הבסיס של הבסיס
יצאנו השבוע לאורווה של הפקולטה שוב, המטרה- להתנסות לראשונה ב"בדיקה כללית" לסוס. מאוד בסיסי ופשוט, הערכה חיצונית, עמידה,מצב תזונתי, מצב מנטלי, רגליים, פה, דופק,מוקוזת עיניים ועפעף שלישי. החלק המעניין הוא שלהרבה מהחבר'ה בקורס זו אולי הגישה הראשונה לסוס באורווה אי פעם (או לא רחוק מכך). ובזמן שאחרי המון שיעורי תיאוריה ותמונות כולם ידעו על מה להסתכל ומה לחפש מהרמה ה"ווטרינרית", החלק הבסיסי של לקחת את הסוס, לשים ראשיה, להחזיק אותו ולקשור לעמדה בתא היה בעייתי לרבים. המון נגשו "מול" הסוס, רדפו אחריו עם הראשיה, הסתבכו עם הקשירה ונתלו לו על הראש כשהחזיקו אותו. מצאתי את עצמי מלמד קשרים, ומסביר פעם אחרי פעם איך לגשת לסוס בשקט מהצד, ולשים את הראשיה מלמטה, לתת לו מספיק חופש לראש, אבל להשאר יציבים.
הסוסה שעבדנו איתה היא פשוט נשמה טהורה, גם אחרי שהסטודנט ה 24 רדף אחריה עם ראשיה בנסיון לתפוס אותה, דחף לה אצבעות לפה ולעיניים וניסה להרים לה את הרגל מהרצפה היא נשארה שקטה ורגועה.
אני אישית נהניתי, סופסוף בע"ח שאני מרגיש בטוח איתו. בניגוד לחתולים (ממזרים מרושעים), כלבים דורשי קוצי מוצי, פרות ובעיקר אותם יצורים קטנטנים ושבריריים עם קצב לב של 400 פעימות בדקה, מוח ערמומי במיוחד ונטייה לנסות לקפץ לכל כיוון אפשרי - ארנבים,צ'ינצ'ילות,חולדות,עכברים וכל החיות מחמד שתופסות תעוצה בשנים האחרונות בבררר.... עוברת בי צמרמורת רק מהמחשבה של להחזיק אותם, אני תמיד מפחד לשבור את הקטנטנים. סופסוף קיבלתי בע"ח יציב, שנותן כבוד, מקבל כבוד והכל איתו זורם חלק ורגוע. הייתי אחד האחרונים, והסוסה התנהגה למופת, לא ברחה עם הלשון, לא ניסתה להרחיק את הראש כשלחצתי על העין, עמדה בסבלנות כשמששתי את הדופק- פשוט תענוג של שיתוף פעולה!