סכמ"ש

  • פותח הנושא giri
  • פורסם בתאריך

giri

New member
סכמ"ש

איך היה השבוע שלכם, עם הסוסים ובכלל?
 
אין לי מה לסכמ"ש
לא רכבתי השבוע

הייתי צריכה ללכת לעבודה במקום.
אני בבאסה כל השבוע בגלל זה.

מחכה כבר שיגיע יום שני ואני אלך שוב לחווה.
 

jgut

New member
שבוע רגוע

הייתי קצת חולה, אבל הצלחתי לרכב בכל זאת. פעמיים עם המאמן ופעם אחת לבד (כי הוא יצא לתחרות).
סה"כ הרכיבות היו בסדר, אבל בגלל שהייתי מקוררת גם כל הגוף שלי היה תפוס. אני מקווה שהקיץ יגיע ואיתו יעלמו המחלות האלה :)
 

לXקי

New member
היה היום מזג אויר מצויין לריכבה!!

טוב לא על סוסים אמיתיים בכל אופן.אבל היה תענוג לפגוש חברים ולעשות קפה בשטח.ולרכב על הרובוטריק שלי.ציער אותי למצוא מלכודת של תאילנדים הפעם לארנבים, רציתי לצלם בוידאו אבל הבטריה שלי כבר התרוקנה בפלאפון.אבל זה החזיר אותי כמה שנים אחורה כשעשינו טיול בשטח אחד הרוכבים הבחין במלכודת שנועדה לתפוס דורבנים :\ אני מוסיף סרטון ליוטיוב שחבר שלי צילם.חוץ מזה נצפו 2 סוסים מטיילים באיזור גליל תחתון אבל היה תענוג!
 

הדסי222

New member
השבוע שלי

השבוע לא הרגשתי מי יודע מה - אז במקום רכיבה במגרש המדריך שלי הסכים לצאת לטיול, מה שהיה כיף כי במקום המסלול הרגיל והדי משעמם שאנחנו בדר"כ עושים עשינו מסלול אחר עם קצת עליות וירידות ונוף יותר טבעי, כך שהיה ממש כיף חוץ מהעובדה שהסוסה שרכבתי עליה קצת פוחדת בטיולים והלכה די לאט אז כל הזמן הייתי צריכה לדרבן אותה. אבל חוץ מזה ומההרגשה הלא - משהו שלי מאוד נהניתי.
 

giri

New member
מעדכנת על השבוע שלי

לא מאד סוסי

הייתי כל השבוע בנסיעת עסקים. בסופ"ש חזרתי העירה ומצאתי הזדמנות לבוא לחווה כשהמאמנת שלי היתה שם ולדבר איתה.
לפני שהספקתי לפתוח את הפה היא אמרה שהיא רצתה לשלוח לי מסרון כמה פעמים אבל היא חשבה שאני מחוץ לעיר (=בחו"ל, כמו רוב הנסיעות שלי) והחליטה לוותר. אמרתי לה שאכן הייתי מחוץ לעיר השבוע, אבל שהיא תמיד מוזמנת לשלוח לי הודעה, ושאני שמחה לשמוע את זה כי נפגעתי מזה שהיא לא יצרה קשר ולא התעניינה. היא שאלה על התאונה וסיפרתי לה, והיא הגיבה בצורה אמפתית ואכפתית, ואז שאלה מה אני רוצה לעשות עם צ'ואי. אמרתי לה שבגדול כל עוד ג'סי וג'ורדן מכסות את הרכיבות, אני לא מאד מודאגת. היא הציעה כמה רעיונות לגבי זה שאני משלמת (שיקים דחויים שניתנו מראש) על שיעורים שאני לא לוקחת (למשל היא הציעה לחשבן את זה לחשבון הוט' שאנחנו מחכות לקבל, או על חשבון פרזולים עתידיים וכו'). הודיתי לה על המחשבה ואמרתי לה שאני לא מוטרדת מזה כרגע והכי הרבה כשאני אחזור לרכב אני אקח שני שיעורים בשבוע עד שאשלים את כל השיעורים שהחמצתי. סגרנו את השיחה בטון חיובי וסיכמנו להיות בקשר כשאחזור מהנסיעה של השבוע ולהתעדכן איך המצב מתקדם. נראה לי שהיא הבינה שזה יקח עוד תקופה והיא מקבלת את זה ולא נוטרת לי.
החלק הפחות חיובי הוא העובדה שאפילו הנסיעה לחווה עם המהמורות בכביש הגישה הכאיבה לי בצלעות. לצערי הרב זה עדיין לא משתפר מספיק מהר, גם עכשיו, שבועיים אחרי התאונה, זה מאד כואב. אני מעריכה שיקח לפחות שבועיים עד שאוכל לנסות לעלות לאוכף. זה מאד מתסכל (וכן, אני יודעת שאני צריכה להיות אסירת תודה שלא קרה משהו חמור יותר, אבל קשה להמשיך להיות אסיר תודה כשכואב לך ונמאס לך להיות פצוע).
 
למעלה