סכמ"ש
- פותח הנושא giri
- פורסם בתאריך
ממורמרת
השיעור עם אילן עבר ליום שישי בבוקר וכל הבוקר הייתי בטוחה שהוא יתנגש עם השיעור עם גילי ובסופו של דבר יצא שבאף אחד מהם לא רכבתי מזהיר למרות שבסוף לא הייתה התנגשות בכלל. גם עבדנו על דברים אחרים לגמריי - עם אילן עבדנו על לקבל ליד ופתאום בשיעור עם גילי אחד התלמידים ביקש ללמוד Flying lead change אז התחלנו לעבוד על זה למרות שבעיקרון הסוס שלי היה לחוץ והרבה לפני שהייתי אמורה לבקש ממנו דברים מסובכים הייתי צריכה לעבוד על להרגיע אותו. זה גם קשה בבת אחת לשנות גישה ממדריך אחד לאחר. אני נהנית מזה שיש לי הרבה פתרונות לבעיות מסויימות ושאני לא צריכה להשתמש רק בפתרון אחד כל הזמן, אבל כשזה היה שיעור אחרי שיעור במקום שתהיה הפסקה בין השניים כדי לרוקן את הראש זה דווקא יותר בלבל מהועיל לי.
אני גם מרגישה שהחבר'ה שאיתם אני לומדת עם אילן הרבה יותר מחוייבים להיות אנשי סוסים טובים (כולנו בוגרים של אותו מחזור של קורס מדריכים וכל הזמן שטפו לנו עם זה את המוח, שאנחנו חייבים להיות אנשי סוסים טובים), ואיכשהו מצאתי שאני הרבה יותר מתחברת אליהם מאשר לשאר התלמידים שיש לי הרגשה שבאו רק בשביל להוריד מתחים. זה לא רע אבל זה מרגיש לי פחות רציני וגילי לוקחת ברצינות ומלמדת אותנו אבל יש לי הרגשה שהם רק רוצים את הצחוקים והרגיעה שהרכיבה נותנת להם ולא ממש ללמוד להיות רוכבים טובים יותר או אנשי סוסים טובים יותר.
שזה דווקא משהו שאני אוהבת בשיעורים של אילן - שהוא מלמד אותנו להבין למה הסוס עושה את מה שהוא עושה ואיך למצוא את הדרך לעבוד איתו בכמה שפחות הוצאת אנרגייה. אני מניחה שזה ההבדל בין שיעורי בי"ס לבין שיעורים של אנשים שבאו ללמוד סוסים ולא רכיבה...מצחיק עד כמה לפני הקורס לא ראיתי את ההבדל בכלל וכמה שיטת העבודה הזו הרבה יותר מתאימה לי.
אני שוקלת לבקש מהאנשים שרוכבים עם גילי שינסו להיות יותר רציניים כי באמת באתי ללמוד ולא לעשות צחוקים...
חוץ מזה הכל בסדר, מלבד העובדה שבן הזוג שלי ואני בכאסח כי אני רוצה חיה והוא לא רוצה את ה'עול' כהגדרתו... בעיה כי חלק מאיך שאני מגדירה את עצמי זה שיש לי חיות... יהיה בסדר איכשהו...
השיעור עם אילן עבר ליום שישי בבוקר וכל הבוקר הייתי בטוחה שהוא יתנגש עם השיעור עם גילי ובסופו של דבר יצא שבאף אחד מהם לא רכבתי מזהיר למרות שבסוף לא הייתה התנגשות בכלל. גם עבדנו על דברים אחרים לגמריי - עם אילן עבדנו על לקבל ליד ופתאום בשיעור עם גילי אחד התלמידים ביקש ללמוד Flying lead change אז התחלנו לעבוד על זה למרות שבעיקרון הסוס שלי היה לחוץ והרבה לפני שהייתי אמורה לבקש ממנו דברים מסובכים הייתי צריכה לעבוד על להרגיע אותו. זה גם קשה בבת אחת לשנות גישה ממדריך אחד לאחר. אני נהנית מזה שיש לי הרבה פתרונות לבעיות מסויימות ושאני לא צריכה להשתמש רק בפתרון אחד כל הזמן, אבל כשזה היה שיעור אחרי שיעור במקום שתהיה הפסקה בין השניים כדי לרוקן את הראש זה דווקא יותר בלבל מהועיל לי.
אני גם מרגישה שהחבר'ה שאיתם אני לומדת עם אילן הרבה יותר מחוייבים להיות אנשי סוסים טובים (כולנו בוגרים של אותו מחזור של קורס מדריכים וכל הזמן שטפו לנו עם זה את המוח, שאנחנו חייבים להיות אנשי סוסים טובים), ואיכשהו מצאתי שאני הרבה יותר מתחברת אליהם מאשר לשאר התלמידים שיש לי הרגשה שבאו רק בשביל להוריד מתחים. זה לא רע אבל זה מרגיש לי פחות רציני וגילי לוקחת ברצינות ומלמדת אותנו אבל יש לי הרגשה שהם רק רוצים את הצחוקים והרגיעה שהרכיבה נותנת להם ולא ממש ללמוד להיות רוכבים טובים יותר או אנשי סוסים טובים יותר.
שזה דווקא משהו שאני אוהבת בשיעורים של אילן - שהוא מלמד אותנו להבין למה הסוס עושה את מה שהוא עושה ואיך למצוא את הדרך לעבוד איתו בכמה שפחות הוצאת אנרגייה. אני מניחה שזה ההבדל בין שיעורי בי"ס לבין שיעורים של אנשים שבאו ללמוד סוסים ולא רכיבה...מצחיק עד כמה לפני הקורס לא ראיתי את ההבדל בכלל וכמה שיטת העבודה הזו הרבה יותר מתאימה לי.
אני שוקלת לבקש מהאנשים שרוכבים עם גילי שינסו להיות יותר רציניים כי באמת באתי ללמוד ולא לעשות צחוקים...
חוץ מזה הכל בסדר, מלבד העובדה שבן הזוג שלי ואני בכאסח כי אני רוצה חיה והוא לא רוצה את ה'עול' כהגדרתו... בעיה כי חלק מאיך שאני מגדירה את עצמי זה שיש לי חיות... יהיה בסדר איכשהו...
לדעתי במקרה של הקבוצה שרוכבת
אצל גילי, עדיף לך לדבר עם המדריכה ולא עם התלמידים. זה עלול להעמיד אותך בפוזיציה לא נעימה מולם.
בדרך כלל המדריך קובע את טון השיעור ויכול להיות שעם הקבוצה הזו, הטון המתאים הוא זה שמתקיים. אם תדברי איתה יכול להיות שהיא תמצא לך פתרון שיתאים לך. זה יכול להיות קבוצה אחרת, תרגילים שיותר מתאימים לך וכו'.
אצל גילי, עדיף לך לדבר עם המדריכה ולא עם התלמידים. זה עלול להעמיד אותך בפוזיציה לא נעימה מולם.
בדרך כלל המדריך קובע את טון השיעור ויכול להיות שעם הקבוצה הזו, הטון המתאים הוא זה שמתקיים. אם תדברי איתה יכול להיות שהיא תמצא לך פתרון שיתאים לך. זה יכול להיות קבוצה אחרת, תרגילים שיותר מתאימים לך וכו'.
פרח שן הארי בת
New member
בעיני
עדיף שתקחי עוד שיעור עם המדריך שאת מתחברת אליו,
ולא סלט של מדריכים. לפחות לא כרגע.
עדיף שתקחי עוד שיעור עם המדריך שאת מתחברת אליו,
ולא סלט של מדריכים. לפחות לא כרגע.
סכמ"ש בהמשכים
אני בטח אסיים את הסכמ"ש הזה מחר...
אז הסופ"ש אני בתחרות. כל השבוע לא ידעתי האם אני אצא אליה או לא. כי כל מיני דברים השתבשו לאורך הדרך.
זה התחיל מזה שדאנס לא עבד רציני כבר הרבה זמן והתלבטנו אם לצאת או לא. גם מצב הרוח שלי היה לא משהו בגלל דברים שכבר סיפרתי פה.
בחמישי הוטרינר בדק אותו ואישר שיצא לתחרות. בשישי היה המפרזל שסידר לו את הפרזול ואמר שגם מבחינתו הסוס כשיר להתחרות.
אני הסתובבתי בתחושה רעה ואמרתי שנחכה לראות איך הסוס יהיה ביום ראשון. הוא היה בסדר. אבל כל הזמן חששתי לו.
בנתיים כל מיני דברים השתבשו. בשלישי הוא דרך עלי והתנפחה לי הרגל. לא ידעתי אם אוכל לרכב. מסתבר שמה שטוב לסוסים טוב גם לנו והקרח הוריד לי די מהר את הנפיחות.
ברביעי עקצה אותו צירעה. הסוס התנפח והמאמן שלי לא היה. שוב חשבתי שצריך לבטל את התחרות. שטפתי אותו ועד שהוא הגיע כבר רוב הנפיחות ירדה. בערב היתה וטרינרית ולא היה זכר לנפיחות.
ביום חמישי נסענו לתחרות ושכחתי את המגפי רכיבה שלי והדורבנות. כשעליתי לרכב שמו לי דורבנות שלא הסתדרתי איתן. הן היו משמעותית יותר גדולות משלי והסוס ביקבק לי בגללן. בסוף העדפתי לרכב בלי. הוא דווקא עבד חמוד בלי דורבנות בכלל.
היום היה מקצה ראשון, הסוס האדיש הזה, מפחד מהרמקול של הבס. הרמקול היה ממש על מגרש החימום המקורה. ירד מבול אז גם היה מלא רעש מהגג. לקח כמה דקות של לונג' עד שהיה אפשרי בכלל לעלות על הסוס. אז הוא הלך לי כולו לחוץ וקפץ מכל שטות. הוא אפילו נבהל מהטרקטור וקפץ כמו עז עם כל ה4 רגליים באוויר. זה היה די סיוט. זה סוס שאני יכולה לטייל איתו לבד ובדרך כלל לא מפחד מכלום.
כשהחלפתי בגדים למקצה ניזכרתי שבמגרש אין גג, אין בס וביקשתי מהכרוז להלחליש את המוזיקה. במקצה עצמו הוא חזר לעצמו. נכנסו בלופ שקט, הסוס עבד לי מעולה בלי להתאמץ. חיכה לי בקטעים המהירים. ניראה לי שהוא ממש נהנה להיכנס לזירה הזו. הוא היה פשוט חמוד.
בדיעבד מסתבר שהיה לנו ציון לא רע ולקחנו מקום שני. זה בדיעבד, כי לא נכנסנו חזק כך שגם אני וגם המאמן לא חשבנו שאני בכלל ממוקמת. פיספסתי את החלוקת פרסים. אני מאוד גאה בסוסון הזה. אין עליו
אני בטח אסיים את הסכמ"ש הזה מחר...
אז הסופ"ש אני בתחרות. כל השבוע לא ידעתי האם אני אצא אליה או לא. כי כל מיני דברים השתבשו לאורך הדרך.
זה התחיל מזה שדאנס לא עבד רציני כבר הרבה זמן והתלבטנו אם לצאת או לא. גם מצב הרוח שלי היה לא משהו בגלל דברים שכבר סיפרתי פה.
בחמישי הוטרינר בדק אותו ואישר שיצא לתחרות. בשישי היה המפרזל שסידר לו את הפרזול ואמר שגם מבחינתו הסוס כשיר להתחרות.
אני הסתובבתי בתחושה רעה ואמרתי שנחכה לראות איך הסוס יהיה ביום ראשון. הוא היה בסדר. אבל כל הזמן חששתי לו.
בנתיים כל מיני דברים השתבשו. בשלישי הוא דרך עלי והתנפחה לי הרגל. לא ידעתי אם אוכל לרכב. מסתבר שמה שטוב לסוסים טוב גם לנו והקרח הוריד לי די מהר את הנפיחות.
ברביעי עקצה אותו צירעה. הסוס התנפח והמאמן שלי לא היה. שוב חשבתי שצריך לבטל את התחרות. שטפתי אותו ועד שהוא הגיע כבר רוב הנפיחות ירדה. בערב היתה וטרינרית ולא היה זכר לנפיחות.
ביום חמישי נסענו לתחרות ושכחתי את המגפי רכיבה שלי והדורבנות. כשעליתי לרכב שמו לי דורבנות שלא הסתדרתי איתן. הן היו משמעותית יותר גדולות משלי והסוס ביקבק לי בגללן. בסוף העדפתי לרכב בלי. הוא דווקא עבד חמוד בלי דורבנות בכלל.
היום היה מקצה ראשון, הסוס האדיש הזה, מפחד מהרמקול של הבס. הרמקול היה ממש על מגרש החימום המקורה. ירד מבול אז גם היה מלא רעש מהגג. לקח כמה דקות של לונג' עד שהיה אפשרי בכלל לעלות על הסוס. אז הוא הלך לי כולו לחוץ וקפץ מכל שטות. הוא אפילו נבהל מהטרקטור וקפץ כמו עז עם כל ה4 רגליים באוויר. זה היה די סיוט. זה סוס שאני יכולה לטייל איתו לבד ובדרך כלל לא מפחד מכלום.
כשהחלפתי בגדים למקצה ניזכרתי שבמגרש אין גג, אין בס וביקשתי מהכרוז להלחליש את המוזיקה. במקצה עצמו הוא חזר לעצמו. נכנסו בלופ שקט, הסוס עבד לי מעולה בלי להתאמץ. חיכה לי בקטעים המהירים. ניראה לי שהוא ממש נהנה להיכנס לזירה הזו. הוא היה פשוט חמוד.
בדיעבד מסתבר שהיה לנו ציון לא רע ולקחנו מקום שני. זה בדיעבד, כי לא נכנסנו חזק כך שגם אני וגם המאמן לא חשבנו שאני בכלל ממוקמת. פיספסתי את החלוקת פרסים. אני מאוד גאה בסוסון הזה. אין עליו
את עושה ריינינג נכון?
זה תמיד עניין אותי... איזה כיף שלמרות כל הבעיות הגעתם למקום שני! כל הכבוד
אני זוכרת שפעם ניסו להתחיל פה איזה קטע של לפרסם מתי יש תחרויות. אני אשמח אם נחזור לזה כי אני רוצה לראות ומשום מה לא יודעת איך ואיפ להתעדכן על זה... אני מפספסת הרבה כי אני פשוט יודעת שזה קרה רק אחרי שזה קרה...
זה נחמד שהסכימו להחליש את המוזיקה בשבילכם.
מזל טוב שוב
זה תמיד עניין אותי... איזה כיף שלמרות כל הבעיות הגעתם למקום שני! כל הכבוד
אני זוכרת שפעם ניסו להתחיל פה איזה קטע של לפרסם מתי יש תחרויות. אני אשמח אם נחזור לזה כי אני רוצה לראות ומשום מה לא יודעת איך ואיפ להתעדכן על זה... אני מפספסת הרבה כי אני פשוט יודעת שזה קרה רק אחרי שזה קרה...
זה נחמד שהסכימו להחליש את המוזיקה בשבילכם.
מזל טוב שוב
אני אפרסם
בכל מקרה עוד 3 שבועות זה אליפות בוגרים.
אני רוצה גם לומר כמה מילים על החווה המארחת (חוות נועם - נצר סירני). היתה בעיני התחרות הכי טובה מהבחינה הזו. הרגשתי כמו בחוץ לארץ.
למרות שהסוס הפרטי שלי מפחד מהמגרש המקורה, זה נותן תחושה של רמה אחרת.
כל המתקן עבר שיפוץ כללי. המשרדים,הקיוסק ועמדות הישיבה היו חדשים. זה אומנם קוסמטי, אבל זה כיף להיות במקום נקי ומסודר.
בנוסף התאים שקיבלנו היו משופצים\חדשים עם מצע נח ובטיחותיים. את המגרש עצמו הגדילו מעט והוא היה טוב כתמיד.
בנוסף כל דבר שביקשתי ניסו למלא. היתה תחושה של מתן שירות מלא. מקווה לעוד תחרויות במקום הזה.
בכל מקרה עוד 3 שבועות זה אליפות בוגרים.
אני רוצה גם לומר כמה מילים על החווה המארחת (חוות נועם - נצר סירני). היתה בעיני התחרות הכי טובה מהבחינה הזו. הרגשתי כמו בחוץ לארץ.
למרות שהסוס הפרטי שלי מפחד מהמגרש המקורה, זה נותן תחושה של רמה אחרת.
כל המתקן עבר שיפוץ כללי. המשרדים,הקיוסק ועמדות הישיבה היו חדשים. זה אומנם קוסמטי, אבל זה כיף להיות במקום נקי ומסודר.
בנוסף התאים שקיבלנו היו משופצים\חדשים עם מצע נח ובטיחותיים. את המגרש עצמו הגדילו מעט והוא היה טוב כתמיד.
בנוסף כל דבר שביקשתי ניסו למלא. היתה תחושה של מתן שירות מלא. מקווה לעוד תחרויות במקום הזה.
•°•Horse Lover•°•
New member
היה שיעור טוב... + התייעצות קטנה
אז אחרי רצף של כמה שיעורים גרועים במיוחד, בהם שוב הביטחון שלי התרסק לריצפה (ואין לי מושג למה...)
ביום שני היה לי סופסוף שיעור טוב.
לא יודעת אם היה לי יותר טוב כי הייתי על סוס טוב ומנוסה שאני כבר מכירה וסומכת עליו, או בגלל שהייתי עם מדריכה אחרת, או בגלל שסתם היה לי מצברוח טוב באותו היום...
אבל הרגשתי ממש מעולה. כל הביטחון שלי עלה בחזרה פתאום, הסוס זז בקצב טוב (בניגוד לבד"כ... סוס עצלן) והיה קשוב לי, התעגל יפה.
בשיעורים הקודמים (שהיו על סוס אחר מבשיעור האחרון) הרגשתי שהייתה לי נסיגה רצינית ברכיבה ועד היום אני לא יודעת להסביר לעצמי למה זה קרה.
הסוס היה חמוד, עדין מאוד, נוח מאוד (בטרוט ישיבה הוא מדהים!). המדריך מצוין. ועדיין, בעיקר במעברים לקנטר, הביטחון שלי ירד לריצפה ופחדתי פחד מוות מהקנטר שלו.
ולא משנה באיזו שיטה ניסיתי להתגבר על זה.
למה? לא יודעת!
לא ניסיתי שום דבר חדש ומסובך... לא נפלתי ממנו אף פעם והוא אף פעם לא פרץ לי או משהו.... סתם. אין לזה סיבה הגיונית.
רק עם הסוס הזה זה ככה.
אני לא יודעת אם זה כי אני עוד לא רגילה אליו, או בגלל שהוא נמוך יחסית ויש לו צעד של פוני, או בגלל שהוא יותר אנרגטי...
אבל היה שם משהו שהוריד לי לגמרי את הביטחון ולא ברור למה. הוא באמת הסוס הכי מתוק שיש בחווה....
יש לכם אולי רעיונות בשבילי לפעמים הבאות?...
אז אחרי רצף של כמה שיעורים גרועים במיוחד, בהם שוב הביטחון שלי התרסק לריצפה (ואין לי מושג למה...)
ביום שני היה לי סופסוף שיעור טוב.
לא יודעת אם היה לי יותר טוב כי הייתי על סוס טוב ומנוסה שאני כבר מכירה וסומכת עליו, או בגלל שהייתי עם מדריכה אחרת, או בגלל שסתם היה לי מצברוח טוב באותו היום...
אבל הרגשתי ממש מעולה. כל הביטחון שלי עלה בחזרה פתאום, הסוס זז בקצב טוב (בניגוד לבד"כ... סוס עצלן) והיה קשוב לי, התעגל יפה.
בשיעורים הקודמים (שהיו על סוס אחר מבשיעור האחרון) הרגשתי שהייתה לי נסיגה רצינית ברכיבה ועד היום אני לא יודעת להסביר לעצמי למה זה קרה.
הסוס היה חמוד, עדין מאוד, נוח מאוד (בטרוט ישיבה הוא מדהים!). המדריך מצוין. ועדיין, בעיקר במעברים לקנטר, הביטחון שלי ירד לריצפה ופחדתי פחד מוות מהקנטר שלו.
ולא משנה באיזו שיטה ניסיתי להתגבר על זה.
למה? לא יודעת!
לא ניסיתי שום דבר חדש ומסובך... לא נפלתי ממנו אף פעם והוא אף פעם לא פרץ לי או משהו.... סתם. אין לזה סיבה הגיונית.
רק עם הסוס הזה זה ככה.
אני לא יודעת אם זה כי אני עוד לא רגילה אליו, או בגלל שהוא נמוך יחסית ויש לו צעד של פוני, או בגלל שהוא יותר אנרגטי...
אבל היה שם משהו שהוריד לי לגמרי את הביטחון ולא ברור למה. הוא באמת הסוס הכי מתוק שיש בחווה....
יש לכם אולי רעיונות בשבילי לפעמים הבאות?...
פעם הבאה
תרכבי רק עם ראשיית בית וחבל הולכה - זה יפחיד אותך כל כך שכשתחזרי למצב הרגיל כבר לא תפחדי מכלום
.
סתם. אני חושבת שהפתרון זה אולי לרכוב איתו כשהמדריך עושה לך לונג' (מדריך שאת סומכת עליו ממש), וככה את לא תצטרכי להתרכז בהכל ביחד אלא רק בהרגשה המפחידה שאיתה את מתמודדת. את תדעי שהוא לא יפרוץ או משהו כזה (למרות שבעצמך את אומרת שאת לא מפחדת מזה אבל יכול להיות שזה יושב לך בתת מודע). לונג' לדעתי יהיה כלי מעולה לטפל בזה וגם הזדמנות בשבילך לשפר את הישיבה שזה תמיד תמיד טוב. יכול להיות שהוא מרגיש לך נוח אבל הישיבה שלך בפועל לא יציבה מספיק עליו ובגלל חוסר נוחות שאת לא יודעת להצביע עליו את מרגישה מוטרדת מלרכוב עליו.
מעניין איך יהיה בפעם הבאה. בהצלחה!
תרכבי רק עם ראשיית בית וחבל הולכה - זה יפחיד אותך כל כך שכשתחזרי למצב הרגיל כבר לא תפחדי מכלום
סתם. אני חושבת שהפתרון זה אולי לרכוב איתו כשהמדריך עושה לך לונג' (מדריך שאת סומכת עליו ממש), וככה את לא תצטרכי להתרכז בהכל ביחד אלא רק בהרגשה המפחידה שאיתה את מתמודדת. את תדעי שהוא לא יפרוץ או משהו כזה (למרות שבעצמך את אומרת שאת לא מפחדת מזה אבל יכול להיות שזה יושב לך בתת מודע). לונג' לדעתי יהיה כלי מעולה לטפל בזה וגם הזדמנות בשבילך לשפר את הישיבה שזה תמיד תמיד טוב. יכול להיות שהוא מרגיש לך נוח אבל הישיבה שלך בפועל לא יציבה מספיק עליו ובגלל חוסר נוחות שאת לא יודעת להצביע עליו את מרגישה מוטרדת מלרכוב עליו.
מעניין איך יהיה בפעם הבאה. בהצלחה!
השבוע שלי
היו רק שתי רכיבות, כי הייתי בנסיעת עסקים משלישי עד שישי.
ביום שני היתה רכיבה נוראית - זה היה יום חג (חג ההודיה) וליסה ציוותה שיעורים. היינו ארבע בשיעור, והיא עשתה לנו שיעור קרקע מאד קשה. לא הצלחתי לעמוד בקצב של הקבוצה, כאבה לי הברך וכאב לי הגב, ואחרי כמה וכמה הפסקות למנוחה הבנתי שאני עושה טעות וזה יגמר בדלקת ופרשתי באמצע השיעור. הייתי מאד מתוסכלת מכמה בחינות - אחת, שדיברנו בשבת על תוכניות לשיעור הזה, ותיכננו לקפוץ, ובסוף זה מה שעשינו (וזה יותר קשה לי על הפציעות מקפיצות). שתיים, שבגלל הגודל והשונות של הקבוצה השיעור לא ממש התאים לי וגם לא הרגשתי שאני מקבלת מספיק פידבק מהמאמנת. שלוש, יצאתי משם ליום של טיסות, כשכולי תפוסה וכואבת ובתחושת החמצה.
בשבת היה לי שיעור עם עוד רוכבת. ג'יימי היא רוכבת ברמה גבוהה בהרבה ממני, אבל היא רכבה על הסוסה הצעירה שלה שהיא מאלפת, אז זה הביא אותנו לביצוע של אותם תרגילים בגדול, פשוט עם דגשים שונים. קפצנו - מה שהיה נהדר, אחרי שלא קפצנו מאוגוסט ועם תחרות בעוד שבועיים - וכל הרכיבה זרמה טוב. ארבעה ימי מנוחה עם מנה גדושה של נוגדי דלקת עזרה מאד לכאבים שלי והצלחתי לעמוד בשיעור של שעה (אחרי חימום של עשרים דקות) בלי בעיה. זה היה נהדר.
למרות הפיתוי לרכב היום החלטתי לתת גם לעצמי וגם לצ'ואי יום חופשי. אני חושבת שזה יוכיח את עצמו מבחינת מצב השרירים שלי ברכיבה של יום שני.
היו רק שתי רכיבות, כי הייתי בנסיעת עסקים משלישי עד שישי.
ביום שני היתה רכיבה נוראית - זה היה יום חג (חג ההודיה) וליסה ציוותה שיעורים. היינו ארבע בשיעור, והיא עשתה לנו שיעור קרקע מאד קשה. לא הצלחתי לעמוד בקצב של הקבוצה, כאבה לי הברך וכאב לי הגב, ואחרי כמה וכמה הפסקות למנוחה הבנתי שאני עושה טעות וזה יגמר בדלקת ופרשתי באמצע השיעור. הייתי מאד מתוסכלת מכמה בחינות - אחת, שדיברנו בשבת על תוכניות לשיעור הזה, ותיכננו לקפוץ, ובסוף זה מה שעשינו (וזה יותר קשה לי על הפציעות מקפיצות). שתיים, שבגלל הגודל והשונות של הקבוצה השיעור לא ממש התאים לי וגם לא הרגשתי שאני מקבלת מספיק פידבק מהמאמנת. שלוש, יצאתי משם ליום של טיסות, כשכולי תפוסה וכואבת ובתחושת החמצה.
בשבת היה לי שיעור עם עוד רוכבת. ג'יימי היא רוכבת ברמה גבוהה בהרבה ממני, אבל היא רכבה על הסוסה הצעירה שלה שהיא מאלפת, אז זה הביא אותנו לביצוע של אותם תרגילים בגדול, פשוט עם דגשים שונים. קפצנו - מה שהיה נהדר, אחרי שלא קפצנו מאוגוסט ועם תחרות בעוד שבועיים - וכל הרכיבה זרמה טוב. ארבעה ימי מנוחה עם מנה גדושה של נוגדי דלקת עזרה מאד לכאבים שלי והצלחתי לעמוד בשיעור של שעה (אחרי חימום של עשרים דקות) בלי בעיה. זה היה נהדר.
למרות הפיתוי לרכב היום החלטתי לתת גם לעצמי וגם לצ'ואי יום חופשי. אני חושבת שזה יוכיח את עצמו מבחינת מצב השרירים שלי ברכיבה של יום שני.
בהחלט
ואני קמה נוקשה כל בוקר, אז זה עוזר לי להתמיד.
התרגילים מאד עוזרים - אם קורה שאני בלחץ זמן בבוקר ולא מספיקה, אני מיד מרגישה את ההבדל. חלקם ברי ביצוע גם בעמידה, ולפעמים אני עושה מתיחות בתחנת הרכבת ובמשרד כדי לפצות. אני משתדלת גם לזכור לעשות מתיחות לפני ואחרי הרכיבה וכשאני מספיקה זה עוזר.
הנקודה שמשתקת אותי בגב היא מקום שפשוט נפלתי עליו כמה פעמים בעבר ומאז הוא רגיש ונוטה לדלקות. יש לי טיפול שמתוכנן לעניין הזה בדצמבר (הזרקות) ואני מקווה שזה יעזור, אבל בינתיים זה מציק מאד.
ואני קמה נוקשה כל בוקר, אז זה עוזר לי להתמיד.
התרגילים מאד עוזרים - אם קורה שאני בלחץ זמן בבוקר ולא מספיקה, אני מיד מרגישה את ההבדל. חלקם ברי ביצוע גם בעמידה, ולפעמים אני עושה מתיחות בתחנת הרכבת ובמשרד כדי לפצות. אני משתדלת גם לזכור לעשות מתיחות לפני ואחרי הרכיבה וכשאני מספיקה זה עוזר.
הנקודה שמשתקת אותי בגב היא מקום שפשוט נפלתי עליו כמה פעמים בעבר ומאז הוא רגיש ונוטה לדלקות. יש לי טיפול שמתוכנן לעניין הזה בדצמבר (הזרקות) ואני מקווה שזה יעזור, אבל בינתיים זה מציק מאד.
אני מחפשתק חוות רכיבה קרובות שאשים בהן את הסוסה או מאמן שיגיע אליי הביתה (יש מגרש ותאים כמובן) ולא כל כך יודעת איך להגיע לזה מפהאנחנו גרים בקלגרי
שהיא בערך גן עדן לרוכבים
כשאני עברתי לפה לא לקחתי איתי את הסוס. חיפשתי סוס לחצי פנסיון מתוך החוות פה.
ההתארגנות איך שעוברים היא לא טריוויאלית, בלשון המעטה, ולכן נתתי לעצמי כמה שבועות עד שצללתי לחיפוש סוס (וד"א זה היה קשה אבל בדיעבד נכון עבורי).
מציאת החוות התחלקה לכמה חלקים: קודם כל חיפשתי ברשת לפני שעברתי, ומצאתי כמה מקומות שנראו מעניינים. כשעברתי לפה התחלתי לבקר בהם ולבדוק אותם. כמובן שיש הבדל מסויים בין האתרים למציאות.
חוץ מזה כשהגעתי לפה והתחלתי להסתובב, מצאתי את חנויות הציוד שיש בעיר, הלכתי אליהן וביקשתי המלצות. היו חוות שלא מצאתי ברשת והומלצו לי ככה. היו חוות שמצאתי דרך לוחות שבהם הוצעו סוסים לפנסיון.
אם את מתכוונת לקחת את הסוסה איתך, אני הייתי שוקלת ברצינות סיור מקדים, ואם לא, ליצור קשר מרחוק עם מישהו שמתעסק בייבוא של סוסים, ולסכם לפחות לחודש הראשון שהוא סוגר לך את הפינה עוד מהנחיתה.
יש הרבה טררם כשרק נוחתים בארץ חדשה, כדאי למזער את מה שאפשר.
ד"א ביקרתי בהרבה חוות ובדקתי הרבה סוסים, לקחו לי כמה שבועות למצוא סוס.
עכשיו אני רוצה לשמוע מה הסיבה שבגללה אתם עוברים
אם לא מתאים לך לחלוק פה, גם מסר עובד.
שהיא בערך גן עדן לרוכבים
כשאני עברתי לפה לא לקחתי איתי את הסוס. חיפשתי סוס לחצי פנסיון מתוך החוות פה.
ההתארגנות איך שעוברים היא לא טריוויאלית, בלשון המעטה, ולכן נתתי לעצמי כמה שבועות עד שצללתי לחיפוש סוס (וד"א זה היה קשה אבל בדיעבד נכון עבורי).
מציאת החוות התחלקה לכמה חלקים: קודם כל חיפשתי ברשת לפני שעברתי, ומצאתי כמה מקומות שנראו מעניינים. כשעברתי לפה התחלתי לבקר בהם ולבדוק אותם. כמובן שיש הבדל מסויים בין האתרים למציאות.
חוץ מזה כשהגעתי לפה והתחלתי להסתובב, מצאתי את חנויות הציוד שיש בעיר, הלכתי אליהן וביקשתי המלצות. היו חוות שלא מצאתי ברשת והומלצו לי ככה. היו חוות שמצאתי דרך לוחות שבהם הוצעו סוסים לפנסיון.
אם את מתכוונת לקחת את הסוסה איתך, אני הייתי שוקלת ברצינות סיור מקדים, ואם לא, ליצור קשר מרחוק עם מישהו שמתעסק בייבוא של סוסים, ולסכם לפחות לחודש הראשון שהוא סוגר לך את הפינה עוד מהנחיתה.
יש הרבה טררם כשרק נוחתים בארץ חדשה, כדאי למזער את מה שאפשר.
ד"א ביקרתי בהרבה חוות ובדקתי הרבה סוסים, לקחו לי כמה שבועות למצוא סוס.
עכשיו אני רוצה לשמוע מה הסיבה שבגללה אתם עוברים
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.