סליחה שפותחת הודעה , אבל רוצה לדעת:

סיפור בהמשכים של ענת - פרק 3

הניתוח עצמו היה מהיר ביותר – הרדמה מהצוואר ומטה , מידור הבעל שהתחנן להיכנס ולא נתנו לו – כי כך מקובל כשהקיסרי הוא דחוף ולא אלקטיבי ( אבל הבעל הפרטי שלי תפס עמדה מאחורי הדלת ומסתבר שראה כמעט הכל , השועל...) ידיים קשורות ולחץ על הבטן שהרגשתי היטב , ו...הוא בחוץ! צורח צרחה שנשמעה באוזניי כמנגינה ערבה. בכיתי מאחורי הוילון הירוק: "ד"ר , הוא בסדר"? וקיבלתי תשובה: "הכל בסדר גמור". הביאו אותו עטוף אלי כדי שאנשק אותו ואני ראיתי עד כמה הוא מתוק ומקסים. לגעת בו לא יכולתי – כל הגוף היה רדום כמו אבן אחת גדולה ומיד לקחו אותו ממני. שכבתי בחדר ההתאוששות במשך 4 שעות. ההרדמה סירבה להתפוגג וכל מי שעברה אחרי ניתוח כבר הועברה למחלקה (מקובל שעד 3 שעות ההרדמה מתפוגגת) ואצלי – נאדה. נלחצתי נורא אבל טיפלו בי מאוד יפה ובסופו של דבר פגה השפעת ההרדמה והועברתי למחלקה להריון בסיכון גבוה למשך לילה אחד – כי כך מקובל אחרי ניתוח קיסרי. כשכולי מצונררת (אינפוזיות וקטטר) והמשפחה סביבי – הביא לי רפי את התינוק מהתינוקיה כדי שאראה אותו והוא היה חמוד בצורה בלתי רגילה (אובייקטיבית לגמרי אני...הא?). כבר באותו ערב ביקשתי שינתקו את הקטטר והכרחתי את עצמי לקום (בעזרת אחות) לשירותים. למחרת הועברתי למח´ יולדות והתחילו ימי השהייה שלי שם אותם אזכור כל חיי כחוויה פשוט מדהימה. היחס , הצוות המטפל , העזרה , אחיות התינוקות שעזרו לי כל הזמן בנוגע להנקה – הכל היה מעל ומעבר לציפיות הגבוהות ביותר שיכולתי לדמיין. התינוק היה איתי מ-09:00 בבוקר עד 21:30 בערב כיוון ששם נהוג "ביות" מעין זה ואני חושבת שזהו דבר נכון ביותר. לא אפרט עד כמה מדהים היה היחס ב"מאיר" , כי אני מתחילה להתעייף תוך כתיבת הסיפור הארוך הזה אבל דעו רק שאין לי מושג ירוק איך להודות שם לכולם ועד עכשיו אני שוקלת את צעדי בקשר להבעת התודה לכולם שם. פשוט לכולם. חבורת מלאכים אמיתית. היו בעיות עם ההנקה ולמרות שקיבלתי המון עזרה החלטתי שיותר חשוב שקודם כל התינוק יעלה במשקל והתחלתי לשאוב חלב עבורו , שלפחות יקבל חלב שלי. כל העניין עם ההנקה הסתדר כרגע , תודה לאל , בזכות מדריכת הנקה מדהימה שהזמנתי הביתה ושהיתה אצלי ביום שני ומאז אני רק מניקה וכבר לא שואבת , אבל זה באמת כבר סיפור נפרד. ההתאוששות שלי מהניתוח היתה מהירה מאוד ולדעתי מה שעזר לכך בין היתר היתה אוטו-סוגסטיה שעשיתי לעצמי: מהיום שלאחר הניתוח , עם כל כאבי התפרים (ויש כאבים חזקים , ביליב מי...) התעקשתי ללבוש רק בגדים שלי ולא כותנות של בי"ח ולהיראות "כמו בנאדם" כולל מקלחות והליכות ודברים שכרוכים בכאבים חזקים. ידעתי שאסור להיות "קרעכצן" וצריך לתפקד עבורי ועבור התינוקי , וזה עבד. שוחררתי ביום שישי האחרון ומאז אני בבית , משתדלת לעכל לאט לאט את גודש החוויות האינסופי שלעיתים אני בטוחה שהתרחש רק באיזה שהוא חלום רחוק – ובכלל למישהי אחרת ולא לי. אבל התזכורת לכך שכל זה אכן קרה במציאות נוחרת כרגע לידי עקב נזלת , וקוראים לה , לאותה תזכורת - יפתח. מיותר לציין שמדובר בריכוז המתיקות הגדול ביותר שפגשתי מימי. אז מאוד עייפה , מאוד מוצפת ברגשות , אבל מתחילה לאט לאט להתרגל לעובדת היותי אמא של יפתח. לעולם לא הייתי מנחשת אפילו מהי עוצמת החוויה הזו. עכשיו אני כבר יודעת , והיא בלתי ניתנת לתיאור.
 
../images/Emo7.gif היית חייבת לגרום לי לבכות הא?!

אבל הלוואי שכל הפעמים שאבכה יהיו כאלה....... אוי ענת, סיפור הלידה ארוך ולא קל אבל את גיבורה אמיתית (איפה לעזאזל מתחבא לו הסמיילי שמוריד את הכובע איפה??!!). רק אושר לך, לרפי וליפתח. עם שני דברים בסיפור הזדהיתי באופן טןטאלי: עם הכאבים האיומים של הצירים שהמחשבה על העובר פשוט נעלמת ואת כל כולך מרוכזת במחשבה והרצון שהכאב כבר יפסיק. לעבור את הציר הבא. ועוד דבר כשכתבת ששום דבר לא יכול להכין אותך לעוצמת החוויה ושהיא משהו בלתי נתפס לפני. זה נכון. זה משהו שלא ניתן לתאר במילים ולא ניתן להרגיש אותו לפני שפשוט עוברים אותו. מדהים מדהים מדהים
שירלי.
 
ועכשיו הערה לטובת הילודות לעתיד../images/Emo62.gif

אנחנו למדנו בקורס ההכנה ללידה שבדיקת ה- PH העוברי (גירוד קרקפת הראש) היא מסוכנת ושבארה"ב כבר אסור להשתמש בה. לימדו אותנו שאם מגיעים בחדר הלידה למצב שמוצעת לנו הבדיקה הנ"ל אז פשוט מראש להסכים לקייסרי לפני שהבדיקה מתבצעת. זה מה שלימדו אותנו. בברכת שאף אחת מכן לא תזדקק למידע הנ"ל!!! שירלי.
 
שירלי , למה ומדוע הבדיקה מסוכנת?

מה הסיכונים? האם אני צריכה לדאוג עכשיו ממשהו למרות שיפתח כבר עבר את הבדיקה , או שאם הוא כבר עבר אותה והכל בסדר ואפילו שריטונת בראש אין כבר סימן שזה עבר חלף ונגמר? תכתבי לי , נשמה.
 
ענתוש, מצאת סיבה להילחץ הא?! סליחה

שהלחצתי, ממש לא התכוונתי!!! נראה לי שאם הוא כבר אחרי הבדיקה ועבר אותה בשלום אז זה בסדר. אני לא ממש יודעת וגם לא יכולה לשאול את מדריכת קורס ההכנה ללידה שלי כי היא נסעה לשליחות בחו"ל. אבל תחושה שלי שאם הוא כבר עבר את זה והכל בסדר אז אין מה לדאוג. כפרה עליך, מה שלומכם? אולי תשלחי קצת עוד תמונות של יפתח הא?! מתה לראות אותו!
שירלי.
 

טילי2

New member
ענת, אני יותר מתפעלת מהתוצרת שראיתי

ביום שישי הוא פשוט בונבון. כל מאמץ היה שווה.
 

מרב.

New member
וואווו גדול

ואיזה מזל שאני עוד רחוקה מזה, כי קשה לי לנשום מהקריאה על הכאבים העזים הללו. אני בטוחה מצד שני, באותה נשימה, שהכאבים במהרה ישכחו- כי ככה זה,פשוט! המתיקות התינוקית והזמן ישכיחו את הכאבים, הסבל, התפרים, ועוד כמה חודשים כבר תהיה זו חוויה עמומה לחלוטין. שבת דודתי ילדה, היא אמרה לי ולאמהּ שאינה מבינה איך אפשר לרצות עוד ילד כשהיא מחזיקה את תמצית האושר של חייה... זה פשוט משכיח, כנראה- הכל. הנאה שלמה מכל גרפס וחיוך (בהמשך...) מרב
 

מירה@

New member
ענת,

טרם הספיקותי אז, מזל טוב להולדת יפתח. סיפור הלידה שלך הצליח לרגש אותי. מאחלת רק טוב מירה
 

ligo

New member
לאמא ענת../images/Emo95.gif

ענתי, מצטערת שרק עכשיו אני מגיבה. קראתי את הסיפור כבר לפני כמה ימים אבל לא היה לי זמן... חתיכת סיפור הבאת לנו. נשמע קצת מפחיד, האמת, כל מה שעברת. כנראה באמת שוכחים הכול איך שרואים את המלאך הקטן. שמחתי לשמוע שהסתדרת לבסוף עם ההנקה ובכלל שאת חזקה ובתפקוד מלא למרות הניתוח. אז מה אאחל לך? שתהני מכל רגע עם הבונבון הקטן ועם בעלך (תמונות נוספות ועדכונים יתקבלו בברכה)
 

א י נ ס

New member
סיפור לידה מדהים, איזו גיבורה את

שסבלת כאלו כאבים, לאורך זמן כה רב. ואחרי הקיסרי - מי כמוני יודעת את עוצמת הכאבים - לרדת ככה ולהסתובב בבגדים, אדיר. אדיר. מזל טוב, הנאה מהתינוק החדש. זה שווה את הכל!!!
 

רוני@30

New member
נאבקתי במחשב המסרב - והיה כדאי !

איזה סיפור מרגש... איזה כיף למשוך באף משיכות שמחה... תהנו לכם זה מזו ומזה (או בכל חלוקה אפשרית אחרת), ושיהיה לכם אוהב, בריא ומאושר לתמיד, בענק, לחלוטין ולגמרי!
רוני
 

TWEETY =^.^=

New member
../images/Emo49.gif../images/Emo49.gifענתתתת../images/Emo25.gif

יווווו איזה סיפור מאלפ
ואני אפילו לא ידעתי שילדת
אז מוטב מאוחר מאף פעם
ויאמבההההה מזל טוב
נשיקה במצח לתינוקי
 
סיפור מדהים

ומרגש שוב, למרות שכבר שמעתי את רובו מרפי הנרגש עוד בבי"ח. המון נשיקות למשפחה כולה ונתראה בקרוב.
חנה
 

רותם ש

New member
ענת - תודה על הסיפור המרגש !../images/Emo140.gif

מאוד התרגשתי לקרוא על הלידה של יפתח. מאחלת עוד הברה אושר לשלושתכם. רותם
 
יקירתי

אין דבר שאת לא יכולה לעבור דרכו. הנה עובדה גם כשראית את הסוף והרגשת שמפה קשה לצאת יצאת והוצאת איתך את יפתח. משמע- אפשר ברצון לוותר על "חויה" כזאת ,אבל אם אין ברירה לא ענת נופלת. אני מרגישה שהלידה עוד נמצאת שם אצלך ואולי לא תמחק בכלל ואולי תשקע קצת. זה לא פשוט להתארגן על זה במיוחד כותבת תסריטים של החיים. אני חושבת על יפתח ועל שעות הערות שאת עושה לידו ועל הקסם בעיקר חודשים ראשונים מוקדשים לקסם ולעור בעור ואיזה יופי ענתי שקבלת את זה. שוב מזל-טוב והמון טוב
 
וואו ענת כמה מרגש, שקלת פעם ../images/Emo7.gif

לעשות הסבה מקצועית לכיוון של כתיבה עיתונאית? תפור עלייך.את כותבת משהו! אני יכולה לאשר אכן שיפתח הוא תמצית סוכר מרוכזת, בונבון עם כובע. רק בשמחות,מותק!
 
למעלה