סכרת....

[אטל81]

סכרת....

שלום, לפני כשעה חבר שלי מתקשר אלי בהתרגשות לחוצה, ואומר לי שהרופא שלו התקשר אליו לבית וביקש שיגיע אליו בדחיפות בדחיפות למרפאה..... החבר שלי לחוץ וחושש מהבלתי נודע, מתקשר אלי לפני, לעדכן אותי בשיחת הטלפון ... לפני מספר דקות, החבר מתקשר אלי ובישר לי שהרופא קיבל את התוצאות בדיקת הדם שלו ונראה שיש לו סוכרת בדרגה גבוה מאוד {נאמר שהתחום נע בן 70 ל -110 והתוצאה שלו היא 300 (!) } האם התחום נכון? איך נרשמת בדיקת הסכרת בתוצאות של בדיקת דם, ... האם זה היפר קלוגוזה, משהו כזה? החבר שלי הייתה לו תחושה שיש לו סכרת, אך לא שיער בגובה שכזה! עכשיו מבקשים ממנו לעבור סדרה של בדיקות. ביניהן בדיקה חוזרת שתבטל אפשרות של טעות... כמו כן, נאמר לו שבלוטת התריס שלו נראית תקינה משמע ש: 1) ייתכן ואין סכרת 2) הסכרת נמצאת רק בתחילת ההתפתחות. והאם סכרת יכולה להשפיע בירידה במשקל..? החבר ירד 20 ק"ג בשלושה חודשיים והוא בעצמו לא האמין והוא טוען שתקופה מסויימת הוא לא הרגיש טוב. האם אלו תופעות שמצביעות על סממנים של סכרת? באיזה גיל ואיך קיבלתם את הבשורה שאתם חולי סכרת? האם חששתם, ידעתם מה מצפה לכם? האם החיים ללא סוכר אפשריים? ואיך אפשר לאכול אוכל בלי סוכר, הרי הגוף זקוק לו, לא? אשמח לשמוע ממכם קצת מידע על הטיפול בסכרת. תודה מראש.

 

[אטל81]

אני עדיין מחפשת תשובות - אתם יכולים

לעזור לי בבקשה? איך אני יכולה להרגיע את חבר שלי, הוא ממש ממש לחוץ מהידיעה שהוא יצטרך כנראה להשתמש במזרקים? איך אתם חיים עם זה? ואיך בני / ות הזוג שלכם קיבלו את המחלה שלכם? עדיין מחכה לתשובות. כל תשובה תעזור לי וגם לו... תודה שוב..

 

[השושן הצחור]

קודם כל להרגע

אנחנו פה ואנחנו עונים גם אם לוקח מעט זמן. יש לכם הרבה שאלות וזה מובן. נתחיל מהסוף אם יש לו 300,וזו לא טעות, זו לא התחלה של סוכרת-זה סוכרת. חלק מן הסוכרתיים יש גם בעיות בבלוטת התריס אבל זה שאין, לא אומר שאין סוכרת. הסממנים של סוכרת (בעיקר סוכרת סוג 1 בה הלבלב מפסיק לתפקד- מה שנקרא בעבר סוכרת נעורים או סוכרת תלוית אינסולין) הם ירידה במשקל, צמאון רב והשתנה מרובה. יכול להיות מלווה גם בבחילות, הקאות ושאר תחושות רעות. רמות גבוהות של סוכר נקראות היפרגליקמיה. רמות נמוכות היפוגליקמיה. סוכרת יכולה להגיע בכל גיל גם סוג 1 וגם סוג 2 מה שנקרא בעבר סוכרת מבוגרים אבל היום גם בני נוער לוקים בה. יש המון חומר במאמרים בשאלות הנפוצות ובקישורים שלנו. יש די הרבה דרכי טיפול: אינסולין בזריקות, במשאבה, כדורים. צריך ללמוד על תזונה ופעילות גופנית אבל בסה"כ זהו לא מצב גרוע כול-כך ואני אישית לא אוהבת את המושג מחלה- כי אפשר היום לחיות נפלא ולאורך שנים עם סוכרת ולעשות כל דבר שעולה על דעתכם תוך מעט מחשבה מקדימה. מקווה שעניתי לפחות על חלק מהשאלות ואת וגם חברך מוזמנים לשאול כל שאלה בשביל זה אנחנו פה - אבל לא להתייאש אם לוקח לנו קצת זמן-אני עומדת מאחורי החתימה שלי

 

[אטל81]

קודם כל תודה על התשובה....

רציתי להוסיף, שחבר שלי חושש מזה שהוא יצטרך להשתמש במזרקים. אבא שלו עצמו חולה סכרת, הוא לוקח כדורים ואוכל אוכל מסויים, אך במזרקים הוא לא משתמש. הוא שולט בסכרת. לפחות ככה הבנתי.......... הרופא של חבר שלי הפנה אותו לפרופסורית שמתמחה בנושא ותייעץ לו מה לעשות, ותבדוק אותו. לי הדבר מאוד חדש, ולמען האמת יהיה לי מאוד קשה לראות אותו מזריק לעצמו... איך משתמשים במשאבה? איך זה עובד? נ.ב. - ממאמרים שנכנסתי אליהם בנוגע לסכרת, צויין שהסכרת נובעת מהשמנה ופה ציינת שהסממן הוא ירידה במשקל, איך זה ייתכן?

 

[marli1]

השמנה וירידה במשקל

יש גורמים רבים שקשורים לעודף משקל שיכולים להיות קשורים לסכרת. למשל, עודף שומנים בדם שמפריע לתאים לקלוט את האינסולין. אכילה מרובה של סוכרים פשוטים שדורשים מהלבלב לייצר כמויות גדולות של אינסולין ובשלב כלשהו הלבלב מתעייף ועוד... כאשר הגוף מזהה חסר באינסולין הוא מפרק חלבונים. יש צורך בכמות הרבה יותר גדולה של חלבונים מאשר פחמימות ולכן הגוף מאבד משקל במהירות. ירידה זו היא על חשבון מסת השרירים ולכן נחשבת ללא בריאה וגורמת לחולשה.

 

[השושן הצחור]

שוב על תקדימו את המאוחר

כפי שכבר הסבירו לך יש כמה סוגים לסוכרת והגורמים ודרכי הטיפול שונים. השמנה ואורך חיים לא בריא כמו גם תורשה, גורמים לסוכרת סוג 2. לסוכרת סוג 1 לא כול-כך ברורה הסיבה אבל ככל הנראה זוהי מחלה אוטואימונית - כלומר פגיעה של הגוף בעצמו, בד"כ אחרי מחלת חום. ישנה איזשהי גנטיקה אבל לא ברורה. עקרונית וכדאי שתקפידו על זה יש בדיקה שנקראת סי פפטיד שנותנת לרופא תמונה כללית על איזה סוג סוכרת יש לאדם מסיום- אולם היא בדיקה יקרה ולא כל הרופאים שולחים לעשותה. השמנה יכולה להוביל לסוכרת - אולם ברגע שהלבלב מפסיק לתפקד והמצב לא מטופל. גלוקוז (סוכר) אינו נכנס לתאים והגוף מתחיל לפרק שכבות שומן והחולה יורד במשקל. הגוף מנסה להפטר מעודפי הסוכר בדם ולכן מפריש אותם בשתן (זה לא הסבר רפואי אנני אשת מקצוע - אבל זה בעקרון הרעיון הכללי ותקן אותי עמית או מישהו אחר אם אני טועה). גם אם יוחלט כי חברך זקוק לאינסולין קודם כול יתחילו בזריקות כדי למצוא סוג אינסולין וטיפול הולם בשבילו. רק בשלב מאוחר יותר אם ירצה יוכל לעבור למשאבה. אולם הדבר אינו נוראי כול-כך המחטים מאוד דקות וישנם גם כאלה קצצרות. אתם מוזמנים להסתכל בגלריות התמונות ולא להבהל. מידע על משאבות נמצא שוב במאמרים, קישורים וכו' אבל ממליצה לכם לחכות עם זה.

 

[marli1]

עוד כמה תשובות

קודם כל חשוב להירגע. כדאי לכם לעבור על המאמרים והקישורים של הפורום. ככל שחברך ימהר לטפל בעצמו כן ייטב. אורח החיים המומלץ לסוכרתי הינו אורח חיים בריא שטוב לאמץ גם אם ייתגלה שהיתה טעות בבדיקה. רוב הסיכויים שהסכרת של החבר שלך היא סכרת סוג II (הפרשה לא מתאימה של אינסולין ו/או התנגדות לפעולת האינסולין) שבדר"כ לא נהוג לטפל בה בעזרת אינסולין (זריקות או משאבה). תזונה נכונה ופעילות גופנית יפחיתו את הצורך באינסולין ובתרופות ויאפשרו לו חיים בריאים. יש תופעה ידועה של אנשים שירדו במשקל במהירות ושהתברר שהיתה להם סכרת, אך חשוב לא לסמוך על סכרת לא מטופלת כדרך לירידה מהירה במשקל. הגוף אינו זקוק לסוכר אלא לפחמימות. הסוכר הינו חומר מזוקק. ישנן פחמימות מורכבות (מעלות לאט את רמת הסוכר בדם) ופחמימות פשוטות (כמו סוכר או דבש. שמעלות במהירות רמת הסוכר). גם לסוכרתי מותר לאכול פחמימות פשוטות בכמות סבירה אבל נדרשים לכך הכרה של תגובת הגוף ולכן לפחות בשלב הראשון רצוי להימנע מסוכר.

 

[אטל81]

חדשות מבדיקת הדם השנייה

תוצאות הבדיקה השנייה הגיעו ובה נתגלה שרמת הסוכר בדם ירדה מ - 307 ל - 280. שזה כבר טוב! דבר שני - נאמר לי שיש חיידק שנקרא "קטונים" (שאני כבר לא זוכרת מה תפקידם - נראה לי מפרק את הסוכר, משהו כזה...) מגלים שהלבלב עובד בצורה תקינה, ושיש אינסולין בדם. אז לפי הנתונים האלו, כנראה ולא מדובר בסוכרת. כנראה מדובר בוירוס. לא יודעים מה זה עדיין. אבל, זה חדשות טובות. מה אתם אומרים? האם אתם מכירים את התופעה הזאת?

 

[דואגת1]

בדיקה שניה

המצאותם של קטונים בשתן מעיד על סכרת, אם רמת הסוכר בדם היא מעל 180, הקטונים מופיעים בשתן, אין זה וירוס, זה חומר שאסור לו להמצא בשתן, אם מוצאים אותו שם סימן שהכליות אינן עומדות בעומס, וצריך להוריד את רמת הסוכר בדם דחוף.. צר לי, אבל נראה לי שהמושגים שלך עדין קלושים ומבולבלים, חפשי בקעשורים, עשי חיפוש בגוגל וקראי על סכרת. ערב טוב

 

[אטל81]

אממממ....

אל תשכח שגם מצאו אינסולין בדם, אז איך זה ייתכן ?

 

[amitp]

שלום ../images/Emo39.gif

תרשי לי לעשות קצת סדר- 1. לצערי רמת סוכר בדם בצום של 280 היא די אבחנתית לסוכרת. סוכרת יכולה להגרם מכמה סיבות: - או שהגוף לא מפריש מספיק אינסולין (הורמון שמופרש מהלבלב ותפקידו כפול - לאפשר לתאי הגוף להשתמש בסוכר וליידע את הגוף שיש מספיק סוכר בדם ואין צורך לייצר עוד) - או שמופרש אינסולין אולם פעולתו נפגעת. לפעמים זה קורה לאחר שימוש בתרופות/טיפולים מסויימים ולפעמים "סתם". יש לכך גורמי סיכון כמו למשל גנטיקה ועודף משקל. מה שקורה כאן הוא שבהתחלה הלבלב "מעלה הילוך" ומפריש יותר אינסולין כדי להתמודד עם העובדה שהאינסולין פועל פחות, אולם הוא אינו יכול להתמיד בכך לאורך זמן ובסיכומו של דבר, בהעדר טיפול הוא כושל והמצב מחמיר. - יש גם סיבות נדירות קצת יותר כמו תרופות מסויימות, סינדרומים פאראניאופלסטיים (למשל גידול שמפריש גלוקגון שהוא ההורמון ההפוך מאינסולין) ועוד צרות, אולם הן נדירות למדי. 2. גופי קטון - כאשר הגוף לא יכול להשתמש בגלוקוז הוא פונה לחומרי דלק אחרים - שומנים. כאשר הגוף מנצל שומנים מעבר לדרוש (כיוון שהאינסולין לא מתפקד כמו שצריך והוא חושב באופן קבוע שאין מספיק גלוקוז בדם, למרות שיש שם המון) דבר שגורם בין היתר לירידה במשקל נוצרים תוצרי לוואי. תוצרי הלוואי הללו נקראים גופי קטון (אצטון, אצטואצטט ובטא-הידרוקסי בוטיראט). אצטון מתנדף כגז ונותן לנשימת החולה ריח של אצטון בעוד שאת שני האחרים ניתן למצוא בדם ובשתן. עודף גופי קטון עלול להיות מסוכן שכן הם מחמיצים את הדם. האם חברך אדם בריא מעבר לבדיקות הללו? האם הוא מטופל באופן קבוע בתרופות כלשהן? לפי תוצאות הבדיקה השניה והרקע המשפחתי נראה שלחברך יש סוכרת מסוג II. זאת אומרת יש אינסולין אולם פעילותו פגועה. טיפול בסוכרת מסוג זה לא מתחיל בהזרקות אינסולין אלא תחילה יש שימוש בדיאטה מתאימה, דגש על פעילות גופנית ושמירה על משקל נכון ותרופות אוראליות (כדורים). רק אם לא מצליחים לאזן את החולה כך עוברים להזרקות אינסולין. אני מציע לך ולחברך להגיע ביחד לרופא מומחה בסוכרת ולהציג את כל שאלותיכם באופן מסודר. כדאי לכם גם להכין מראש דף עם השאלות החשובות שאתם מעוניינים לשאול, כך לא תשכחו ותקבלו מענה מרופא שמכיר אישית את חברך, את הרקע שלו ואת הבדיקות שלו. והכי חשוב לזכור - שגם סוכרת היא לא סוף העולם. הרבה אנשים חיים איתה חיים ארוכים ומאושרים. ולכל מה שתצטרכו - אנחנו כאן

 

[amitp]

תוכלי להעזר גם במאמר

שבדיוק פרסמו אצלנו בפורום על סוכרת, מומלץ ל"מתחילים בתחום" (לא חושב שיחדש לחברי הפורום הותיקים יותר מדי...

). דרך אגב, הופעת גופי קטון בסוכרת מסוג 2 יכולה לרמוז שהסוכרת נמצאת שם כבר זמן מה. כדאי לבצע את הבדיקות הדרושות ולהתחיל טיפול בהקדם. אל תזניחו.

 

[amitp]

למה שיעלה? הנה המאמר

 

[השושן הצחור]

הוספתי את המאמר לקישורים

וסתם כדרך אגב. המצגת שהוספת מ-ד-ה-י-מ-ה. ואם אפשר מעתיקה לכאן שאלה שכתבתי לך התקופת המבחנים

בתור צוות מד"א- האם שונה לאחרונה את ההוראות או עדיין הם 50% גלוקוז לוריד של סוכרתי מעולף?

 

[אטל81]

תודה על ההבהרה ../images/Emo45.gif

 

[חובב טניס]

לפני הכל אני מציע לך ולחבר שלך

להירגע. אני מקווה, שאין לו סכרת, אבל גם אם יש לו, זה עדיין לא סוף העולם, וכפי שהסתבר לי ולרבים אחרים, ניתן לחיות עם זה בכלל לא רע. לגבי השאלות שלך: הבדיקה, שמבצעים היא בדיקה של כמות סוכר בדם. התחום לאחר צום של מספר שעות אמור להיות בין 80 ל110. במידה והתוצאה מגיעה ל127 ומעלה, יש חשד לסכרת. במידה ובבדיקה חוזרת שוב יש תוצאה מעל 126, הנבדק, מאובחן כחולה סכרת. תוצאה של 300 מאד מגדילה את החשד לסכרת. במידה והחבר שלך אכן היה בצום לפני הבדיקה, יש סיכוי גבוה מאד, שהבדיקה הנוספת, תאשר את העובדה, שיש לו סכרת. בכל אופן בבדיקות הדם והשתן, ישנם פרמטרים נוספים, שאמורים לבדוק, ויכולים לתת אינפורמציה לגבי המצב. הבדיקה שלרוב מדברים עליה היא בדיקת H1AC, שמראה את רמת הסוכר בדם בשלושת החודשים האחרונים (בניגוד לבדיקת גלוקוז בדם, שמראה את המצב הנוכחי בלבד). בדיקה נוספת, שסביר מאד, שהחבר שלך יעשה היא בדיקת שתן, שבה יבדקו נוכחות של אצטון בשתן. לאחר קבלת התשובות מאותן בדיקות, הרופא יוכל לאשר או לשלול את החשד לסכרת. לגבי סימנים אופיניים לסכרת - כאשר הסכרת לא מטופלת ורמת הסוכר גבוה לאורך זמן, מרגישים צימאון מאד חזק. בנוסף מרגישים צורך מאד חזק להתשמש בשירותים. למעשה שתייה מרובה והשתנה מרובה הם סימנים קלאסים לסכרת לא מאוזנת. סימנים נוספים שיכולים להיות - עייפות רבה ושינוי בראיה. במקרה שלי למשל פתאום המספר של המשקפיים עלה במספר לאחר 12 שנה של אותו מספר. לאחר שהתאזנתי המספר ירד בכמה מספרים, ולאחר מכן עלה בהדרגה למספר, שהיה לי לפני שאובחנתי כחולה סכרת (דרך אגב, בשיחה עם רופא הסכרת ורופא העיניים הבנתי, שזה לא אופיני. לרוב המספר עולה ואח"כ חוזר למספר הקודם בלי לרדת נמוך יותר ואח"כ לטפס חזרה). סימן נוסף שיכול להיות הוא ירידה במשקל. במקרה שלי ירדתי 17 ק"ג בכחודשיים וחצי. אצלי הסכרת התגלתה בגיל 36, אבל זה יכול להתגלות בגילאים שונים. עקרונית יש 2 סוגי סכרת. לרוב בגיל צעיר מקבלים סכרת סוג 1 ובגיל מבוגר מקבלים סכרת סוג 2. שימי לב שזה לא תמיד כך. בעבר השם של סכרת סוג 1 היה סכרת נעורים, והשם של סוג 2 היה סכרת מבוגרים, אבל מאחר שראו, לשפעמים מבוגרים מקבלים סכרת נעורים, ולפעמים צעירים מקבלים סכרת מבוגרים, שינו את השמות שלהם לסוג 1 וסוג 2. קבלת הסכרת אצלי לא היתה טראומטית. כמו החבר שלך הרגשתי שמשהו לא בסדר. מאחר ולאמא שלי יש מכשיר למדידת סוכר (לאמא שלה היתה סכרת. לה אין, אבל היא בודקת את עצמה באופן קבוע מידי שבוע), לקחתי ממנה את המכשיר ובדקתי את הסוכר. התוצאה היתה באיזור ה300. בהתחלה עשיתי את הטעות, וניסיתי להוריד את הסוכר באמצעות תזונה ופעילות גופנית. הסוכר אכן ירד אך עדיין היה גבוה מידי (היגעתי ל130). לאחר מכן טסתי לחו"ל, וכאשר חזרתי הסוכר כבר עבר את ה300 ויותר לא ירד מהמספר 300. לאחר שראיתי, אני לא מצליח להוריד אותו הלכתי לרופא. לא נפלתי מהכסא, כאשר הוא אמר לי, שיש לי סכרת. בהתחלה טופלתי באמצעות כדורים. הצלחתי לקבל תור במרפאת סכרת לאחר שכמות הכדורים שקיבלתי מהרופא הכללי הוכפלה פי 4, אבל רמת הסוכר בדם רק המשיכה לעלות ובאחת הבדיקות הייתי גם קרוב ל500. מאחר, שהיה לי ברור שהטיפול בכדורים נכשל, היה לי גם די ברור, שממרפאת הסכרת אני אצא עם מזרק אינסולין. לאחר המפגש הראשון עם רופא הסכרת, אכן קיבלתי מזרק אינסולין, והנחיה להזריק 3 פעמים ביום. כבר ביום הראשון לאחר הזריקה הראשונה כמות הסוכר בדם ירדה ל119. הזריקות עצמן התגלו כלא נוראיות ולרוב בקושי מורגשות. לפחות במקרה שלי בנתיים אני יכול להגיד שזה בעיקר מנג'ס להיסחב עם המזרק לכל מקום, אבל אין כאבים. מדובר במחט מאד דקה, ולכן לרוב זה בקושי מורגש. מבחינת החששות - היו חששות. לא ממש ידעתי מה זה אומר, לכן התחלתי לקרוא כמה שיותר על המחלה. בין היתר היגעתי לפורום בתפוז, שמאד עוזר באינפורמציה ובעידוד. בנוסף קניתי ספר על המחלה וגם התחלתי לחפש מאמרים. אני מאד ממליץ לך ולחבר שלך לקרוא כמה שיותר על המחלה. ככל שלמדתי יותר על המחלה, חששתי פחות. בסופו של דבר עדיף לדעת בפני מה אנו עומדים, וחוסר ידיעה יכול רק להזיק. החיים של החבר שלך לא חייבים להיות נטולי סוכר לחלוטין. אני בהחלט אוכל דברים עם סוכר (למשל אשכוליות, תפוחים, אגסים וכד'). מידי פעם אני "חוטא" בגלידה או קוביית שוקולד, אבל פשוט מקפיד לא לקחת הרבה ולהישאר מאוזן. לשמחתי אני אכן מאוזן רוב מוחלט של הזמן, גם אם אני לוקח עוגיה מידי פעם. בסה"כ החיים שלי אמנם השתנו, אבל לא הפכו למשהו נורא. מבחינתי אני צריך להזריק לפני האוכל ושיניתי את הרגלי התזונה שלי, אבל חוץ מזה הכל נשאר אותו דבר.

 

[אטל81]

../images/Emo51.gif

תודה. התשובה שנתת לי נותן לי הבנה ותמונה מלאה על נושא הסכרת.. אני אשתף את החבר שלי בפרטים. אני מחכה לשמוע / לקבל את התוצאות של הבדיקה השנייה בעוד מספר ימים ואת חוות דעתה של פרופסורית שהרופאה המשפחה המליץ. אני מקווה שהחבר שלי יסתדר עם המציאות החדשה. תודה לכולכם. זה נראה שאני אצטרף אליכם בזמן הקרוב לפורום, להתעדכן, להתייעץ או סתם להציץ ולראות מה חדש....

 

[חובב טניס]

אני מאמין, שהחבר שלך יסתדר

אני אמנם לא מכיר את החבר שלך, אבל אני יכול לומר, שאם היו אומרים לי בעבר משהו בסיגנון "שמע חבוב, מהיום אתה מוריד בצורה דראסטית את כמות הדברים המתוקים, שאתה בולס, ובנוסף אתה מזריק לך אינסולין 3 פעמים ביום", הייתי חושב, שהחיים שלי יהפכו לגהנום. בפועל הסתבר שהחיים שלי מאד רחוקים מגיהנום. ישבתי עם התזונאית והרכבנו לי תזונה של דברים, שאני מאד אוהב וגם בריאים (ברובם

). דברים, שקשה לי לוותר עליהם הושארו. על דברים מסויימים ויתרתי כמובן, אבל מצאתי תחליפים מצויינים. הזריקות כפי שכבר ציינתי קודם לרוב לא מורגשות. מידי פעם אני חוטא בדברים אסורים (למשל עכשיו אני בדיוק חזרתי מלילה נפלא בפאב, שבו לא דפקתי חשבון לנושא התזונה), אבל לא יותר מידי פעמים ובסה"כ ברוב מוחלט של הבדיקות שלי רמת הסוכר שלי היא בין 80 ל110. אפשר בהחלט להמשיך לחיות עם סכרת ולהנות מהחיים. פשוט צריכים להיות מודעים למצב, ולדעת לשמור על עצמינו. כמו לזר, גם אני ממליץ לך ולחבר שלך להצטרף לפורום. בפורום תוכלו להנות מנסיונים של אחרים וגם מעידוד והבנה. אני מניח, שגם תגלו פתאום אנשים אחרים בסביבה שלכם, שחולים בסכרת. אני למשל גיליתי תוך כשבוע 2 חולי סכרת, שעודדו אותי ונתנו לי מספר עצות. ביום שבו קיבלתי אינסולין, פגשתי שכן של אמא שלי, שאני כמובן מכיר אותו מילדות. שהוא שאל אותי לאן נעלם חצי גוף שלי (לא לשכוח ירדתי 17 ק"ג בפחות מ3 חודשים), אז אמרתי לו שכניראה חצי גוף אבד בעקבות סכרת. מאותו רגע הבן אדם לקח אותי תחת חסותו. התברר שהוא כבר משתמש באינסולין מעל 30 שנה. אני מכיר אותו מעל 30 שנה, ומעולם לא היה לי מושג קלוש שיש לו סכרת. הסיבה, שאני מספר לך את זה היא כדי לנסות להדגים לך, שאפשר לחיות חיים נורמאלים ומלאים גם עם סכרת. בסה"כ מדובר על אדם, שאני מכיר כל החיים שלי, והבנים שלו היו חברים טובים שלי בילדותי. תמיד היכרתי אותו כאחד האנשים השמחים ביותר בבאזור ופתאום מסתבר שהוא כל הזמן חולה סכרת, וזה ממש לא פגע באיכות החיים שלו. בן אדם נוסף, שהכרתי, אבל רק לאחרונה גיליתי, שהוא חולה סכרת, הוא בחור שעובד איתי. בגלל שינויים בראיה שלי, היו מספר ימים, שבהם לא הרכבתי משקפיים. הבחור שאל אותי יום אחד, לאן נעלמו המשקפיים, ונתתי תשובה סתמית, שבגלל שינוי ברמת הסוכר אצלי, השתנה לי המספר, אבל כניראה שתוך מספר ימים, אני אחזור להשתמש במשקפיים. הבחור הגיב בהערה - "יש לך סכרת? כניראה שיש לנו במשותף יותר ממה שחשבנו". כך הסתבר לי שיש לו סכרת והוא משתמש במשאבה. לפני זה לא היה עולה בדעתי, שיש לו סכרת. בסופו של דבר כולנו ממשיכים בחיים נורמלים לחלוטין. אני באמת מאחל לך ולחבר שלך, שקודם כל תרגעו ותקחו את כל הענין בפרופורציה. אני מסכים, שעדיף לחיות בלי סכרת, אבל ניתן לחיות חיים מלאים עם סכרת, ובנינו יש הרבה דברים גרועים הרבה יותר מסכרת.

 

[אטל81]

ועוד שאלה...

אם אני נוטלת את התרופות ופועלת לפי כל ההנחיות שנתנו לי, ורמת הסוכר בגוף הגיעה למצב מאוזן, האם אפשר להפסיק להזריק ולהפסיק להשתמש בתרופות? האם המחלה יכולה להעלם באיזהשהוא שלב??

 

[השושן הצחור]

לא !!

סוכרת זה לכל החיים. סוכרת סוג 2 ניתן לפעמים ע"י דיאטה קפדנית להוריד את כמות התרופות עד כדי אפילו הפסקה - אבל לא ניתן להזניח את הדיאטה אח"כ. הסוכרת אינה נעלמת אבל ניתן לשמור עליה על אש קטנה.