סליחה

סליחה

סליחה רובנו לו יודעים סליחה מה היא או לא מוכנים לעשותה. החזקנו כעס טינה זלזול באנשים אי הקשבה לעולמם ואי רצון לסלוח לנו ולסובבים אותנו. ראשית נתחיל בסליחה לעצמנו. הכירו בכך שכל מה שעשיתם עד היום פעלתם לפי הכלים שהיו ברשותכם עד כה. כך פעלתם מול הסביבה הקרובה אליכם ומול האנשים שבהם בחרתם או הייתם נוכחים בעולמם.. קבלו את כל הדברים שעשיתם, כולל המקרים בהם אנשים אחרים נפגעו מכם. אנחנו תמיד פועלים לפי הידע והכלים שיש ברשותנו ברגע הנוכחי. סלחו לעצמכם. עכשיו! אל תשאו בתוככם כאב, אשמה, תסכול או חרטה. כל מה שעשיתם שייך לעבר. המקום היחידי שהעבר קיים בו הוא המוח שלכם. סלחו לכל מה שקרה בעבר. סלחו לעצמכם כי אתם אוהבים את עצמכם ורוצים בטוב עבורכם. אין טעם לייסר את עצמנו על דברים שקרו. האם ראיתם פעם חתול שמייסר את עצמו כי הוא השתין בדשא מסויים ולא בדשא אחר? כמובן שלא. רק בני אדם מייסרים את עצמם שוב ושוב על משהו שכבר היה ממזמן. עצמו עיניים ואמרו פעם אחת בלב ופעם אחת בקול: "אני סולח/ת לעצמי על הכל". הרשו לעצמכם לבכות אם עולה בכם כאב או תחושת הקלה. אתרו אם קיים משהו בעבר שלכם שעדיין לא סלחתם עליו. אם איתרתם דבר כזה, סלחו לעצמכם גם עליו. אתם יכולים לעשות זאת! הסכימו להרפות מהעבר. לסלוח. ועכשיו נעבור לסלוח לכל אדם שנפגעתם ממנו בחייכם. אנו נסלח לאחרים כעת לא בגלל שהם היו בסדר, או שהם צדקו, או שמגיע להם שנסלח להם. הסליחה לא תבוא מהכיוון הזה. נסלח להם מכיוון שהכעס שיש לנו כלפיהם רק פוגע בנו. נסלח להם מכיוון שזאת הדרך שלנו להיטיב עם עצמנו. נסלח להם מכיוון שמה שקרה שייך לעבר והכאב שאנו נושאים בתוכנו פוגע בנו בהווה. כאשר אנו נפגעים ממישהו, אנו סוחבים בתוכנו כאב או טינה או רגשות דומים לא נעימים. אנו נסלח לאחרים כי אנו רוצים בטוב עבור עצמנו, ואנו רוצים להרפות מכל רגש של כאב, טינה, כעס, שנאה וכדומה. הרגשות האלו בתוכנו לא מועילים לנו אלא לוקחים מאיתנו אנרגיה. זה לא אומר להתעלם מהם. ההיפך – אנו רוצים לרפא את הרגשות האלו ולא להחזיק בהם בעקשנות ישנו דפוס שלפעמים מופיע כאשר אנו נפגעים ממישהו. אנו נפגעים ממשהו ואז יש בנו חלק שאומר משהו כמו – "אין בעייה! ככה הוא עשה לי? אני אראה לו מה זה. אני לא אסלח לו לעולם!". החלק הזה לא תמיד מביע את עצמו במילים. זה יכול לתפוס גם צורה של תחושה. החלק הזה מחליט את ההחלטה הזאת ("אני לא אסלח לו לעולם") מכיוון שהוא פגוע וכך הוא מאמין שהוא מגן על עצמו. החלק הזה לפעמים יכול להחליט גם החלטות יותר גורפות, שלא קשורות רק לאדם הספציפי שנפגענו ממנו. אם מישהי למשל נפגעה מבחור (או אולי מכמה בחורים), על מנת להגן על עצמה, החלק הזה יכול להחליט: "אני לעולם לא אבטח בבחורים" או "אני לעולם לא אבטח בבני אדם". החלק הזה מסב לנו כאב וסגירות, ואינו עוזר לנו לחוש אהובים או נאהבים. עכשיו שחררו את הטינה או הכעס או הכאב שיש בכם כלפי אחרים שנפגעתם מהם. סלחו להם. הסכימו לסלוח להם מכיוון שאינכם רוצים לשאת את הטינה בתוככם. היו מודעים לכך שהם פעלו במיטב יכולתם, לפי הכלים שהיו להם ברגע ההוא. הפעולות שלהם נבעו מהחינוך שהם עברו, מהידע שלהם, מהכישורים שלהם. כך הם ידעו לתקשר או לפעול. אם עדיין לא סלחתם להורים שלכם – סלחו להם כעת. שמעתי מהרבה אנשים שהם לא חשו אהובים מספיק על ידי ההורים שלהם. אם לא קיבלתם אהבה מהוריכם, סביר שהם עצמם לא חשו אהובים בתוך עצמם. אדם שלא חש מלא אהבה בתוכו, אינו יכול לתת לאדם אחר אהבה ללא תנאים. ההורים של הוריכם כנראה לא נתנו להם אהבה ללא תנאי. הוריכם גידלו אתכם לפי הכלים שנתנו להם הוריהם בתוספת לכלים נוספים שהם רכשו במהלך השנים. חשבו רגע על הוריכם. ראו אותם. נסו לתהות איזה ילדות הם עברו. מה הם היו צריכים לעבור בשביל לגדל אתכם כמו שהם גידלו אתכם. איזה אמונות פנימיות הנחילו להם, איזה דעות העבירו להם, וכמה אהבה (או אי אהבה) הם קיבלו מהסביבה. אם הוריכם נמצאים בחיים, אתם מוזמנים לשאול אותם על ילדותם וכך להכיר אותם טוב יותר ולהבין איך גידלו אותם ואיזה חיים הם חיו. סלחו להם על הכל. השתחררו מכל כאב ששייך לעבר. התנקו והתמלאו באהבה.
 
יש הרבה אמת מזה..

וזה שוב נוגע במישקעים מהעבר..קשור ליכולת של אדם לעבוד על עצמו.. העיניין הוא זה ידוע..השאלה..כמה כוחות נפשיים או רק החלטה צריך לזה.
 

jane34

New member
מילים מילים מילים

כאחת אשר נפגעה לא פעם ולא פעמיים מכל מיני אנשים ממעגלים שונים בחיי, יכולה לומר שקל מאד להגיד ....לא תמיד מבינה איך אפשר לסלוח....אותי מניעים דווקא הזכרונות הכואבים בחיים-לא מתוך נקמה (טוב נו אולי קצת....)אבל לרוב אמצעים לנקיטת זהירות..... נו מה הפלא שעם השנים הפכתי להיות כזו סקפטית? ולסיום אני כן יודעת לבקש סליחה אני מתענה כשלא סולחים לי(למרות שא זכור לי מקרה כזה) לא קל לי לסלוח.......
 
דברים חכמים...אבל...

אני לא כל כך מקבלת אותם כפי שהם נכון אנו צריכים לסלוח להם ממקום של הבנה, למען עצמנו שמעשיהם נעשו מחוסר אונים, ממצוקה,וכו' אך אם נסלח.. ונבין את התנהגותם... ונסלח... איך הרשע, והרע ילמד... חשוב לי להעביר את המסרים שלי, מהמקום שפגעו, אכזבו, וכו' אך לא נותנת להם את הכוח לפגוע בי, רק מרגישה רחמים לכל אדם יש את האלוהות בו של מורה כשם של תלמיד לכל אדם יש תפקיד עבור אחר להיות לו אוזן או עימות ברגע של אמת לכל אדם יש את הצורך ללמוד מאחר אחרת איך יצרנו את אישיותינו לכל אדם יש את הרצון להעביר את הידע מניסיונו... כלומר מתפקידנו להעמיד את הרע במעשיו לשם למידה ותיקון ולא רק מידי שמים אז נכון שנסלח לעצמנו על עוולנו ועל טיפשותם של אחרים אך יחד עם זאת עלינו לשחרר את הכעסים ולהביע את רגשותינו ודעתינו למען יראו
 
למעלה