השבוע שלנו... בסימן ג'יפ
סתם, הבוסית שלי הייתה בחו"ל ובקשה שאחליף אותה בהאכלות ערב באורווה. אמרתי סבבה, ואיך בדיוק אני אגיע? אז קיבלתי את הג'יפ. אני אוהבת...
אבל בלי קשר, שני ורביעי הייתי בתורנות ערב, או יותר נכון אחה"צ. אבל כיון שזה לא דבר קבוע, אין לי בייביסיטר, אז התפוזנה ארחה לי חברה.
אני חייבת לציין שהיאכל כך נוחה שזה מדהים אותי כל פעם מחדש.
בין אם היא בעגלה, בין אם היא על המחצלת שלה, או כמובן על כל מיי אמהות מתחלפות למיניהן, היא חייכנית, רגועה, ונותנת לי לעשות את העבודה.
אז בילינו אני, הכלבים והתפוזינה הרבה שעות בחווה.
הקטנה אוהבת סוסים (או יותר נכון, נהנית לתפוס להם בזקן, ולמשוך. ואם אפשר, להכניס להם את האף לפה (שלה...). חלקם אוהבים את זה, חלקם קצת פחות. הסוס שלי, משום מה, מאוד אוהב את זה. הוא מוכן לעמוד לידה שעות, לתת לה להתעלל בו, למשוך לו, לדחוף לו ידיים לאף וכדו'... והיא אפילו רכבה עליו שבוע שעבר... היא לא יושבת עדיין, אז רק החזקתי אותה (וכמובן שיש תמונה אבל היא לא משהו, מבטיחה לצלם בהמשך...), היא הייתה כל כך מאושרת, עוד מלאי שלם של שערות שאפשר למשוך !!!!
בגזרת התלמידים, אני מבסוטה. קיבלתי כמה חדשים שעושים לי טוב על הנשמה. גם הקטנים שביניהם (מה שמפתיע אותי מאוד).
וחוץ מזה, ניסיתי ביום ראשון להתחיל עם הפונית איזה תרגיל עם תלמידה, שרציתי לבנות אותו שלב שלב ולנסות להגיע לפליינג צ'יינג' (שהיא לא ממש למדה אי פעם). אז התלמידה הייתה אמורה לעשות קו שבור (לולאה 10 מ') בקאנטר, ולהחליף דרך טרוט את הרגל קצת לפני קורת קרקע שהייתה מוצבת בהחלפת הכיפוף. ואז להחליף שוב מעל הקורה השניה (שהייתה בהחלפת הכיפוף השניה.).
אחרי 3 פעמים, הסוסה, רק ראתה את הקורה, והרגישה את חצי העצירה, החליפה לבד את הרגליים תוף כדי קאנטר.
גאון שלי...
אז הפסקנו, והתחלנו לעבוד על מעברים מהליכה לקאנטר, והיא גם את זה עשתה מצויין, אז אני מבסוטה, ומאוהבת עד מעל הראש...
כזו מהממת.
עוד בגזרה - הסוס שלי התחיל לצלוע. אז הזמנתי וטרינר - ועל זה אני אפתח שרשור חדש..