אין ספק, אך יש לזכור...
אין ספק שהיגיינה, תזונה נכונה והתעמלות הם חלק מאורח חיים במידת הטובות אך יחד עם זה יש לזכור שהתרגול העיקרי שעלינו לבצע להגשמה עצמית בעידן קלי-יוגה הוא מנטרה מדיטציה (אין כאן קשר לשלבים). גם בעידנים קודמים נהגו להגות מנטרות, אך לא במידה האינטנסיבית שאנו עוסקים בכך כיום. גם מידה מסויימת של סיגופים כמו צומות בימים מסויימים בחודש הם דבר מומלץ תמיד וכך גם למידת פילוסופיה וכו', דברים שהם התרגול המומלץ בעידנים קודמים. אבל יש לתרגלם במידה. עלינו לזכור שהתרגול העיקרי שמדע היוגה ממליץ לעידן זה הוא מנטרה מדיטציה. תרגול הטהא-יוגה אינו תורם כלל להתפתחות רוחנית מבלי שהוא כולל פרישות טוטאלית מהחברה, שהיית קבע במקום קדוש, סיגופים אדירים וכמובן תוכלת חיים של כמה אלפי שנים, דבר שאין לאנשים בעידן קלי יוגה. מורי ההטהא-יוגה והאשטנגה-יוגה במערב אינם מורים לתלמידיהם עובדה פשוטה זו. לרוב זה מסיבה פשוטה שהם עצמם לא מכירים את הוודות, שהם המקור והסמכות ליוגה, ולכן אינם מודעים לעובדות אלו. בבהגווד-פוראנה נאמר: "מה שמושג בעידן סתיה-יוגה מהגות בוישנו, בעידן תרתה-יוגה מביצוע טקסי הקרבה ובעידן דואפרה יוגה משירות לרגליו של הריבון, אותה תוצאה מושגת בעידן קלי-יוגה פשוט על ידי זמרת שמותיו הקדושים של העליון." [בהג' 12.3.52]
