סליחה

מירי,

New member
סליחה ../images/Emo99.gif

לבן (3.6) יש מן מנהג לבצע כל מיני דברים למרות שהוא יודע שהם מכעיסים או יותר גרוע מכך מכאיבים... הוא מיד מזהה את ההבעה שלנו כועסת/כואבת והרבה פעמים עוד לפני שאנחנו מספיקים להגיב הוא אומר "סליחה.." ומפה - כאילו כלום , הפעם הבאה יכולה להיות בעוד שניה... מה עושים עם זה? הוא יודע ומבין שהכעיס/הכאיב ובאמת מתכוון לבקשת הסליחה (שבד"כ באה עם חיבוק ואפילו נשיקה מתחנפים) אבל התחושה היא שכאן זה נגמר עבורו... אנחנו מתחבטים בין הכעס על ששוב עשה את זה או ההתרפקות על בקשת הסליחה שלו...
 

אמא1

New member
אין לי תשובה, רק הזדהות../images/Emo3.gif

נדב, 3.8 בול אותו הדבר. היום כשנחתי וביתי האמצעית היתה איתו, שמעתי את הדו-שיח הזה: - "נדב אל תשפוך את כל האוכל של סנופי על הרצפה" - "נדב די!" - "נדב אני אספר לאמא כשתתעורר והיא תכעס עלייך!" - "אז מה, אני יודע, אם היא תכעס, אני אגיד לה סליחה, אני לא עשה יותר, ואני יתן לה נשיקה. את תראי היא לא תכעס עלי!"
 

לאה_מ

New member
אולי לדבר איתו על זה.

לומר לו, למשל, "יפה שאתה מבקש סליחה, אבל הבעיטה שלך עדיין מאד כואבת לי". או אם את מרגישה שה"סליחה" שלו היא כבר משהו מניפולטיבי, משהו מהפה ולחוץ, אולי אפילו "אתה יודע - לומר "סליחה" זה רק חלק מהעניין - צריך גם להשתדל לא לעשות זאת יותר, ואני מרגישה שאתה לא משתדל בכלל".
 

מירי,

New member
אני לא אעשה את זה שוב...

אני אומרת לו את הדברים הללו המון , לפעמים אני חושבת שאולי אני מצפה ממנו ליותר מגילו (3.6) , אני לא חושבת שהוא מניפוליטיבי , הוא אכן מתכוון לסבקשת הסליחה שלו - הוא ילד רגיש לסביבה , הוא מבין שהוא הכאיב/הכעיס ומתנצל באמת , רק שהוא שוכח (?) לפעם הבאה....
 

אפרתש

New member
"לבטל" את הסליחה

הוא עלה על טריק - חושב ש"סליחה" זו מין מילת קסם שכזו, וכנראה אומר אותה בלי באמת לחשוב על מה זה אומר. נניח הוא נותן לך מכה, ואז אומר "אופסי דרופסי", אף אחד מכם לא מצפה ש"אופסי דרופסי" יפתור את בעיית המכה. אז בפעם הבאה שהוא יאמר "סליחה" תדמייני שהוא אמר "אופסי דרופסי". איך היית מגיבה במקרה כזה? תתעלמי מהאמירה, ותמשיכי עם הכעס. תגידי שכואב לך, שאת כועסת. אני מקווה שזה יגיע למצב שתתפתח ביניכם איזו שיחה, ואז הוא יבטא את הסליחה שלו במלים שלו, שבהן יש יותר כוונה ומחשבה מאשר באמירת "סליחה".
 

מירי,

New member
בטִיעות...

הייתי מגיבה בדיוק אותו הדבר אם הוא היה במילה אחרת...בטִיעות זו וריאציה נוספת , זה לא שהמעשה נעשה בטעות אלא שהוא בטעות היכאיב/הכעיס אותי... אני באמת ממשיכה עם הכעס ועוד יותר מהכאב... (זה ממשד כואב....) והוא בא ומחבק ומנשק , ומבטיח שלא יעשה שוב ומבקש שלא אכעס.... משום מה זה מחזיק רק שניות, אני חוזרת שוב אני לא חושבת שהסליחה שלו היא רק מהפה לחוץ , הוא רק לא זוכר את זה כשהוא חוזר על מה שעשה...
 
למעלה