החתולה בנעלי הבית
New member
סליחה על ההתפרצות, אבל...
מה זה צריך להיות שאין שום דרך ללכת בה???? כלום! אני מתכוונת לאורלוב. במיוחד פינסקר פינת אורלוב. אנשים צעירים, יכולים ללכת שם. צל"ש להם. מה עם עגלות תינוקות? להם אסור לטייל/ ללכת במקרה הצורך ברחובות האלה? מה עם מטפלים ומטופליםעל כסאות גלגלים? להם אין את הזכות הזו?? וקשישים? שהולכים עם העגלת קניות? לא פעם ראיתי להעגלה פשוט מתהפכת להם בגלל המסלול למטיבי לכת שהחליטו לעשות שם. למה כל אלה צריכים ללכת באמצע הכביש כי אין להם דרך אחרת? משום מה זה ממש לא נראה לי הגיוני! ומה העיניין הזה, שכבר יותר משבוע כל רחוה פינסקר והרחובות הצדדיים לו פשוט לא מוערים??? למה החל מהשעה 5 אחר הצהריים אי אפשר להסתובב בשקט? מה זה החושך מצריים הזה שעשו לנו כאן???? ומה הקטע של הפסקת מים כל הלילה בלי להודיע לתושבים? לא אוהבת את ההפתעות שהם מארגנים לי. שלא תבינו לא נכון, אני מאוד בעד השיפוצים. רוצים עיר יפה ומטופחת- צריך לעבוד בשביל זה. אבל יש שיפוצים ויש שיפוצים. אנחנו לא משלמים ארנונה כ"כ גבוהה בשביל שתקופה כ"כ כ"כ ארוכה נלך על הכביש ונסתובב ברחוב עם פנסים. אז עכשיו כל פעם שאני יוצאת מהבית אני צריכה להתארגן כאילו אני הולכת מסע מפרך.
מה זה צריך להיות שאין שום דרך ללכת בה???? כלום! אני מתכוונת לאורלוב. במיוחד פינסקר פינת אורלוב. אנשים צעירים, יכולים ללכת שם. צל"ש להם. מה עם עגלות תינוקות? להם אסור לטייל/ ללכת במקרה הצורך ברחובות האלה? מה עם מטפלים ומטופליםעל כסאות גלגלים? להם אין את הזכות הזו?? וקשישים? שהולכים עם העגלת קניות? לא פעם ראיתי להעגלה פשוט מתהפכת להם בגלל המסלול למטיבי לכת שהחליטו לעשות שם. למה כל אלה צריכים ללכת באמצע הכביש כי אין להם דרך אחרת? משום מה זה ממש לא נראה לי הגיוני! ומה העיניין הזה, שכבר יותר משבוע כל רחוה פינסקר והרחובות הצדדיים לו פשוט לא מוערים??? למה החל מהשעה 5 אחר הצהריים אי אפשר להסתובב בשקט? מה זה החושך מצריים הזה שעשו לנו כאן???? ומה הקטע של הפסקת מים כל הלילה בלי להודיע לתושבים? לא אוהבת את ההפתעות שהם מארגנים לי. שלא תבינו לא נכון, אני מאוד בעד השיפוצים. רוצים עיר יפה ומטופחת- צריך לעבוד בשביל זה. אבל יש שיפוצים ויש שיפוצים. אנחנו לא משלמים ארנונה כ"כ גבוהה בשביל שתקופה כ"כ כ"כ ארוכה נלך על הכביש ונסתובב ברחוב עם פנסים. אז עכשיו כל פעם שאני יוצאת מהבית אני צריכה להתארגן כאילו אני הולכת מסע מפרך.