סיכום השיעורים האחרונים -
לפני 3 שיעורים המדריכה ביקשה שאשים לב לישיבה (וליציבה) שלי ברגע שהסוס עובר לטרוט או לקנטר.
פיתחתי לעצמי איזשהו הרגל מוטעה, שברגע שעולים למקצב מהיר יותר מהליכה, אז הגב היה נשען אחורה ובהתאם - הרגליים בארכובות היו נשלחות קצת קדימה.
אני מניח שבמקור זה התחיל כדי לנסות "להדביק" את הישבן לאוכף, וזה פשוט השתרש לי ברכיבה.
ההרגל השגוי הזה גרם לסוס לחשוב שאני רוצה לעצור (כי הרגליים נשלחו קדימה), אבל יותר מזה -
אם הרגליים מושטות קדימה, אז אין אפשרות לתת לסוס דירבונים קטנים ורצופים שדרושים לשמירה על קצב ולאיסוף שלו (כיוון שכל דירבון מצריך תנועה ארוכה של כף הרגל, מהמצב שבו היא מושטת קדימה ועד למצב דירבון, ואז הרגל היתה חוזרת מיד להיות מושטת קדימה, וחוזר חלילה).
אז התחלתי להקפיד, שגם בטרוט ובקנטר, הישיבה נשארת "זקופה", והרגליים נשארות בקו רציף עם הגב, וכך הן (הרגליים) גם קרובות וזמינות יותר לכיוונון של הסוס או לדירבון שלו לשמירה על המקצב.
השינוי היה מאוד מהיר - גם סוסים שלפני כן (בישיבה השגויה) היו עוצרים, או עוברים להליכה כל הזמן, עכשיו הרבה הרבה יותר נוחים ונשמעים לבקשות שלי - וגם מתמידים במקצבים לאורך יותר סיבובים.
בקיצור - כיף גדול.
ושני דברים כיפיים נוספים:
- בשיעור האחרון של הבת שלי, העבירו אותה לראשונה לטרוט, וגם לימדו אותה לדרבן. היה כיף לראות אותה קופצת על הסוס ונהנית מזה.
- נסענו כל המשפחה לחווה, כך שאישתי והנסיכות האחרות ישבו ביציע וראו אותי ואת הבכורה בשיעורים שלנו. לא יודע להסביר למה, אבל היה ממש כיף שהן באו לראות אותנו.
זהו לבינתיים.