איכס
כל השבוע לא עבדתי. גם מי שלא ביטל (בזמן), בוטל, כי פשוט אי אפשר היה לעבוד, אני אפילו לא מדברת על לרכב. גם פה הסוסים היו סקיטיש ובין כה מי שלא ביטל היו החברה המאוד מתקדמים, שכבר עשו מליון שיעורי אורווה... ובשביל שניים וחצי שיעורים אני אפילו לא אוציא מישהו לעשות בייביסיטר לילדה.
אז קיבינימט על מזג האויר הזה.
חייבת להגיד תודה לשכנה שלי שהייתה מוכנה לשמור על הילדה כדי שאצא עם הכלבים. כי בחלק מהפעמים באמת היה מוגזם לסחוב אותה איתי.
וחייבת להגיד תודה מאוד צינית לכלב שלי, דביל, שמבחינתו לא משנה מה מזג האויר, חם, קר, גשם, רוחות שכמעט מעיפות אותו, הוא לוקח את הזמן, הוא נועץ רגליים ולא זז כשהוא רוצה להריח משהו, ושכל העולם יתהפך. מה שאולי לא כל כך היה מפריע לי, אם הכלבה השניה לא הייתה באטרף רעמים, ומושכת בטרוף הביתה. דביל.
היום בקרנו בחווה. לבושים היטב לכבוד חמש מעלות נחמדות.
הסוסים נראו רגועים לחלוטין, רובם יצאו החוצה השבוע בהפוגות, וכמובן שהורידו להם בתערובת.
זהו, בתקווה לשבוע קצת יותר יבש.
שיהיה שבוע נהדר.