סכמ"ש

  • פותח הנושא giri
  • פורסם בתאריך

giri

New member
סכמ"ש

איך היה השבוע שלכם, עם הסוסים ובכלל?
 

jgut

New member
השבוע שלי...

בשבת הבאה, תתקיים תחרות הדרבי. זו אחת התחרויות הגדולות אצלנו.
נרשמתי אליה וכמו תמיד אני חושבת לעצמי "למה אני צריכה את זה..".
אז השבוע התחלנו להתכונן אליה. אבל לא יצא לי לרכב הרבה מכל מיני סיבות שאינן קשורות אלי.
יש עוד עניין שמעסיק אותי לאחרונה. רוב האנשים שמתחרים רוצים לנצח. אני מוצאת את עצמי חסרת אמבציה בנושא. יש לזה את היתרונות והחסרונות של זה, אבל הייתי שמחה אם היה לי יותר דרייב לנצח.

בנושא אחר לגמרי, חזרו הבדיקות אלרגיה של דאנס. הוא כמובן אלרגי למלא דברים בינהם כל מיני עשבים וחציר מסויים. אז אין לו יותר סיבובי אכילת עשב (שבמילא הוא לא יודע לברור). ניראה שאני אוכל לשכוח מלשחרר אותו במרעה יום אחד. הפסקנו לו את כל תוספי התזונה ובקרוב הוא יעבור לתערובת אחרת.
הוא גם אלרגי לתיקנים. ידעתי שהם יום אחד ישתלטו על העולם!

חוץ מזה החתולה שלי חלתה וכיאה ליצור אינטליגנטי, היא חשבה שהכי טוב זה להתחבא עד שהיא תמות. לקח לי כל השבוע למצוא אותה ואחרי מבצע ציד מסובך אתמול היא הגיעה לוטרינר לקבל אנטיביוטיקה ואינפוזיה.
המבצע כלל סוס אדיש, כלבת ציד, טיפוס על גדרות וקופסאת קרטון (if she fit - she sit).
לקח לה 20 דקות מרגע שחזרנו מהוטרינר לברוח שוב. אבל עכשיו האנטיביוטיקה עושה את שלה.
כל חבריי בחווה חושבים שהייתי צריכה לתת לה למות. מי שזוכר את ארועי החורף שעבר - אז זו אותה חתולה ששברה לי את האף.
 

giri

New member
אותי תמיד מעצבנות תגובות כאלה

באמת שאני תוהה מה אנשים חושבים לעצמם כשהם אומרים לך משהו כזה.
חוץ מזה, היא שברה לך את האף, המינימום שאת חייבת לה בתור נקמה זה תור לוט' ואנטיביוטיקה

שתהיה בריאה!
 

giri

New member
אה, ושכחתי

אני מזדהה עם עניין החוסר בדרייב לנצח.
מעניין אותי לשאול מה המניע העיקרי שלך כשאת יוצאת לתחרויות?
 

jgut

New member
יש כמה מניעים

קודם כל זאת דרך למדוד את ההתקדמות ברכיבה (ומתוך כך מטרה). זה נכון שיש דרכים אחרות וחלקן נותנות תחושה של התקדמות, אך הן לא נותנות כלי מדידה.

אבל במקרה שלי, יש בכך הרבה מעבר. זה אתגר להתמודד עם פחדים. בשאר התחומים בחיים, הדברים הולכים לי הרבה יותר בקלות. הקושי הכי גדול שאני מרגישה, זה דווקא בסוסים (ועוד יותר בתחרויות). זה נותן אתגר וגם תחושה טובה כשמצליחים להתמודד.
רק שלא תמיד אני מתמודדת כמו שהייתי רוצה ואז אני די מאוכזבת מעצמי.
 

giri

New member
וואו, ממש כתבת את מה שאני מרגישה

מילה במילה.
 

הדסי222

New member
השבוע שלי (בהצתה מאוחרת)

האמת שהשבוע לא היה ממש אקשן. רכבתי כרגיל ביום רביעי וסופסוף הצלחתי להתחיל להתגבר על קושי כלשהו. אמנם לקראת סוף השיעור המדריך שלי נתן לי תרגיל חדש והכל התחרבש לי לגמרי אבל אני מתרצת את זה כחוסר ריכוז ועייפות של סוף שיעור אחרי יום ארוך ומתיש (ספציפית).
בגזרה הסוסית לא היה עוד משהו חוץ מזה השבוע כי לא היה לי בכלל זמן לעבוד באורווה, ובכלל - בשרב הזה (שהיה) למי יש כוח לצאת מהבית?!
אבל סה"כ היה נחמד ואני גאה בעצמי - אז הרווחתי
 

hanyou12

New member
לי

הייתה רכיבה ממש טובה שהשאירה בי טעם של עוד ועוד ועוד... התחלתי עם סוסה אחת ואחרי משהו כמו שעה החלפתי לסוסה אחרת. בסוף הרכיבה המאמן שלנו אמר שרואים שינוי ברכיבה שלי ואני אישית רואה בזה מחמאה מאוד גדולה. אנחנו עובדים איתו הרבה על הקונספט של שחרור - לרכוב עם מושכות ארוכות - ועל מה שהוא מכנה "מחוייבות לעצירה". זה לא קל אבל אני מרגישה שעיקר התסכול שהיה לי - מלא להיות מסוגלת לשחרר ולעשות רכיבה עם משהו שהוא פחות מפול קונטקט - יורד ויורד ככל שאנחנו מתקדמים. אפילו הגעתי למצב שאני צועקת "איזה כיף!" בחיוך מאוזן לאוזן ופשוט נותנת לעצמי לנוע עם הסוס. הרכיבה הזו מאוד מאוד ריגשה אותי אם כי כמובן יש עוד הרבה על מה לעבוד שזה תמיד טוב
.
אחרי זה היו לנו המבחנים של העזרה הראשונה שהיו דיי קלים ואז עזבנו.
במישור הלא סוסי - בזמן שהייתי בחווה החבר היה במעיין צבי (צמוד לזכרון יעקב), במעין חוות דגים והלך לדוג עם חברים שלו. הביא הביתה 1.8 קילו דג (שני קטנים ואחד בינוני). הוא אמר שהיה ממש נחמד, אני אישית לא יכולה לסבול מאכלים שבאים מהים (מעבר לזה שאני צמחונית), בגלל הריח אז נמנעתי מלבחון את הסחורה. העיקר שנהנה. נסענו אליו לסוף השבוע והיה לי אחד מסופי השבוע היותר כיפיים. נחנו ובמוצ"ש כשהוא הלך לראות את המשחק עם אח שלו אני נשארתי להתקשקש עם גיסתו ההריונית.
אני נהנית לפעמים מסופ"שים רגועים כאלה...
וזכיתי לכדורי שוקולד מעשה ידיו הכשרוניות

יש ימים שאני אומרת לעצמי שכיף לחיות אותם...
 

giri

New member
השבוע שלי

בסימן חזרה לפעילות, אם כי לא בקצב שרציתי.
רוב השבוע לא רכבתי כי עופר עבר ניתוח תיקון ראיה והיו קצת סיבוכים, אז לא יכולתי להשאיר אותו לבד בבית לפרקי זמן ארוכים. אתמול (שבת) הלכתי לחווה. ליסה (המאמנת) היתה שם והיתה מספיק גמישה עם הזמן כדי לעשות לי שיעור לא מתוכנן. מאד שמחתי כי אני רוצה להתחיל להשלים שיעורים.
היה שיעור מעולה - צ'ואי במצב לא מדהים, הצד החלש שלו ממש לא גמיש כי לאחרונה לא עבדו איתו מספיק על דראסז' (ואי אפשר רק לקפוץ כל הזמן ולהזניח את התשתית). הצלחנו להגיע למקום די טוב בסוף השיעור וכמובן שהיום אני תפוסה מוות ומתענגת על החזרה לפעילות

חוץ מזה היתה לי איתה שיחה טובה על מהם היעדים שלי כרגע בחזרה לפעילות ומה מסגרת הזמן שאני רוצה להגיע אליה. היא הסכימה איתי שזו מסגרת קצת שאפתנית אבל שמחה שתיאמתי איתה ועכשיו אפשר לבנות את תוכנית האימונים בהתאמה.
אצלנו משלמים על חבילה גלובלית שכוללת שיעורים, ופשוט צברתי כמות אדירה של שיעורים שלא ניצלתי (עשרה שיעורים!) אז אני הולכת לעשות עכשיו שני שיעורים בשבוע במשך תקופה, ולרכב יותר פעמים בשבוע, ולהשלים פערים.
אה, ושכחתי... בתחילת השבוע הבחורה שעשתה את חצי הפנסיון השני בחודשיים האחרונים עזבה. לדבריה, צ'ואי היה גדול וחזק והיא מפחדת ממנו. ליסה אמרה גם שהיא באה עם גישה שמאד מחפשת תוצאות מיידיות, לכן היא בעיקר קפצה איתו, ובלי סבלנות למשל לעבודת הקרקע הנדרשת, ושזה עבד לזמן מה (עד שנפצעתי אני עבדתי איתו מאד חזק שלוש פעמים בשבוע) אבל באיזשהו שלב זה לא כ"כ הלך והיא איבדה סבלנות. לא יודעת - אני לא ממש מכירה אותה. חבל לי מאד שאין כרגע חצי פנסיון, אבל לפחות מבחינת תזמון היא כיסתה את התקופה שאחרי הפציעה שלי, ועכשיו כשאני רוצה לטחון רכיבות בשביל לחזור לכושר אין בעיה, אז יצא לי לא רע. אנחנו מחפשים חצי פנסיון חדש. למישהו בא?
 
למעלה