לצאת בסתירה?
שלום אבא, לגבי התקן האירופאי בלבד: יצרן חייב לעמוד במבחנים שונים לפני קבלת התקן. מבלי להיכנס למהלך קבלת התקינה. לאחר אישור התקן ולאחר קבלת האישור, חייב היצרן בבדיקות תקופתיות לפי כמות המוצרים שהוא מייצר. כמו כן תהליכי הייצור נמצאים בפיקוח השלטונות. אחד הפרמטרים הוא היכולת לאתר מקור של כול אבזר בטיחותי במושב הבטיחות: הפלסטיק ממנו ייצרו את המושב, אבזם הבטיחות ורצועות הבטיחות. בעבר, היצרנים ניסו להגביל את תקופת השימוש דרך התקינה או תחיקה מתאימה. מוסדות בדיקה מטעם ה- ECE ערכו מבחנים שונים ולא מצאו הצדקה להגבלת השימוש. אין כול הוכחה בשטח לשחיקה באיכות הפלסטיק ועוד. שים לב שגם בהמלצת היצרן רשום שאין להשתמש במושבי בטיחות שאושרו לפי התקן R44/02 or R44/01 שיוצרו לפני שנת 1994. זה קצת יותר מ – 6 עד 8 שנים. חשוב לזכור: אין המלצה כלל להשתמש במושבי בטיחות ישנים. תמיד חדשים זה טוב יותר. כול מוצר חדש ועדכני טוב יותר מאשר מוצר משומש. לגבי שאר ההערות : אולי הפולימרים כן נפגעים ויתכן שכול מה שנאמר כאן הוא נכון. יצרני מושבי הבטיחות היו שמחים ביותר אם היו מגבילים את השימוש לשנתיים. כך הם היו יכולים למכור עוד ועוד מושבי בטיחות. העובדה היא שאין שום הוכחה מדעית שאכן מושבי הבטיחות מאבדים מערכם. בשנת 2008 בוצעו מבחנים במושבי בטיחות ישנים ולא מצאנו שום סימוכין לעייפות החומר. הבעיה היחידה הקיימת היא שינויי התקינה והשינויים שנעשים בצי הרכב הקיים בעולם. אין חובת שימוש במושבי בטיחות כאלה או אחרים, אך תמיד מומלץ לקנות חדש. מה לעשות ולא כול אחד יכול להרשות לעצמו לרכוש מושב בטיחות חדש. יש עוד סיבות לא להשתמש במושב ישן: למשל אם לא יודעים את ההיסטוריה שלו, אם חסרים הוראות השימוש, אם הרצועות התבלו ועוד כמה סיבות טובות מאוד. את התקן האירופאי כותבים מומחים מלמעלה מ- 70 מדינות. עלות התקינה הזו מגיעה למליונים כבדים, ולצערי האוסטרלים עדיין לא הוכיחו לעולם שהתקן שלהם הוא הטוב ביותר (לדבריהם). העובדה שאת התקן האוסטרלי מאמצת אך ורק אוסטרליה. מדינות שמו ניו-זילנד ואינדונזיה מאמצות אותו לצד תקנים אחרים. לעומת זאת מדינות "קטנות" ובלתי חשובות כמו יפן, קוריאה, טאיוואן, סין ועוד מאמצות את התקן האירופאי וחלקן נוטשות תקנים לאומיים, אז כנראה שיש משהו בתקן האירופאי שמיישר קו אצל השאר תודה על פנייתך דפנה