן ברק הנהיגה?
בהחלט
הכלל שלי אומר שכל דבר שהטומאה עושה חייב להיבטל מהעולם כי יש בו רוח טומאה גם אם לא רואים את זה באופן הכי גלוי
 

evglev1

Well-known member
מנהל
הלכת אפרופים גרסה כי במקום שבו קיימת בעיה לפרש את החוזה כלשונו, יוכל השופט לנסות להתחקות אחר תכלית החוזה.
הסבר נא מה פסול בנסיון להתחקות אחר תכלית החוזה באותם מקרים בהם קיימת בעיה בפרוש החוזה כלשונו.

האם יצא הקצף על הלכה זו רק מפני ששנוא נפשכם אהרן ברק הנהיגה?
זאת מכיוון שבג"צ הוכיח שכשנוח לו הוא מנצל את סמכותו לפרש בחוקים בניגוד המוחלט למה שכתוב בהם. שלשופטי העליון לא התוכן ולא הסאבטקסט של החוקים לא מעניין אלא רק איך להתאים את החוק לאג'נדה של השופט.
 
למעלה