חיוך..
אתמול הייתה אזעקה, ופחדתי, כי לא ידעתי אם אטמנו את החדר. כבר שבוע שאין בית ספר וזה כיף. אבל התקשרו אליי ואמרו לי מחר לבוא לבית של שיר כי לומדים שם. "ואל תשכחי את המסיכה" אבל צחקתי לרגע, כי לא קניתי מסיכה לפורים. "איזו מסיכה" שאלתי. "מסיכת אבכ, כמובן" כמובן.. ואני פוחדת.. כי לא יודעת אם אטמנו את החדר. אז שאלתי את אמא כדי לא לפחד.. "אמא, החדר שלנו אטום?" ואמא באה, ואמרה, "כן, אל תדאגי, הדבקנו את החלונות ויש לנו סודה" אבל, שוב שאלתי. "אמא, אני לא שותה סודה.. יש מיץ ענבים?" ואמא צחקה, עם עיניים תוהות, וקצת טועות.. "לא, מתוקה, זה לא לשתייה.." יש לי חדר גדול.. אבל נוספו לנו עוד 4 אנשים. והוא קצת קטן בזמן האחרון.. והיא קצת מפריעה.. והמזרונים קצת מפריעים.. אבל אמא אומרת.. זה בגלל המלחמה..