סליחה ושכחה
עכשיו הכל בסדר, אבל אני לא יכולה שלא לתהות אם שוב תהיה פעם הבאה... אני אמורה לשהות אצלם מספר שעות לבדי ביום שישי ובוחרת שלא, ובעלי לא מבין למה. הוא אפילו נעלב שלא נוח לי שם. הוא כבר הספיק לשכוח, עכשיו תורי. עם כולם אני מסתדרת, כולם, רק איתה...אני מסתכלת עליה לפעמים ונזכרת, וחוזרת לעמוד על המשמר, כדי לא להיות מופתעת בפעם הבאה. עצות?
עכשיו הכל בסדר, אבל אני לא יכולה שלא לתהות אם שוב תהיה פעם הבאה... אני אמורה לשהות אצלם מספר שעות לבדי ביום שישי ובוחרת שלא, ובעלי לא מבין למה. הוא אפילו נעלב שלא נוח לי שם. הוא כבר הספיק לשכוח, עכשיו תורי. עם כולם אני מסתדרת, כולם, רק איתה...אני מסתכלת עליה לפעמים ונזכרת, וחוזרת לעמוד על המשמר, כדי לא להיות מופתעת בפעם הבאה. עצות?
