סליחה מכל הנהגים ש"פתאום צצתי" להם.
באמת לא לקחתי בחשבון שאין לכם את האפליקציה של להסתכל במראה הימנית. או השמאלית. או בכלל.
סליחה מכל אלה שהפרעתי להם לנמנם על הכביש או לשלוח הודעה מה-זה-דחופה בוואטסאפ.
או לגלגל סיגריה (נשבעת במה שאתם רוצים, ראיתי אחד כזה לפני יומיים). תוך כדי נסיעה, אפילו לא ברמזור.
אני אשתדל לא לעשות את זה שוב, אפילו אם אתם מדרדרים עלי 4 טון של ליסינגומטית גנרית.
זה נורא מעייף לעשות את מה שזה לא יהיה שאתם עושים, מעייף עד כדי שהלחיצה על הברקס מתרופפת. גם החשיבה כנראה מתרופפת.
סליחה מהאופנוע שלי, שאני לא שוטפת אותו מספיק.
אני מבטיחה לנסות להשתפר בזה בשנה הקרובה.
נתחיל ביום שני במוסך, מיד אחרי טיפול 24,000
סליחה מכל מי שהגיע למצדה ולא מצא שם השנה את כדורי השוקולד שהיו בשנתיים הקודמות.
השנה הפחד מהחוליגנים גבר על הרצון לפגוש חברים ולהיות חלק מאירוע גדול שנותן תחושת שייכות.
מהתגובות ברשת הבנתי שעשיתי החלטה נכונה.