סכנות בניתוחים

תודה רבה לכולכן על התשובות המחכימות

מאוד עזרתן לי למפות את הדרך.

יש לי תור אצל שולמן בסוף סוכות. ואצל שטוקהיים בסוף אוקטובר. הרופאה המליצה לי ללכת למרכז רק אחרי שיהיו בידי כל תוצאות הבדיקות לגבי קרישיות , כי לא יטפלו בי קודם.
 

liats80

New member
לא קשור לדעתי

בדיקות הקרישיות לא קשורות לאנדו.
אין שום מניעה ללכת למרכז לאנדומטריוזיס לפני קבלת התשובות של בדיקות הקרישיות.
דרך אגב - איזה בדיקות עשית?
 
אין קשר ישיר.

אך למי שיש נטיה לקרישיות יתר, להבנתי יש בעיה עם ויזאבל. וכמובן עם טיפולים הורמונלים להריון - ההורמונים יכולים לגרום לנטייה סמויה להופיע.

לגבי הפניה למרכז: אני מבינה שקשה להשיג טופס 17 ממכבי . הרופאה אמרה שהיא תעזור לי וזו לא בעיה.
אני אגש אליה שוב ואבקש הפניה.

לקרישיות יתר עשיתי בדיקות של PTT , Cardiolipin IgM Ab, Beta 2 Glycoprotein 1 IgM

ואימונולוגיה:
CRP שהבנתי בפורום נוטה להיות גבוה אצל אנדו', בגלל הדלקתיות
Antinuclear Ab Adults זו הבדיקה שמחשידה משהו אוטואימוני. אין לי מושג אם יש קשר לאנדו'.
 

liats80

New member
בדיקות הקרישיות שעשית הן מאוד בסיסיות

אלו בדיקות רגילות שעושים לכל אחת.
אם הערכים לא היו תקינים אז כדאי לשאול את הרופאה לגבי בדיקות מקיפות יותר ובירור גנטי.
ליאת.
 
אנדומטריוזיס ומדדים אוטואמיונים

שלום לכן.
האם ידוע לכן על הופעה של ערכים אוטואמיונים בבדיקות דם בשל אנדו'?
אני כבר שלוש שנים לא חשה בטוב. חלק מהתסמינים מתאימים לאנדו. עלו חשדות בעבר למחלה אוטואמיונית. כיום, לאחר טיפולי הפריה, התיפקוד שלי ירד לגמרי וכל התסמינים התגברו. בבדיקו תנמצאו מדדים אוטואמיונים, CRP קצת גבוה, וקרישיות יתר קלה. עשיתי בדיקות חוזרות עכשיו, אחרי 3 חודשים לאימות וברור.
בינתיים לראשונה הועלה החדש לאנדו'.
קראתי ש CRP גבוה קשור. האם גם שאר המדדים?
הבנתי שיש ויכוח אם לשייך את האנדו' למחלות האוטואמיוניות.

האם גם אתן סובלות מתשישות איומה לפעמים, עד כדי קושי בתפקוד (גם אם אין כאבים )?
 

liats80

New member
כן

מוכר בהחלט.
כבר חודשיים שאני תשושה עד כדיי אי יכולת לתפקד
קשה לי להתרכז ולעבודף חצי שעה אחרי שאני קמה רוצה לחזור למיטה.
כרגע אני עוד בבירורים.
מנסה לשלול דברים אחרים - חוסר בברזל, בי 12 וכו', בעיות בבלוטה, ועוד ועוד.
בנתיים הכל נשלל, אבל יש לי בדיקות נוספות לבצע.
יכול להיות שהכל מהאנדו ואז אין הרבה מה לעשות.
אבל אני מאמינה ומקווה שגם אם זה קשור לאנדו בכל זאת זה יהיה עקיף ויש משהו שאפשר לעשות בנידון.
קרישיות יתר לדעתי לא קשורה. למרות שגם אני סובלת ממנה.
 
מעניין

ממה נובעת העייפות הזו? מישהי יודעת? ואני לא מדברת על הימים שכואב ומסוממים מתרופות ומכאב.

קרישיות יתר יכולה להתפתח כתוצאה מהורמונים, כך שמי שעברה טיפולים הורמונליים (להריון או כטיפול באנדו') עלולה ללקות בקרישיות יתר.
אם ראיתן את התכנית של אורלי וגיא - אצלה זה הגיע עד לכדי התקף לב.....
ורופאי הפיריון לא לוקחים על זה אחריות ולא מזהירים.
הרי אפילו גלולות נמנעים לתת לנשים מעל גיל 40.
זה די הטריף אותי לשמוע שעד לפני 15 שנה עשו לכל אישה בדיקת קרישיות לפני טיפולים.
כיום המדיניות הרשמית היא לא לעשות כי אחוז קטן מקרב הנשים יסבול מכך "ולמה לעורר חרדות אצל נשים שגם כך נמצאות בהליך תובעני מבחינה רגשית".
משפט פטרוני ושובייניסטי שניתקלתי בו במאמרים רבים.

בכל אופן כדאי לדעת שהסיכון קיים ולבקש בדיקות תקופתיות לקרשיות לדעתי - כי לא מרגישים את זה.
 

גיגי351

New member
הגיון פשוט-למה התשישות.

אם ידוע על הימצאות אנדומטריוזיס בגוף כגון ציסטה או מוקדים נוספים באגן או בחלל הבטן אזי יש חומר "רע" בגוף. הגוף יוצא מאיזון. מנסה להגן על עצמו ולהילחם בהיתפשטות התופעה. הגוף במלחמה תמידית. פועל יוצא של עייפות נוראית.ותשיששות כבדה.
ידוע שהאנדו מושפע מהמחזור ומשינויים הורמונליים כך שכמה ימים לפני המחזור הגוף נכנס לכוננות מוגברת ולכן יש עייפות תהומית בייחוד לפני מחזור.
הגיון פשוט-אנדומטריוזיס לא אמור להיות בגוף.זה מצב של חולי .והגוף צריך הגנה. לכן אנו כל כך עייפות.
זאת ועוד אם עוברים טיפולים הורמונליים לפוריות....יש עוד יותר עומס על הגוף .והעייפות מתגברת ומחמירה.
כששאלתי את כל רופאי האנדו שביקרתי אצלהם אם יש קשר בין התשישות שלי לאנדו הם לא ממש ידעו מה לענות לי וחלקם אפילו אמרו שאין קשר. אבל לא צריך להיות רופא כדי להבין שבטח ובטח יש קשר ישיר בין אנדו לתשישות.
 
אכן הגיוני

ולא משמח בכלל.
וכמו שהעלתי הרי מדובר גם בתהליך דלקתי תמידי בגוף וגם זה יוצר תשישות.
מכאן גם ניתן להסיק שיש נטייה לחלות - כי מערכת החיסון עמוסה כל הזמן גם ככה.
למרות שאני לא יודעת אם זה הגיוני מבחינה רפואית מדעית
 

liats80

New member
כן אבל

יש הבדל בין קרישיות יתר לנטייה גנטית לקרישיות יתר.
בדיקות תקופתיות לקרישיות לא ממש יעזרו כיוון שהערכים יכולים להשתנות מרגע אחד למשנהו.
מה שחשוב יותר זו הנטייה הגנטית.
צריך לבדוק אם יש כזו כי שם הסיכון להיווצרות של קריש דם הוא גבוה.
ההורמנים אמנם משפיעים על הקרישיות אבל זה נכון גם לגבי ההורמונים בגלולות.
מי שיש לה נטיה צריכה בזמן טיפולי םובכלל להיות במעקב וליטול מדללי דם.
מי שאין לה נטייה *לרוב* לא תסבול מקרישי דם גם לאחר נטילת הורמונים.
כמובן שיש יוצאים מהכלל.. אבל הבעיה העיקרית היא שלא מבצעים את הבדיקות הגנטיות.
 

גיגי351

New member
כן .תשישות בלי כאבים

אני כאמור סובלת מאנדו אובחנתי רק לפני 3 חודשים בגלל הציסטה שנימצאה באולטרסאונד. אין לי כאבים בכלל. אבל בשנתיים האחרונות יש ימים שקשה לי להרים את הצלחת שאכלתי בה כי היא מרגישה לי כבדה....שתביני על איזה רמת תשישות אני מדברת.
אבל תמיד שייכתי את זה לרמת המוגלובין וברזל נמוך..כשטיפלתי בברזל והברזל עלה אצלי -המשכתי להרגיש את התשישות....ולא הבנתי את התעלומה...רק היום אני משייכת את התשישות הזו למפלצת הידועה-אנדו'.
 
לגמרי מבינה על מה את מדברת

זה החמיר אצלי ככה עם הטיפולים ההורמונליים.
היה לי עוד גל קשה לפני 3.5 שנים כשהפסקתי להניק (יש לי בת בת 6 - הריון ספונטני).

לפעמים יש לי שבוע טוב אחרי ביוץ ולפני מחזור ואז אני מנסה לעשות כמה שיותר דברים כי אני יודעת שאח"כ אפול.
הבית שלי הפוך לגמרי לפחות חצי חודש כי אני באפיסת כוחות, בעלי מבולגן טבעי עם ADD ועל הילדה קשה לי להקפיד שתסדר אחריה כשאני ככה.
וזה כשלעצמו מטריף, לצד ההרגשה הלא טובה.

אני תמיד שייכתי את זה לנטייה ללחץ דם נמוך כמו שאת שייכת לברזל.

אולי זה בגלל התהליך הדלקתי העייפות הזו...
אגב, גם מערכת החיסון שלי לא משהו. אני תופסת כל וירוס שבא לבקר.
זה גם קשור?
 

זואילי

New member
אוי הבית.. כמה שאני מזדהה

כבר כמה שנים שהיתה לי עוזרת.
ועכשיו בחודש האחרון אין..
והבית - חורבה.
אין שום מצב שבעולם שבפעם אחת אצליח לנקות ולסדר את כל הבית.
אני עושה את זה בחלקים. ומתמוטטת.
ואז נראה שאף פעם הבית לא פרפקט.

דרך אגב, אני מתחסנת בכל שנה, כדי לקבל כמה שפחות
חולירות של חורף. ובאמת, אני בקושי חולה במחלות "רגילות". לפחות את זה הצלחתי איך שהוא לנטרל.
 

liats80

New member
קשור

המערכת החיסונית שלנו עובדת על פריילוף מנסה להלחם באנדו הזה.
בנתיים היא מתעייפת.
גם אני חוטפת כל שטות שבסביבה.
לי יש גם לחץ דם נמוך יחסית ועבר היה חוסר בברזל.
 
לי גם חיסונים לא עובדים

אני אנסה השנה דיקור - שאגב עוזר לי נגד הכאבים והעייפות. אני כבר שנתיים וחצי בדיקור + לוקחת פעמיים ביום תמצית שיח אברהם. עכשיו הוספתי גם פעמיים ביום נר הלילה.
בעבר הייתי בתל השומר אצל מומחה לתסמונת קדם ויסתית שהמליץ לי לקחת 2 מגנזיום לפני השינה ANTI LEGS CRAMP . זה עזר, הפסקתי ועכשיו החלטתי להוסיף.
כל הטיפולים האלו מסייעים לי ומקלים עלי.

מבחינת הבית - אכן כן - הבית רחוק מלהיות פרפקט. אני מנקה ומסדרת כל פעם אזור אחר. מרגישה כמו זקנה חולנית.
ויש גם את ההתמודדות מול הילדה - היא די נבהלה מכל מה שקרה איתי מאז הטיפולים. כיום אני משתדלת כמה שיותר להסתיר את מצבי ומאוד להתעלות על עצמי בנוכחותה. לכן אני מנצלת בקרים רבים בשינה, כדי שיהיו לי כוחות אחרי בי"ס.
אני לא עובדת ולא מסוגלת לשלב עבודה בחיי עם חוסר הכוחות שלי כרגע. אני יותר לא מתפקדת ממתפקדת.
 

גיגי351

New member
מזדהה לגמרי-טיפים

קשה להיות תשושה וזה לא נעים בכלל. ועל אחת כמה וכמה שיש ילדים שצריכים לחזור בצהריים וצריכים את כל התשומת לב שלנו .וכל הכבוד לך שאת צוברת כוחות בבקרים כדי לטפל בילדתך זה ראוי מאוד להערצה.
עם השנים לימדתי את עצמי איך להיתגבר על התשישות במידת מה,וגם למדתי להבין מה מעצים או מחליש את התשישות..
מנסיוני האישי מה שמאוד מאוד עוזר לי
20 דקות ביום היתעמלות(בהתחלה זה ממש קשה כי אין כח והגוף חלש אבל אחרי ה-20 דקות אני מרגישה היתחדשות בגוף.
לשמוע מוסיקה שאוהבים ולרקוד-זה מעלה את המורל והאנדרנלין בגוף.....התשישות נחלשת.
להשתדל להיות בשמחה.כשאני עצובה אני עייפה מאוד ואין לי אפילו כח לעמוד על הרגליים. כשאני בשמחה אני מרגישה פחות עייפות
ובכלל המצב הנפשי -והרגשי מאוד משחק תפקיד ברמת התשישות.
תזונה- פירות וירקות דגנים וקטניות בלבד. מכילים מלא פיטוכימיכלים המסוגלים לרפא מלא מחלות . כמה שיותר ירקות ופירות כך הגוף מתחזק יותר ומנקה את עצמו.
ממליצה לך לקרוא את הספר הניפלא של דקטור פורמן :"מה שאנחנו אוכלים עלול להרוג אותנו". ספר שאמנם עוסק בהפחתת משקל אבל גם מדבר על התשישות הכרונית ומחלות הגוף ומערכת חיסון חלשה .
גם אני בהרבה מאוד ימים מרגישה כמו זקנה חולה אבל כשאני מבצעת את הנ"ל אני מרגישה חיוניות והמרץ מתחדש ומתגבר.
 
תודה על הטיפים

אלו באמת הבעיות שלי - תזונה והתעמלות. אולי הפתרון זה באמת 20 ד' סתם לרקוד. כל פעם שאני מתחילה התעמלות רצינית, אני תופסת איזו מחלה ונופלת לגמרי מהרגליים ולכן לא מצליחה להתמיד בכלום. אפילו יוגה, שבעבר עשיתי קבוע לא עובר. חשבתי להתחיל שחיה. אבל נראה לי שנקודת המפתח זה משך האימון. אני לא עושה פחות מ 40 ד' כל פעם. שואפת לשעה. אני צריכה להפנים שהגוף שלי לא יכול כנראה.
אין ספק שחוסר בפעילות גופנית לצד עודף שינה ומנוחה מחמיר את המצב, וזה מעגל קסמים.

עם התזונה את כל כך צודקת ואני יודעת את זה. הקושי שלי הוא שבזמן עייפות קשה על מנת להמשיך לתפקד אני תוקפת פחממות ומתוקים וכמובן מזיקה עוד יותר למצב. אני עובדת על עצמי חזק בעניין.

יש עוד ספר שאני אוהבת "חילוף חומרים מנצח" של ד"ר מארק היימן. יש לו גם ספר "בריא לתמיד" שלא קראתי .

לשם מצב רוח טוב אני משתדלת לראות קומדיות.
 
למעלה