סוף טוב הכל טוב !
בשבועות נעלמו מהמשק של חברה שלי שני סוסים. סוסי בי"ס שהוצאנו לפנסיה, סוס בן 20, ופוני שטלנד שחור סורר...

לאף אחד לא ברור מה היה, האם מישהו גנב, האם הצליחו לתת לבד, לא ידוע.
פנו למשטרה, ערכו חיפושים, פרסמו מודעות וכו.
כלום.
ביום חמישי אני מקבלת תמונה מהחברה, עםכיתוב, נראה לך שזה שחר (הסוס)?
אמתי שתשעים אחוז כן. סה"כ סוס אפור נקודות, עם פרוות חורף מלאה בוץ וג'יפה.
שאלה אם אוכל לבוא למושב ליד לראות. אמרתי למה לא וברגע שהתקרבתי זה כבר היה לי ברור. זה שחר.
מסתבר שמי שעבד שם באחד המחסנים והתקשר אליה, היה השכן שלה מהמושב שהכיר את הסוסים, וידע על הסיפור. ואמר לה שמסתובב לו סוס ליד המחסן, שיש לו ראשיה והכל, ויש מי שלוקח אותו כשהוא מציק לסוס של השכנים, אבל הוא ממש ממש דומה.
ומזל.
טוב, חיכינו למנהלת החברה עם הקרון, ובינתיים שאלנו אנשים במושב אולי הם ראו גם אם למישהו פה הגיע פוני שחור.
הפנו אותנו לשני משקים, שבשני, הפלא ופלא, עומד הדביל הקטן.
מתקשרים לבעלי המשק, ומספרים לו על הסוסים שנגנבו, אז הואאומר שאין לו מושג על הגניבה, הוא קנה אותו לפני חמישה חודשים (מתאים בזמן), ממישהו במושב, שנדבר איתו, ונתן לנו שם.
לא היינו צריכים לחפש הרבה, כי ברגע שהופענו עם הקרון, הבחור הופיע, אמר שהסוס שלו, שוטרים הביאו לו את הסוסים באיזה שבת בבוקר, וזהו. ושהוא השקיע המון כסף בסוס. יה רייט.
טוב, הגיע משטרה שני הסוסים הועלו על קרון וחזרו לחוה של החברה.
מדהים. חצי שנה ככה.
לפות הם אומנם קצת ירודים, אבל מבסוטים.