rain drop8
New member
סליחה
אין לי כל כך מילים בימים האחרונים
גם בטיפול שתקתי
עטופה במיטה ולא רוצה לצאת ממני.
מתאבלת על ילדה קטנה שכבר איננה
גרגרי האפר אשר היו פזורים
ברחבי גופי נאספים בכאב נצחי
אל מתן שחרור מכפייה.גוף שכבר אינו מרגיש כלום אלא רק שומע צלילים אשר ברגעי חסד
נהפכים למיתרי קול עדינים שמלטפים גוף העשוי מאפר, אפר שהתאסף בין מחוגי הזמן,
בין זיכרונות ילדות ענוגים בליטופי שיער והשפלות של יופי וניתוק הגרגרים מתמימות הגוף.
וכיצד ניתן לאסוף את השברים, לגרש את להקת העורבים הסובבים את הגופה החצויה.
התפתלות קיצונית מביאה לסיפוק רגעי, לשקט זמני וקברך העשוק מונח לנגד רגליי היחפות
וידיי נושאות תפילה למבט חטוף אל חיוכך המלטף וצחוקך העוטף.
ונשארים בידיי הכפופות גרגרי אפר שאספתי,שנאספו אל תוך גופי המדמם.
נותרתי אני, גוף ללא קול, עזובה, כפוייה וחייה ליום שאהיה מונחת לצידך.
אין לי כל כך מילים בימים האחרונים
גם בטיפול שתקתי
עטופה במיטה ולא רוצה לצאת ממני.
מתאבלת על ילדה קטנה שכבר איננה
גרגרי האפר אשר היו פזורים
ברחבי גופי נאספים בכאב נצחי
אל מתן שחרור מכפייה.גוף שכבר אינו מרגיש כלום אלא רק שומע צלילים אשר ברגעי חסד
נהפכים למיתרי קול עדינים שמלטפים גוף העשוי מאפר, אפר שהתאסף בין מחוגי הזמן,
בין זיכרונות ילדות ענוגים בליטופי שיער והשפלות של יופי וניתוק הגרגרים מתמימות הגוף.
וכיצד ניתן לאסוף את השברים, לגרש את להקת העורבים הסובבים את הגופה החצויה.
התפתלות קיצונית מביאה לסיפוק רגעי, לשקט זמני וקברך העשוק מונח לנגד רגליי היחפות
וידיי נושאות תפילה למבט חטוף אל חיוכך המלטף וצחוקך העוטף.
ונשארים בידיי הכפופות גרגרי אפר שאספתי,שנאספו אל תוך גופי המדמם.
נותרתי אני, גוף ללא קול, עזובה, כפוייה וחייה ליום שאהיה מונחת לצידך.
