Jabberwock
New member
סלאבה
היי אנשים! מצטער שלקח לי קצת זמן לחזור עם משהו טוב מאז סופי (מקווה שאהבתם?), אבל לדעתי זה שווה את ההמתנה. מוקדש, כמובן, לבייב השובבה והסקסית (והרכושנת, may I add) שלי. לשיפוטכם...
הוא הגיע בשתיים וחצי. אני כבר הייתי על קוצים מרוב עצבים, כשקבעתי איתם הם אמרו אחת - אחת וחצי, ואני כאן כבר תקועה בבית כל הזמן הזה, כל העולם מחפש אותי בפלאפון, הבוס שלי במשרד לחוץ מוות שאני אגיע כבר, אני תכף צריכה לקחת את הילד מהגן, ובעלי שיחיה בדיוק הודיע לי שיש לו פגישה חשובה, הוא לא יוכל להביא את הבת לבלט בארבע כמו שסיכמנו. בקיצור, כל העולם עלי, מה עוד כבר חדש. ואיש השרות שלהם לוקח ת´זמן שלו! כאילו אין לי מה לעשות בחיים שלי חוץ מלחכות עד שהוא יועיל בטובו להביא את התחת שלו הנה סוף סוף, ולקחת את מכונת הכביסה המזויינת הזו לתיקון. באמת חוצפה, אני לא מאמינה שהייתי טיפשה מספיק בשביל לקנות אותה ברשת הדפוקה הזו, זה כבר פעם שלישית שהיא הולכת פארש. גאד דם איט... כל כך מתאים לי עכשיו סטודיו סי, לשכוח מכל החרא הזה… הדבר היחידי שבאמת עושה לי טוב על הנשמה… ורק ההרגשה אחר כך, כשכולם רואים את הגוף היפה שלי, ובמקום אמא לשניים בת שלושים וארבע, נותנים לי מקסימום עשרים וחמש... לפחות יש לי את זה... פתחתי בשבילו את הדלת. בשניה הראשונה ממש נרתעתי. ראיתי למולי בחור חסון, מגודל ודי מפחיד, עם ידיים וכתפיים מנופחות משרירים, מבנה גוף מאסיבי ורחב, לפחות מטר תשעים בגובה, וגופיה מיוזעת שמסתירה חזה לבנבן שרירי וחלק. על ידו השמאלית היה קעקוע ענק של נחש עם ניבים מאיימים, משחק להנאתו עם אישה ערומה. היה נדמה לי שהוא הריח קצת מאלכוהול. הוא נראה לא יותר מעשרים וחמש-שש. השיער שלו היה חום ומשוך לאחור, דליל מעט למישהו בגילו. לפניו היה מראה יפה אך אגרסיבי במידת מה, והיו לו עיניים כחולות בהירות ועמוקות כאלו, עם מבט מרוחק, חסר הבעה, אך מאוד מאיים. על שתיים מאצבעותיו היו טבעות מזהב. הוא נראה כאילו הוא יכול לטרוף מישהו בנקל ולגהק בנונשלנטיות לאחר מכן. כבר התכוננתי לטרוק את הדלת אל מול הגובלין המפחיד הזה, אבל אז שמתי לב לתג שהיה תלוי על גופייתו, עם הסמל של החנות של מכונת הכביסה. נרגעתי. מעל ללוגו, ראיתי שרשום "סלאבה". -"אני מתנצל לגברת, היה בעיות היום עם ספק, חנות לשלוח אותי להרבה מקומות לסדר בלגנים…" אמר הוא בקול עמוק וגרוני, במבטא כבד. אבל קיבלתי את הרושם שההתנצלות שלו כנה. -"זה בסדר, אתה לא מי שאשם, אבל תמסור לחנות שזה ממש חוצפה מצידכם כזה שרות איום, שיעסיקו עוד אנשי שירות, אתם מגיעים יותר משעה איחור, אתה לא יודע על איזה קוצים אני כאן בגללכם!" -"אני באמת להצטער גברת, אני יודע שאת לחכות הרבה זמן, אבל אני עכשף לקחת מכונה." כשהוא דיבר, הרגשתי את ריח האלכוהול נודף מפיו ביתר שאת. שמתי לב שכל הזמן הזה, הוא לא הוריד את עיניו ממני, והיתה לי הרגשה שהוא מודד אותי בהן, עובר על כל סנטימטר בגופי ומפשיט אותי בדימיונו, מדמיין מה הוא רוצה לעשות לי. (ומה אני רוצה לעשות לו.) (מה זה השטויות הללו??... מה נכנס בך פתאום???) הובלתי אותו לחדר כביסה. הסיטואציה היתה קצת מפחידה. כשאני חושבת על זה - אני לבדי לגמרי בבית, עם מישהו זר, חסון ושרירי שתוקע בי מבטים רעבים... ושבקלות יכול להכניע אותי, להפשיט אותי, לאחוז בי בידיו החסונות והמסוקסות, להצמיד אותי מבלי שאוכל לזוז, ולאנוס אותי... (כן...) אהיה הלפלס לגמרי מתחתיו, נתונה לגמרי לשליטתו... לא ישמעו את הצעקות שלי כי יש לנו בית גדול... הוא גם לא יאפשר לי לצעוק... ולא יניח לי עד שיבצע בי את זממו... מפחיד... ומרגש. נכנסנו לחדרון הקטן. בקושי היה מקום לשנינו שם, והיינו ממש צמודים. במקרה, או שאולי לא כל כך, גופי התחכך לשניה אחת בגופו השרירי, ולשניה חלומית אחת הרגשתי את מגע שריריו המוצקים עלי. אינסטינקטיבית זזתי אחורנית, אך לא מהר מידי, בשביל לא להיות גסה… וגם אולי מהסיבה שלא כל כך סבלתי.
היינו שנינו לבד, דחוסים בחדרון הקטנטן, המכונה תופסת מקום נכבד ממנו ומאלצת אותנו להצטופף עוד יותר ביחד... הרגשתי את נשימתי נעשית כבדה יותר ויותר. את מי הוא מזכיר לי? שאלתי את עצמי כל הזמן הזה, ולא מצאתי תשובה. ואז, כשראיתי אותו צמוד אלי, עיניי הטורף שלו מסתכלות עלי מהזווית הזו, בהבעה חייתית שכזו... נזכרתי. זה היה השחקן הזה של מכבי תל אביב... נו, הרוסי הגדול הזה, עם השם מצחיק, שבעלי תמיד מזכיר לי ואני תמיד שוכחת... שהוא בעצם הסיבה האמיתית שמושכת אותי לצפות במשחק המשעמם הזה, לשמחתו הרבה של בעלי שמשוכנע שאני כזו אוהדת מסורה כמוהו. "את להראות לי מה לא בסדר?", הוא קטע אותי באחת מחלומותיי בהקיץ. -"אה, כן... טוב, אז ככה, המכונה הזו... משמיעה קולות מוזרים, כאילו היא תקועה... היא לא דופקת כמו שצריך... וגם אני נוזלת... סליחה המכונה נוזלת כל הזמן..." -"לא דופקת כמו שצריך?" -"כן, נראה לי שצריך להכניס בי... סליחה במכונה... איזה משהו לשחרר את זה... בשביל שתדפוק טוב יותר..." -"זה מעניין מה את אומרת..." -"כן, נראה לי באמת איזה משהו נתקע בה... אני ניסיתי בעצמי לתת לה כמה דפיקות בשביל לשחרר אותה, אבל לא הצלחתי... אולי אתה תצליח לתת לי... סליחה למכונה... דפיקה כמו שצריך?" הוא הסתכל עלי ולכמה שניות לא אמר דבר. -"תפעילי את המכונה אני רוצה לראות" הפעלתי על ריק. המכונה התחילה לעבוד כרגיל, אבל אחרי כדקה, החלה להשמיע את הדפיקות הללו, ולרעוד בצורה הולכת ומתגברת. "אני רואה... כן זה באמת רועד פה. אני עכשף לבדוק כמה דברים, לפני שאני לוקח מכונה." הוא התחיל לבדוק את המכונה מקרוב, משנה את מצב הלחצנים עליה, בודק את הצינורות, ופותח פאנל שלה מאחור, מסתכל על הפעולות של המכונה מבפנים. "זה פה רועד הרבה, קשה להסתכל… את אפשר להחזיק ולעשות מכונה יציב לכמה רגע?" -"כן, בהחלט" עניתי. אבל לא הסתפקתי בסתם להחזיק אותה… אלא עליתי והתיישבתי עליה. שתי הרגליים החטובות והסקסיות שלי היו מפוסקות מעט, חשופות כמעט במלואן מתחת למיני הקצרצר שלי, ומכוונות לעברו. (תגידי, את השתגעת??? את אמא נשואה באושר ובעושר, עם שני ילדים מקסימים ובעל מדהים ומפנק שאת אוהבת מאוד, מה לעזאזל את עושה???...)
היי אנשים! מצטער שלקח לי קצת זמן לחזור עם משהו טוב מאז סופי (מקווה שאהבתם?), אבל לדעתי זה שווה את ההמתנה. מוקדש, כמובן, לבייב השובבה והסקסית (והרכושנת, may I add) שלי. לשיפוטכם...
סגנון יותר גברי מנשי. אם כי ,אם שרון הכחולה היא אכן אישה אז היא גם מלכת פורנו לא קטנה בכלל . תמיד יש את הנשים שרואות דברים באופן דומה לגברים. בדרך כלל אלו הנשים שמדליקות אותי משום מה(רצוי שהגוף שלהן יהיה נשי כמובן