סכמ"ש

[giri]

סכמ"ש

מצטערת על הנוכחות הדלילה, אני מצוננת כבר שבוע

איך היה השבוע שלכם, עם הסוסים ובכלל?

 

[superKENZ]

מדהים איך כל שבוע

יש תלמיד שגורם לי לאהוב את המקצוע שלי אפילו יותר משבוע שעבר...
בראא, ילדון בן 4 וחודשיים. התחיל לפני כמעט חצי שנה.
עושה כבר טרוט לבד, פניות והכל.
היום עשה מסלול של קוואלטים, כמו שהגדולים קופצים, רק על הרצפה
וזה כולל עלגות שלי בערבית, ממש מעט תרגומים של ההורים, וחיוך פושטקי.
הוא מדהים אותי כל פעם מחדש.
ואפילו גורם לי לרצות לדעת ערבית, רק כדי להסביר לו עוד מליון דברים.
(ועוד מעלילות היום, ילדון בן שנתיים וחצי שלא רצה לעלות, ועכשיו לא רוצה לרדת. והחיוך שלו לא יורד מהפרצוף חצי שעה.
נערה שפעם הייתה כל כך סטיפית, שקופצת מסלול כל כך מסודר ורך, נער שפתאום עולה לו חיוך שאסימון נפל... או בהגדרה, "אם היית מקשיב לי בפעם הראשונה היית חוסך לעצמך ולי הרבה הרבה תסכול", ועוד המון תלמידים שמעלים לי חיוך במשך יום ארוך...).
חוץ מזה, בעלי כבר דופק את הראש כי הוא מודע לעובדה שכנראה יצטרך לממן עוד סוס בעתיד.
האור על הפנים של הילדה כשרק מדברים על סוסים...
או שיחה איתה:
ילדונת - ביי
אני - לאן את הולכת?
ילדונת - עבודה
אני - במה את עובדת?
ילדונת - חווה, סוסים
אני - וואלה, ומה את עושה בעבודה?
ילדונת - רוכבת. סוס.
ואני מחפשת את הקיר הקרוב.
השבוע היא מגיעה, נכנסת למרעה. הסוס שלי, או בתפקידו החדש, השפוט שלה... ישר נגש.
אז היא ממשמשת לו קצת את הפרצוף, נותנת לו נשיקה ואומרת לו - דוייקי, זוז, הולכת ביפסי. דוחפת אותו והולכת למיניאטורה. בדרך מלטפת את הסוסון השלישי שאיתם בגדרה, וממשיכה בדרכה לתמונה הבאה.

 

[jgut]

אני מאוד נהנית לקרוא

את ההודעות שלך.
לצערי אני לא מצליחה להנות מהשעורים של הילדים הקטנטנים. חלקם ניראים נהנים מהשיעור, גם כשלי קשה (אני מנסה לבוא לשיעור בראש נקי). מוזר לי שהם לא מזהים את הקושי שלי.
אולי זה עניין של אימון וניסיון. אולי זה עניין של כימיה. בנתיים אני קצת מתבאסת מהשיעורים האלה.

 

[superKENZ]

זה קשור לשני דברים

כימיה (שאם אין, אז גם הדבר השני לא יעזור), ושינוי בחשיבה.
הייתי צריכה לעשות סוויץ' מחשבתי שמה לעשות, ילדונים קטנים כאלה, גם לא תמיד יכולים לעשות כמו גדולים, גם לא מתקדמים בקצב של ילדים גדולים יותר, וגם הריכוז שלהם הוא לפעמים כל כך קצר. (היי הנה אמבולנס)...
אבל הכי חשוב, אני צריכה לעשות סובלימציה לדברים שיוצאים לי מהפה. וזה קשה.
אי אפשר לדברים עם ילדים פיצים על איברי רביה, או על הימורים, (כי אז מקבלים מבטי שטנה מההורים, ואחכ צריך לתת הסברים לכולם...), או על מוות... או לקלל. וואו זה קשה.

מעבר לזה זה באמת עניין של כימיה. כי יש כאלה ששובים אותך, הם חייכנים, הם מצחיקים, הם נורא רוצים ללמוד, פשוט צריך לעשות מודיפיקציה לשיטת הלימוד. יותר דרך משחק והתנסות, פחות דרך הרצאות ותרגילים "משעממים" לכאורה.

אבל לרגע אל תטעי, אלה השיעורים בין הכי קשים שיש לי.
מזלם שאני מחבבת אותם.

 

[hanyou12]

הפעם נשארתי על הקרקע

המאמנת שלי לא יכלה להיות איתנו בשיעור היום כי היא נתקעה לבד עם הקורס של יום שישי. בהתחלה חשבתי שאני אעבוד לבד עם הסוס אבל כשהגעתי לחווה פתאום לא הסתדר לי והעדפתי לא לרכוב (זה כמעט אף פעם לא קורה לי). אז במקום זה היא הצמידה אותי למטפלת שבאה לטפל בסוסים בשיטה שלא הכרתי עד עכשיו בשם Equine Touch. זה מאוד מעניין וממש רואים את ההשפעה של זה על הסוס בטווח הקצר. מעניין איך זה בטווח הארוך. היא טוענת שבגלל שהסוסים הם סוסי בי"ס והתנאים שהם מקבלים שונים מסוסים פרטיים אז אם נניח האוכף לא מתאים להם וגורם להם לבעיות גב, כל מה שהיא יכולה לעשות זה רק להקל עליהם ולא לשפר את מצבם משמעותית.
זה קצת עצוב לי לשמוע את זה כי זה באמת נכון, ועם זאת אני ממשיכה לרכוב על סוסי בי"ס. מה שמוביל אותי למחשבה שאולי כדאי שאני אתחיל להתעניין בחצי פנסיון. אני פשוט לא בטוחה שבחווה שלנו זה עובד כמו במקומות אחרים. אני יודעת שאפשר לעשות חצי פנסיון על סוסי בי"ס אבל זה עדיין משאיר אותם סוסי בי"ס... זה משהו שאני עוד צריכה לבשל עם עצמי.

מישהו מכיר ויודע משהו לגבי שיטת הטיפול הזו?

 

[fliperit]

שבוע מקסים

בראשון שני בבוקר עשיתי לנבחרת שלי ימים מרוכזים. חילקתי את הזמן בין רכיבה (אימונים אחרונים לקראת התחרות הפנימית שהייתה לנו בשלישי), עבודת קרקע ושיעורים עיוניים. מעבר להתקדמות שלהם ברכיבה ובהכרה של הסוסים בימים האלה, הרגשתי שמאוד התקרבתי אליהם והם אליי. כשפתחתי את הנבחרת יכולתי רק לחלום על חבורה מדהימה כזאת של ילדים מיוחדים, מצחיקים, רגישים... אחד התרגילים שעשיתי להם והיה משמעותי בעיני יותר מהרכיבה: שחררתי להם סוסה במגרש, וביקשתי מהם להביא אותה למקום מסויים במגרש בלי לגעת בה מעבר לליטוף באף. יום לפני כן עשיתי להם שיעור על הפסיכולוגיה של הסוס, והיה ממש מגניב לראות איך הם חושבים ביחד ומעלים רעיונות יחד (את התרגיל הם לא עשו יחד, רק את החשיבה). בהתחלה היה להם כיוון טוב אבל הם טעו ביישום, אבל אחרי שהדגמתי להם והסברתי את שפת הגוף כמעט כולם הצליחו לגרום לסוסה ללכת, וגם לעשות טרוט אחריהם.
בשלישי בבוקר הייתה לנו התחרות. אני והנבחרת הגענו לחווה ב-8 והתחלנו לסדר וליפייף את הסוסים, ואחר כך הם עלו לחימום. היו להם שני מקצים- טרייל קלאס ופלז'ר. הסוסים הפתיעו אותי לטובה ולא נבהלו בכלל מהקהל וההמולה, והילדים רכבו יפה יפה. היה אירוע מאוד מוצלח!!! אחרי התחרות של הנבחרת היה מקצה תחרותי אחד לילדים שאינם בנבחרת, כשמתוך 10 רוכבים היו 2 שלי ו-8 של מדריכה אחרת. השניים שלי קיבלו ראשון לשלישי, והפידבק של השופטת עליהם היה ממש טוב (בלי שהיא ידעה שהם שלי). בחצי השני של האירוע, כל התלמידים הצעירים יותר רכבו את המסלול בלי תחרות. החלק הזה היה קשה יותר כי כל אחד מהם היה צריך ליווי פיזי ולא רציתי שמישהו אחר ילווה אותם, וגם כי ההורים היו ממש לחוצים וכל אחד ביקש שהילד שלו יהיה ראשון כי הם חייבים ללכת...
&nbsp
ברביעי היה לנבחרת שלי עוד שיעור ועשיתי להם שיעור משחק ושחרור. בקבוצה הראשונה היו מספר לא זוגי של רוכבים אז עליתי יחד איתם ושיחקנו הורס-בול. בדקות האחרונות של השיעור נתתי להם לרכב קצת בלי אוכף. לקבוצה השניה, של הקטנים יותר, עשיתי את אותו שיעור. כולם מאוד נהנו, וגם הרווחתי לי 2 עוגות ליום ראשון

&nbsp

 

[jgut]

שבוע חביב

הספקתי לרכב על כל הסוסים. למרות שבימים הראשונים המגרש עוד היה רטוב.
&nbsp
עם דו טיילתי לים, כי הייתי צריכה לעייף את הכלבים לפני יום ארוך בו הם נשארים לבד. העין שלה במצב יציב עם הסטרואידים.
עבדתי עם דאנס במגרש. הוא כבר לא נשען על המתג. גם יכולתי להחליף אותו בלי שהוא יתרומם והוא נשאר רגוע.
&nbsp
בשישי רכבתי על הסייחה. היא היתה קצת ספוקית. הזזתי אותה בטרוט מהיר. הצעדים שלה ממש קטנטנים כמו של פוני. אחר כך היא קפצה הצידה כל פעם כשעברנו ליד המאמן או סוס אחר. ניראה לי בעיקר הפריע לה סוסה אחרת שהבעלים שלה רצה איתה בפראות במגרש. כדי להרגיע אותה, ניסיתי ללכת ליד הסוסים שהפחידו אותה. זה לא עזר, אז חזרתי להתעלם מהם, עד שהיא נרגעה. סה"כ הרכיבה היתה בסדר. אבל היא לא היתה לגמרי איתי כמו בשבוע לפני...
&nbsp

 

[נעה של ה ים]

סוף סוף קצת סוסים בחיי

ביום ראשון שבוע שעבר הייתי בסדנת איגלה פה בארץ, בנושא מנהיגות.
היה ממש נחמד! לא היה לי כל כך אכפת מה הנושא של הסדנה, פשוט רציתי לנשום סוסים והיה נהדר.
היו שתי סוסות, אחת יותר 'משתפת פעולה' והשנייה קשוחית. הצלחתי דווקא להתחבר אליה יחסית וזה שימח אותי.
אני מקווה ללכת לעוד סדנאות כאלו בהמשך, רק שהמחיר די יקר אז אני לא בטוחה שזה יתאפשר לי.
&nbsp
אני וחבר רוצים ללכת להתנדב יחד בחוות סוסים באזור אז יכול להיות שאני אנשום הרבה יותר סוסים! איזה כיף!
&nbsp
ביום שלישי אני נבחנת במבחן הפסיכומטרי, שיהיה לי בהצלחה.

 

[giri]

שבוע מבאס

בחברה שלי יש חופשה מרוכזת, על חשבון המעסיק, בין חג המולד לשנה החדשה (25 בדצמבר עד 1 לינואר). נכון להיום כבר שרפתי 4 ימים, שזה בדיוק חצי חופשה, על להיות חולה מכדי לעשות כל דבר כיפי שהוא

זה אקסטרה מעצבן כי היו לי תוכניות לרכב המון בחופשה ובינתיים לא רכבתי פעם אחת. הפעם הצינון הפיל אותי לגמרי, וכמובן שדי קר פה עכשיו, אז קצת קשה להיות בחוץ, ובחווה קר.
הדבר היחיד שהספקתי לעשות למרות שהתחלתי כבר את הצינון היה לספר את צ'ואי. זה היה ממש קשה ומבחינות רבות מה שממש הפיל אותי - האוויר הקר, האבק באוויר וכו' - עד שחזרתי הביתה לא הצלחתי להפסיק להשתעל כבר ומשם זה רק התדרדר... אבל אני ממש שמחה ששמתי וי על התספורת, כי זה כבר התחיל להיות שוב אישיו, וכי היום כבר התחיל להתקרר אחרי שהיה יחסית חמים (איזור האפס) כל השבוע. העדפתי לא לספר אותו על היום של ההתקררות וזה תמיד הימור פה כי התחזית לא שווה כלום. יצא טוב - ככה הצוואר שלו, שלא מכוסה בשמיכה (כי הוא מזיע מדי אם כן) יספיק לצמח קצת פלומה לפני ההתקררות. את הרגליים השארתי הפעם, זו התספורת השניה, והוא פחות מזיע בהן מאשר בגוף ובצוואר.
במסגרת המסורת של לעשות משהו פסיכי כל פעם הפעם כתבתי את השם שלו על התחת שלו. הקליפר הקטן שבק חיים לפני שהתחלתי לעבוד אז עשיתי את זה עם הגדול. וכמובן שהוא זז באמצע ואחת האותיות יצאה רזה מדי... אבל בקטנה, זה עדיין משעשע.
אני מתכננת ללכת מחר לחווה. אני עדיין מתקשה לנשום בצורה טובה, יש מצב שרק אריץ אותו ואז אעלה ללכת קצת או משהו, אבל אני חייבת להגיע, כי ראבאק, לא הייתי ארבעה ימים כבר. בתקופה שבה תיכננתי לרכב המון. אז די.

 

[jgut]

תרגישי טוב