סכמ"ש

[giri]

סכמ"ש

איך היה השבוע שלכם, עם הסוסים ובכלל?

 

[superKENZ]

מה זה לעזאזל המז"א הזה ?

היה שבוע נחמד... נוריד את השלושים ושבע מעלות של רביעי, ואת הרוחות המגעילות של חמישי, ואת זה שרתחו לנו ליד המגרש ואז מעבר לתחרות של הקול שלי עם הרוח, גם התחרתי עם רתכות ומערבל בטון...
אבל זה עבר.
שבוע הבא הולך להיות כיף, אספר בהמשך.

בתחילת השבוע בן דוד שלי, בן 11, בא. הוא התחיל לרכב רכיבה טפולית בחווה בצפון לפני חודשיים. החלטתי שאם הוא רוצה הוא יכול להצטרף אלינו לטיול.
אז בקשתי משתי תלמידות שלי להצטרף, שאחת תוביל את הקטנה, ואחת תוביל אותו, וגם אני אוכל לרכב.
היה מגניב לאללה. הוא היה מבסוט לגמרי.
רק חבל לי שאת התמונות האלה, סבתא שלי כבר לא תראה...

אתמול רכבנו בגשם, גם הקטנה. כולה יושב על הסוסה, מבסוטה, עם מעיל הגשם הספייר שלי.
רק אני יצאתי רטובה מללכת בעשביה...

 

[jgut]

חולה, חולה, חולה, אלמנה...

במהלך השבוע הזה המשכתי לגרור את המחלה. היום אני עדיין עם תה וכדורים ושיעול מעיק.
ביום חמישי רכבתי בכל זאת על הסייחה. כי רציתי לפחות לרכב פעם אחת. אחר כך היא קיבלה חיסון הרפס, היא לוקחת את החיסון קצת קשה...
&nbsp
שני הסוסים הבוגרים הולכים להתחרות בנוער שבוע הבא, אז להם אני נותנת חופשה ממני עד אז.
&nbsp
שבוע שעבר היתה אצלנו קייטנה. דו תמיד אמרה לדאנס שיום אחד, כשהוא יפרוש מהריינינג, הוא ימצא את עצמו בקייטנה. הוא תמיד חשב שזה צ'יזבאט. הוא לא האמין כשזה באמת קרה לו. אבל הוא לוקח את זה פחות קשה ממנה.
&nbsp
בקורס בסוף אני עובדת לבד, אז זה יצא לטובה. בכל מקרה הקורס הזה דורש ממני המון אסרטיביות מול התלמידים שלומדים בו. בגלל שהחלק המעשי קורה אצלנו בחווה, יש לכל מיני אנשים בקשות הזויות. אני ממש מאבדת סבלנות כלפי חלקם. יש כאלה שחושבים שאני עובדת בשבילם או חייבת להם משהו. זה מתחיל בבקשות לשימוש בציוד שלי (כמה פעמים אני צריכה להגיד להם לא, ושגם יפנימו), ממשיך באנשים שאני בקושי מכירה שמבקשים לישון אצלי. גם לכל מיני טיפוסים שלא מבינים כלום מהחיים שלהם יש כל מיני הערות מזלזלות לגבי איך שאנחנו עובדים. לדוגמא "מה זה הסיידפולים האלה, אצלנו עובדים ישר עם מנופים!".
זה לא נורא לשמוע את השטויות האלה פעם ב. אבל שלוש פעמים בדקה זה מעבר ליכולת ההתעלמות שלי.

 

[giri]

דאנס בקייטנה...

 

[giri]

שבוע של עליות וירידות...

חזרנו מניו אורלינס ברביעי בלילה.
בחמישי הלכתי לרכב, היה לא רע אבל הייתי מאד דאובה מהפיזיותרפיה שהיתה לי באותו יום.
בשישי הכאבים החריפו, ולמרות שהגעתי לשיעור שלי, אחרי עשרים דקות חימום היה לי כבר מאד קשה וביקשתי מליסה לבטל את השיעור. המשכתי לעבוד עוד בערך רבע שעה עבודה לטרלית בהליכה וסגרתי את היום. היה לי מאד קשה לפרק ולטפל בצ'ואי, כל צד ימין שלי בער. חזרתי הביתה מאד עייפה ומתוסכלת.
בשבת היה לי שיעור והחלטתי שאני בכל זאת הולכת. קמתי מוקדם יותר בבוקר ועשיתי את כל תרגילי הפיזיו שלי ועוד קצת. הרגשתי קצת יותר טוב. הגעתי לחווה בזמן טוב והצלחתי לאכף די מהר, ואז עשיתי עוד סבב של מתיחות לפני השיעור, מה שלדעתי הועיל.
סיכמתי עם ליסה מראש שאני אעשה כמה שאני מצליחה ואם יכאב לי מדי או אני אצטרך הפסקה אני אגיד.
רכבתי עם ג'יימי, שמתחרה היום, וליסה וג'ורדן העמידו לנו מסלול מכשולים מאתגר ומגניב. להפתעתי ההוראה שקיבלנו אחרי שתיים שלוש קפיצות חימום היא "לשחק עם המסלול" (עשינו תורות - ג'יימי קפצה יותר גבוה ממני). המכשולים כאן, תקפצו מה שבא לכן, באיזה סדר שבא לכן, כמה שיש לכן כוח.
לרגע מצאתי את עצמי בוהה ותוהה מה בעצם לעשות כשאין מסלול מוגדר. אז התחלתי מהמסלול שהן תכננו במקור, ופשוט המשכתי לקפוץ בכל מיני כיוונים, זה היה כיף לא נורמלי. הפסקתי רק כשממש ממש נגמר לי האוויר. קיבלתי מחמאות על רכיבה מצויינת, וליסה ציינה שכולן הופתעו שהחזקתי מעמד כל כך הרבה זמן. חזרנו על התרגיל מספר פעמים עם מנוחות בין לבין - היה מאתגר ונהניתי מאד. בין האתגרים היו שני מכשולים צרים מאד - האחד פשוט קורה קצרה בין כנפיים סטנדרטיות, והשני זוג חביות שעליהן מאוזנת אדנית פרחים. מעבר לעובדה שהצלחתי להמשיך לאורך זמן, ולשמור על מקצב טוב ועבודה טובה, ההישג הכי גדול של אתמול היה שהצלחתי להמנע מכל מיני טעויות שהן עניין קבוע אצלי, כמו להרים את העקב הימני או להשען על המושכות. (כדבריה של ליסה: לא היה שום דבר שממש לא אהבתי ברכיבה שלך, כל השיעור).
חזרתי הביתה ברוח מרוממת וקמתי היום תפוסה למוות!

אבל אני מרוצה כי אני שוב נוסעת בגלל העבודה והרכיבה הבאה שלי תהיה ביום שישי, אז לפחות היתה רכיבה מעולה!