סכמ"ש

fliperit

New member
הגיעו אלינו 2 סוסות חדשות השבוע

אחת, סוסה שנולדה בחווה וגדלה בה עד גיל 4, ואז עברה לחווה באזור שיש בה מגרש גדול יותר כי הייתה אמורה להיכנס להתחרות. בסופו של דבר, הבוס שלי לא ממש מצא זמן ללכת לרכב עליה, ועכשיו גם נולדה לו בת אז הוא החליט להחזיר אותה ושתהיה סוסת בית ספר, בינתיים לפחות. היא סוסה מקסימה, רגישה עם תנועה מצויינת. היא כרגע לא מפורזלת אז היא עוד לא נכנסה לשיעורים אבל אני מקווה שתפורזל בקרוב ונוכל להתחיל לעבוד איתה (לפחות עם הנבחרת, כי לטיפולית יקח זמן עד שהיא תתאים).
הסוסה השניה, סוסה בת 12 מחווה של קיבוץ שנסגרה. יום אחרי שהיא הגיעה הלכתי לרכב עליה ונהנתי מכל רגע. יש לה אחלה צעד בכל המקצבים, היא קטנה יחסית, וזה מאוד מתאים לטיפולי (במיוחד שלאחרונה יש לי בעיות בצוואר ובשכמות, בין היתר כי אני מסתכלת קצת למעלה על התלמידים כל הזמן), רגועה מאוד. בדקתי אותה גם בלונג' והיא הייתה לא מספיק חדה לדעתי, אבל לא משהו ששבוע עבודה לא יכול לפתור. בסוף יצאתי איתה החוצה לטיול וחוץ מזה שהיא קצת משכה לחווה בהתחלה, היא הייתה נהדרת.
אחד הדברים שאני הכי אוהבת בחווה הוא שיש לנו עדר סוסי בית ספר מ-ע-ו-ל-י-ם! הם מתאימים מאוד גם לטיפולי וגם לנבחרת, ופשוט כיף לעבוד איתם.
&nbsp
עם הנבחרת שלי היה לי קצת קשה השבוע. כמעט לכל ילד יש סוס שהוא רוצה לרכב רק עליו, ומעבר לעובדה שאני לךא חושבת שזה נכון שירכבו תמיד על אותו סוס, טכנית זה גם לא יכול לקרות. מרגיז אותי נורא שהם עושים לי פרצופים כשאני נותנת להם סוסים אחרים, לא פתוחים ללמוד מכל סוס שהם יכולים לשבת עליו. יש לי למשל ילדה ש90% מהשיעורים רוכבת על אותו סוס. השבוע היו לו 6 שיעורים באותו יום, ולכן נתתי לה סוסה אחרת. זאת סוסה מעט נמרצת והרבה יותר רגישה מהסוס שהיא רגילה אליו (שהוא אדיש בקטע חריג), אבל היא בכל זאת סוסת בית ספר שילדים רוכבים עליה ומסתדרים איתה. אותה ילדה הייתה כל כך לחוצה, והלחיצה את הסוסה, שהיא לא הצליחה לעבוד איתה בכלל. בסוף השיעור, אביה של הילדה אמר לי ש"היה לה מאוד לא נוח איתה", והתגובה היחידה שהייתה לי בשבילו, היא שהלדה רוכבת בנבחרת ואין סיבה שהיא לא תסתדר עם כל סוס בית ספר שיש לנו.
בסוף השיעור, הודעתי להם שבשעור הבא אף אחד מהם לא רוכב על הסוס שהוא רגיל אליו. ההסכם בינינו, שעליו הם חתמו כשנכנסו לנבחרת, הוא שאני אשתדל לתת להם את הסוס נבחרת שלהם פעם בשבוע (מתוך פעמיים). בינתיים יצא להם לרכב על הסוסים שלהם כמעט כל שיעור, כי רציתי שיצברו בטחון, אבל מעכשיו אקפיד לתת להם סוס אחר פעם בשבוע כדי שילמדו להתמודד..
 

jgut

New member
בלי רכיבות

וניראה לי שגם השבוע לא ארכב.
&nbsp
הפיזיוטרפיסטית אמרה לי להוריד עומס מהגב. היא ביקשה שעד שהגב שלי לא מסתדר, שלא אעשה דברים חדשים כמו שיעורי וולטינג ורכיבות על הסייחה.
טכנית יכולתי לרכב על הסוסים המבוגרים. אבל לא יצא לי. הזמן היחידי שהיה לי פנוי היה אתמול, בבוקר הייתי גמורה מידי ואחר כך מזג האוויר לא איפשר לי.
&nbsp
היה לי לילה לבן לפני, כי הגורה החדשה הסתבכה עם דורבן שפצע אותה די קשה. הוא ממש חורר אותה. מסתבר שאסור היה לי להוציא את הקוצים, כי הדימום היה מאוד רציני והיא יכלה למות רק מזה.
זה מדהים איך היא מתאוששת מהר. באותו לילה היא לא יכלה לעמוד על הרגליים. שלושה ימים אחרי אני צריכה לשמור עליה שלא תרוץ ותשתולל.
&nbsp
אני לא יודעת האם סיפרתי פה או לא, אבל יש לי מן משבר עם כל נושא הרכיבה הטיפולית. כשיוצא לי לראות אנשי מקצוע טובים, אז הכל בסדר. בגלל שלאחרונה סיימתי את הסטאז' הראשון, יצא לי להסתובב ולראות דברים אחרים. אני מרגישה שיש הרבה דברים לא הגיוניים שקורים בתחום.
 

giri

New member
שבוע בסדר

השיעור ביום שני היה לא רע, עבדנו על מעברים יורדים, ובהתחלה היינו מאד עקומים וכל מעבר דרש מס' צעדים. עד סוף השיעור, יכולתי שוב להטות את האגן ולקבל תגובה מיידית להורדת מקצב (הליכה לעצירה, טרוט להליכה וקנטר לטרוט) וצ'ואי שמר על מסגרת רכה במהלך כל התרגול. הייתי מרוצה.
ביום שלישי רכבתי לבד ועבדתי בעיקר על אותם תרגילים. נהניתי לראות שהשיעור נקלט וצ'ואי הגיב מצויין מההתחלה, וביליתי את שאר הרכיבה בעבודה לטרלית בעיקר.
ביום רביעי הגעתי לעזור לחבר שהתחיל לרכב אצלנו עם הסוסה שלו (שהוא עושה חצי פנסיון עליה), עזרתי לו לאכף וחיממתי לו את הסוסה (הוא יחסית מתחיל). הרכיבה על הסוסה שלו היתה מוזרה, רכבתי עליה פעם אחת לפני לא הרבה זמן בשיעור שבו כולנו החלפנו סוסים, אבל היא היתה אחרי הרבה עבודה אז. הפעם עליתי עליה ראשונה, היא סוסה קטנה אנרגטית מאד, והיה לי מוזר לרכב עליה. מה שכן הטרוט שלה כל כך נוח, מדהים. הקנטר שלה לא משהו בכלל, בעיקר כי היא מורידה את הכתפיים. חסרה לה הרבה מסת שריר, ואני בטוחה שככל שנעבוד איתה יותר והיא תלך מאוזן יותר, יהיה יותר נוח לרכב עליה גם בקנטר.
את הסופ"ש אני מבלה עם אמא שלי במונטריאול וממש כיף וקר פה
 

superKENZ

New member
לא עבדתי...

הלך הקול. איך שהתתגעגעתי אליו. עדיף היה לשבור יד, והייתי מתחרפנת פחות.
אז כל שיעורי בוטלו וחבל, כי היה אחלה מזג אויר...

אבל בשבת לפני שהוא הלך קאפוט - יצאנו לטייל כולנו. כלומר חבר על הסוס שלו, בעלי על הסוס שלי, הקטנה על המיניאטורה (ואני בהובלה)...
והיא הייתה פשוט בעננים. צועקת לכל עבר - כולללללם לרכב, לטייל, ואת השמות... ושרה, ומחייכת...
היה פשוט תענוג.





 

LogainAbler

New member
הבסיס של הבסיס

יצאנו השבוע לאורווה של הפקולטה שוב, המטרה- להתנסות לראשונה ב"בדיקה כללית" לסוס. מאוד בסיסי ופשוט, הערכה חיצונית, עמידה,מצב תזונתי, מצב מנטלי, רגליים, פה, דופק,מוקוזת עיניים ועפעף שלישי. החלק המעניין הוא שלהרבה מהחבר'ה בקורס זו אולי הגישה הראשונה לסוס באורווה אי פעם (או לא רחוק מכך). ובזמן שאחרי המון שיעורי תיאוריה ותמונות כולם ידעו על מה להסתכל ומה לחפש מהרמה ה"ווטרינרית", החלק הבסיסי של לקחת את הסוס, לשים ראשיה, להחזיק אותו ולקשור לעמדה בתא היה בעייתי לרבים. המון נגשו "מול" הסוס, רדפו אחריו עם הראשיה, הסתבכו עם הקשירה ונתלו לו על הראש כשהחזיקו אותו. מצאתי את עצמי מלמד קשרים, ומסביר פעם אחרי פעם איך לגשת לסוס בשקט מהצד, ולשים את הראשיה מלמטה, לתת לו מספיק חופש לראש, אבל להשאר יציבים.
הסוסה שעבדנו איתה היא פשוט נשמה טהורה, גם אחרי שהסטודנט ה 24 רדף אחריה עם ראשיה בנסיון לתפוס אותה, דחף לה אצבעות לפה ולעיניים וניסה להרים לה את הרגל מהרצפה היא נשארה שקטה ורגועה.
אני אישית נהניתי, סופסוף בע"ח שאני מרגיש בטוח איתו. בניגוד לחתולים (ממזרים מרושעים), כלבים דורשי קוצי מוצי, פרות ובעיקר אותם יצורים קטנטנים ושבריריים עם קצב לב של 400 פעימות בדקה, מוח ערמומי במיוחד ונטייה לנסות לקפץ לכל כיוון אפשרי - ארנבים,צ'ינצ'ילות,חולדות,עכברים וכל החיות מחמד שתופסות תעוצה בשנים האחרונות בבררר.... עוברת בי צמרמורת רק מהמחשבה של להחזיק אותם, אני תמיד מפחד לשבור את הקטנטנים. סופסוף קיבלתי בע"ח יציב, שנותן כבוד, מקבל כבוד והכל איתו זורם חלק ורגוע. הייתי אחד האחרונים, והסוסה התנהגה למופת, לא ברחה עם הלשון, לא ניסתה להרחיק את הראש כשלחצתי על העין, עמדה בסבלנות כשמששתי את הדופק- פשוט תענוג של שיתוף פעולה!
 
למעלה