סלחנות

[R a c h e li]

לעשות לך שירטוט או מה ../images/Emo35.gif

קרח אחרי תהליך של חימום עובר למים אם מחממים מדי הופך לכלום

בכל המקרים המים לדעתי יכולים רק לזרום קרח נישבר ואויר עף

ABC בשיעור כימיה

שניה הולכת להכין קפה

 

[הנודניקית עם הקוקו]

שרטוט...

לא יעזור פה... אבל נסי ציור...נשאר לי מקום על המקרר. עכשיו שכנעת לי לאחוז היטב בקרנות הגומה והאגו... שחלילה לא נהפוך לנאדה

 

[עלה ירוק לכנסת הבאה]

סליחה

לא יושבת על עובדות.או בשחור לבן כאלו או אחרות סיבות. סליחה יושבת על הרגשה,אינסטינקט,לכן גם כל נסיון להסביר או לנחש,פשוט לא במקום.

 

[גוף ונפש]

אני לא קוראת לזה לסלוח

אני קוראת לזה פרופורציות, וכן אני סולחת מהר כל עוד אני מבינה שדברים נעשו לא מתוך רוע.

 

[חיפוש ית]

לסלוח

אצלנו במשפחה הגרעינית - הורים אחים - אין דבר כזה סליחה. קורה משהוא, אנחנו רבים, כועסים, אגו וכול החבילה למהדרין. בפעם הבאה שנפגשים או שמתקשרים האחד לשני, ממשיכים וכלום בעצם לא קרה. לא כי מדחיקים, לא כי מתעלמים, אלא כי אחים. כאילו שאין בנינו את הצורך לבקש סליחה. זה פשוט קורה. אני חושבת שזה נפלא.

 

[לימונ דה]

../images/Emo13.gif אותו הדבר אצלנו

יכולים להגיע לויכוחים ומריבות שחבל"ז. אבל זה תמיד תמיד נקודתי. כמה דקות אחרי זה יכולה להגיע שיחת טלפון בנושא אחר לגמרי, ולהיות נקיה לגמרי מהויכוח הקודם.

 

[שושן פרא]

הלגיטימציה של הכעס ../images/Emo141.gif

קיימת בתרבות שלנו נטייה לא להרשות לכעס להתקיים, ואחת הדרכים להעלים את הכעס היא הדרישה (המפורשת או המרומזת) לבקש סליחה ולסלוח. זה בא לידי ביטוי (כמו הרבה מצבים בחיים) במשפט הגששי הידוע "בקש סליחה, מה אכפת לך, בקש סליחה". ואז, מי שלא מוכן לסלוח (לפחות מהפה אל החוץ) יוצא קטנוני, נקמן, תקוע, ועוד כל מיני דברים שאף אחד מאיתנו לא רוצה לחשוב על עצמו. תחשבי על זה: הבן אדם עוד כועס, אבל הוא יגיד שהוא סולח כדי לא לראות את עצמו באור בלתי מחמיא. אני בדרך כלל נמנע מלעסוק בזה. אם אנשים פוגעים בי, אני משתדל לעשות משהו עם הכעס, ולא לטאטא מתחת לשטיח. אם הכעס מתפרק, אני יכול להישאר באיזשהו סוג של קשר עם האנשים האלה, ויש מי שיקרא לזה "סליחה". אם לא, אני יודע שיש לי עוד עבודה לעשות.

 

[לימונ דה]

../images/Emo141.gif אהבתי את הסיומת

אם לא, אני יודע שיש לי עוד עבודה לעשות. נכון מאד. אם אני רואה שמשהו מציק לי לאורך זמן, אני יודעת שיש לי עוד עבודה לעשות (עם עצמי). שבוע טוב שושקי

 

[שושן פרא]

סיומת זה חשוב ../images/Emo86.gif

את יודעת, חשבתי עלייך בזמן הכתיבה, כי העברתי בראש אנשים שפגעו בי בעבר, ואלה אנשים ששנינו מכירים מתקופת שירותנו הצבאי. אני חושב שאם מישהו מהם היה צץ פתאום מאיפה שהוא ומבקש ממני סליחה, הייתי בעיקר מתפדח. נכון שכל אדם כזה מראה לנו איפה יש לנו עבודה לעשות, אבל מצד שני, גם עבודה צריך לתעדף, ולפעמים יותר הגיוני לאפסן את הכעס על איזה מדף בבוידעם עד שיעלה הצורך לפרק אותו. שבוע נפלא, לימו

 

[לימונ דה]

../images/Emo86.gif עבודה צריך לתעדף - תמיד

ולכן, כעסים שאני איפסנתי בבוידעם, ופתאום צצים כי נתקלתי במשהו שהצית אותם, עולים מדי פעם. ואתה יודע מי נחשב בעיני חבר? זה שאני מביעה בעיניו משהו שמרגיז אותי, והוא מקבל אותי עם הכעס שלי, למרות שזה לא מוסיף לי יופי ולא כבוד ולא הדר. כשמישהו אומר לי "למה את עדיין מתעסקת בזה?" ולא בגלל שהוא מנסה להביא אותי למודעות, אלא בגלל שאינו מוכן לקבל את העובדה שהכעס שלי לא התפוגג - בעיני לא יכול להחשב חבר.

 

[שושן פרא]

אצלי זה פחות חד ../images/Emo141.gif

יש לי חברים בשביל שיחות נפש, כאלה שמקבלים אותי עם הצדדים הפחות ייצוגיים שלי, ויש לי חברים בשביל לצחוק איתם במסיבות ולראות איתם מונדיאל

 

[לימונ דה]

../images/Emo141.gif רק סמנטיקה

אצלי המילה חברים שמורה לשותפים לשיחות הנפש, כאלה שמקבלים אותי עם הצדדים הפחות ייצוגיים שלי. לצחוק במסיבות ולבילויים - מכרים, מעגל חברתי, איך שתקרא לזה. לא נופל בקטגורית חברים, והציפיות בהתאם. חלקם כאלו שעם הזמן מתקרבים והופכים לחברים, וחלקם לא.

 

[שושן פרא]

../images/Emo25.gif../images/Emo141.gif

 

[N D R]

כל חיי סלחתי תמיד ובמהירות

דווקא כאן בקבוצה הזו יש אדם (אחד!!!) שלא אסלח לו. אדם אחד מתוך מאות שהכרתי כאן שאחרי שפגע בי ויישרתי מולו את ההדורים חזר לסורו ופגע בי שוב. לא רק שלא אסלח לו גם מתקשה לראות אנשים שמשלימים עם התנהגותו הנלוזה.

 

[סביונית123]

לי למשל יש בעייה....

נעלבת וכועסת ...לעיתים מהר מידי אולי...אבל ברוב המיקרים בצדק.. אבל מהר מאוד שוכחת...מהר מידי... וגם זה לא טוב... כי אז המסר לא מועבר ..ופוגעיפ בי שוב... זה מאוד מבלבל את מי שמולי...כועסת..סולחת..וממשיכה הלאה ואז הוא חושב שוואלה עבר בשלום אפשר לנסות עוש פעם אבל הפעם יותר חזק... לצערי צריכה ללמוד "למתוח" את זמן הכעס..

 

[ט ל י ה ב ת]

באופן אישי, לא סלחנית כלל

אך במה שקשור בין האב לילדים - הם אלו שצריכים לסלוח לו ולא אני. הם אלו שיחליטו אם הם רוצים, אפילו לא אביע דעה, אתמוך בכל החלטה של הילד... ואם הילד קטן מידי בשביל להחליט לבד - הייתי נותנת צ'אנס, ולו רק שלא יבוא היום והילד יאשים אותי.