סלט חסה 2

[נשית~37]

חחחחחחחחחחחח גדולה!

לא הייתי צריכה אומץ זה בסה"כ סיפור. תודה any way

 

[nightroll]

אומץ =

להודות לעיני כל באירוטיות שבאקט לסבי. (בדיון עם יפית).

 

[פשוט אישה**]

נשית.....

עד הרגע האחרון , נשית....

מחכה לסלט המלפפונים... יפה

 

[בובושית האחת]

לנשית ולכולן, סיטואציה שיכולה להיות

תחשבו כולן מה קורה כולכן כאן כמעט אמהות נכון, נגיד שיום בהיר אחד אתן מגלות מכתב על השידה שלכן בחדר השינה פותחות וקוראות.... אמא יקרה שלי... תמיד ידעתי שזה לא יהיה קל להתחיל את המכתב הזה, אבל לא חשבתי שזה יהיה כל-כך קשה לי. אני כבר יושבת שעות מול הדף הריק ומנסה למצוא את הניסוח המתאים לכל מילה, אבל אין כזה. חשבתי להיות קצת יותר אמיצה ולבוא לדבר איתך פנים אל פנים, אבל החלטתי שרק דרך המכתב הזה אני אצליח לבטא את מה שאני רוצה לומר לך כבר כל-כך הרבה זמן. אני משתגעת מלחשוב אילו מילים יהיו הכי מתאימות להגיד את זה, אבל אני פשוט אגיד: אמא, אני אוהבת בנות. אני מקווה שאת לא בוכה עכשיו אמא, אין לי מושג מה התגובה שלך, את מעולם לא דיברת איתי על הנושא הזה ואני כותבת את המכתב הזה עם הרבה מאוד פחד. כבר הרבה זמן שאני חושבת שאת ואבא יודעים ואם כן - למה לא באתם לדבר איתי על זה? זה כל-כך קשה לי להתמודד עם זה לבד ואני מקווה שאת מבינה, שתמשיכי לאהוב אותי כי אני חייבת עכשיו מישהו איתי, אני כבר לא יכולה להתמודד עם הכל לבד. אני מקווה שלא תגידי לי שזה סתם בלבול של גיל ההתבגרות ושזה בטח יעבור, כי אני יודעת שזה לא, מגיל 0 אני ככה, וסופסוף אני מקבלת את עצמי ויודעת שזה לא ישתנה. אני לא מבקשת כלום, אני יודעת שאת מאוכזבת, שתמיד חלמת בשבילי על בעל ועל ילדים, נכדים. אני כל-כך מצטערת שאני צריכה לאכזב אותך, אבל תביני, זאת לא היתה בחירה שלי, זאת אף פעם לא בחירה. למה שאני אבחר בדרך הכי קשה? אף פעם לא היינו קרובות ממש, אבל אני מרגישה שבזה את אולי היחידה שתבין אותי, כי אני לא יכולה לסמוך בזה על אף אחד אחר. אני רוצה לדבר איתך על הכל אבל אני צריכה שתהיי איתי, בבקשה אמא. אני יודעת שאת צריכה עכשיו זמן, אני מחכה. ועוד דבר- בבקשה אל תספרי לאבא, תתני לי לעשות את זה בזמני ובדרכי. אמא, אני אוהבת אותך תמיד, לא משנה איך תגיבי..אבל שתדעי זו אני והייתי חייבת להוציא את זה החוצה. שלך ביתך האוהבת עכשיו קחו הרבה אוויר ובלי כעס ובלי פטישים

הייתי רוצה לשמוע תגובות מה הייתן עושות? ואיך הייתן מעקלות את זה? וללא שום קשר לסיצואציה שהעלתי נשית סיפורך נכתב יפה רק שלחת אותי למקום מעניין, מקווה שאת לא כועסת שהצמדתי את הסיפור שכתבתי לכאן וכמובן את השאלה, כי זה פחות או יותר מובנה על אותו נושא, כבדה אני הא?

 

[פשוט אישה**]

../images/Emo88.gif../images/Emo166.gif

דווקא , כשאומרים לי לא , אני תמיד עושה דפ´קא

ולשאלתך , באותה צורה שאתנהג אם הבן יכתוב לי את אותו מכתב , בהשלמה , כי זאת הבחירה שלהם , ואם הבחירה עושה להם טוב , מי אני שאתערב...

 

[פנטום הצט]

אם זה יקרה...

אני יכול לבוא לראות ?

 

[פשוט אישה**]

לא

יספיקו התמונות ?

 

[הדרדסית הנשית]

הכל יחסי..אם בכלל תהיה משהו אז..

 

[פנטום הצט]

../images/Emo12.gif ../images/Emo35.gif

 

[הדרדסית הנשית]

הכל יחסי..אם בכלל תהיה משהו אז..

 

[פשוט אישה**]

דרדי......

"אל תלכי לבד ילדה ברחוב זה משחק באש...." אל תנסי לדעת את הנסתר שלא נשאל לפני שאותיות הפכו למילים..

 

[הדרדסית הנשית]

../images/Emo5.gif../images/Emo6.gif

 

[נשית~37]

בוביש..

כרגע מאוד ברורה לי התגובה שלי...אבל את יודעת אומרים שאי אפשר לצפות תגובות של אדם בזמן אמת. אז בגדול, אם ייכתב אלי מכתב כזה ע"י ביתי....אכעס מאוד על עצמי שלא ראיתי את זה לפני המכתב וגרמתי לה להגיע למצוקה כזו של התוודות. אם בכל זאת לא ראיתי את זה ....אכבד את רצונה ואשאף שתהייה מאושרת, הרי הזיווג הקלאסי של גבר ואשה אינו ערובה לאושר הלא כן? ושוב, אני מאוד מקווה שכך אנהג.

 

[נשוי נחמד 38]

../images/Emo45.gif תומך בך לחלוטין