אתמול השתתפתי בסדנת קליקר עם סוסים
היה מאוד מעניין ומלמד לראות איך זה קורה בפועל.
לתוהים - אז הסוסים לא נודניקים כלפי האוכל ולא מנסים להוריד את האצבע ביחד עם האוכל כשמאכילים אותם.
הדבר הראשון ששמים עליו דגש בעבודה עם סוסים וקליקר זה נימוסים (להתעלם מהפאוץ' עם האוכל ולקחת את האוכל מהיד בעדינות!)
ובאמת, כל הסוסים בחווה שעבדו איתם היו מאוד מנומסים, קשובים ורגועים.
ולעוד תהיות שבטח יש לחלקכם -
אז לא, זה לא הופך את הסוסים לתלויים או מבצעים רק עם אוכל.
קליקר הוא רק כלי עזר ללימוד התנהגויות. זה לא אומר שעכשיו בשביל כל פיפס שהסוס עושה הוא יצטרך אוכל למשך כל חייו. כדי למנוע השמנה או קוליקים וכד' משתמשים בעיקר במנת התערובת היומית שגם ככה הסוס מקבל.
קיימים גם חיזוקים נוספים מלבד אוכל (כל דבר שהסוס אוהב ורוצה) אבל אוכל הוא חיזוק נוח מאוד לעבודה (טעים וניתן לעשות איתו הרבה חזרות).
בסדנה אתמול התמקדנו בעיקר בעבודה מהקרקע ודיברנו גם על איך עבודה עם קליקר יכולה לעזור בפתרון בעיות התנהגות ללא שימוש בלחץ / הפחדה / כפייה, ועל קליקר ככלי עזר לטיפולים וטרינרים (ראיתם פעם סוס שאוהב זריקות או שבולע תילוע מר ומגעיל מרצון וללא שום מאבק? הייתה לנו הדגמה כזאת אתמול).
ודיברנו גם על לימוד שייפינג (למידה בשלבים הדרגתיים) לביצוע טריקים. הרעיון הוא פחות הביצוע של הטריקים אלא יותר ללמד את הסוס ללמוד ולחשוב. להפעיל אצל הסוס את מערכת החיפוש והסקרנות במקום את מערכת הפחד. זה שזה סוס ולא כלב לא אומר כלום. כל חיה יכולה ללמוד, כולל דגים.
בעניין קליקר ורכיבה - בעיקרון זה אפשרי (הסדנה אתמול התמקדה בעבודה מהקרקע) אבל ברכיבה יש גם אלמנט של חיזוק שלילי (ואין לי כוונות להיכנס שוב לנושא הזה...) אבל בהחלט יש בעולם רוכבים מתקדמים שמשתמשים בקליקר ברכיבה כדי לסמן לסוס את הרגע המדויק שבו שהוא עשה משהו טוב.
מי שסקרן יכול לחפש בגוגל את Alexandra Kurland - היא אחת מהחלוצות בעולם באילוף סוסים בקליקר והיא אימנה גם סוסי פוני לשמש כסוסי נחייה לעיוורים בעזרת קליקר.
אני מתארת לעצמי שיש פה כאלה שימשיכו לחשוב שזה קשקוש ובשביל מה בכלל צריך את זה, למה זה טוב, ומה פתאום אנשים החליקו על השכל ומנסים "לשנות את העולם" / "להמציא את הגלגל" ודברים כאלה.
אז שום דבר פה לא הומצא מחדש, אין פה עוד פילוסופסיה של חרטא לא מבוססת על כלום במסווה של שמות יפים ושיווקיים...
ואני מתארת לעצמי שלהרבה פה יש חוויות לא חיוביות משימוש בקליקר עם סוסים או עם כלבים.
אני לגמרי מבינה (לא כל חרטטן שעובד עם קליקר יודע בכלל מה הוא עושה). גם אני הייתי סקפטית ומזלזלת הרבה מאוד זמן.
קליקר זה לא דבר חדש, התניה קלאסית ואופרנטית הן לא דבר חדש. אלו דברים ישנים שהיו קיימים מאז ומעולם והם מבוססי מדע. מה ש"חדש" זה היישום של אותם העקרונות גם על סוסים.
בסדנה אתמול חוויתי סוג של "פקיחת עיניים".
עוד אין לי תשובות לכל השאלות והספקות שיש לי בראש, אבל בהחלט הרגשתי שקיבלנו זווית ראייה ייחודית לעבודה עם סוסים, מעבר לכל הגישה של "לחץ והרפייה".
אני קצת בתחושה של "זר לא יבין". מי שלא חווה את הסדנה אתמול לא יכול להרגיש את התחושות שלי.
זה סוג של "מילוי חורים" שהיו לי מאז שהתחלתי ללמוד אילוף כלבים. עוד חלק שהיה חסר לי בפאזל.
בקיצור - אני נהנתי ולמדתי, וכך גם הסוסים ושאר משתתפי הסדנה (שהורכבו ממגוון רחב מאוד של אנשי סוסים. מדריכי רכיבה אולימפית/מערבית/טיפולית/מנהלי חוות ורוכבים חובבים. היה שם הכל).
ממליצה בחום לכולם, גם אם אתם לא מסכימים עם הכל. חישבו זאת כעל עוד כלי שיכול להיות שימושי עבורכם ועבור הסוסים, לא חייבים מיד לשנות את כל מה שמאמינים בו בשביל זה.
אגב - קטע נחמד ומגניב שהיה אתמול - חיפשתי לסדנה אתמול טרמפ מאזור המרכז (כי היא התקיימה במושב קצת לא נגיש עם תחבורה ציבורית ואין לי רכב...). אז מצאו לי טרמפ.
בנסיעה התברר לי שמי שהסיע אותי זה המנהל של החווה שבה נמצא הסוס שהיה תקופה מאוד ארוכה הסוס הקבוע שלי בחווה שאני נמצאת בה עכשיו - עד שמכרו אותו. הוא סיפר לי כמה שהוא טוב ושמאוד מרוצים ממנו שם. הבטחתי לבוא לבקר בהזדמנות