ציפייה מתוחה...
אמנם האזעקה הראשונה בב"ש הייתה לפני כשעה, אבל כמעט כל השבוע הייתי בהיכון. הדלת של הממ"ד פתוחה, מתעוררת מכל רעש בלילה.
אתמול בחווה ישבנו בסוף היום לאכול ולשתו משהו, כשפתאום היה פיצוץ מטורף- יירוט של רקטה, ממש מעל הראש שלנו. לא הייתה אזעקה כי הירי לא היה מכוון אלינו אלא לאופקים, אז הפיצוץ היה הרבה יותר מבהיל. טאז, הכלב שלי, נבהל והתחיל לרוץ, אבל די מהר עצרתי אותו. מאותו רגע הוא היה קשור אלי, כי רק חסר לי שהוא יברח כשצריך להיכנס למרחב מוגן. אני רק חושבת מאז איזה מזל שהתלמידות האחרונות שלי הבריזו, כי הייתי אמורה להיות איתן בשיעור באותו זמן.אני יודעת מה לעשות בזמן אזעקה, אבל כשיש פיצוץ כל כך חזק בלי התראה זה ממש מפחיד (גם את הסוסים...) .אח"כ כל הערב הייתי במתח, ועד שקצת נרגעתי- הערב הייתה אזעקה בב"ש.
מבחינת סוסים השבוע היה די משעמם. בד"כ אין לי כוח לרכב בסוף יום עבודה (ובתחילת יום עבודה חםםם), וגם לא נעים לי מהסוסים שעבדו כל היום אז יצא שלא רכבתי כמה שבועות טובים לצערי. עוד שבוע אני מסיימת את חובותיי לאקדמיה ואז אני אוכל להגיע לחווה גם בימים שאני לא עובדת ולחזור קצת לרכיבות
