שבוע לא קל
השבוע עשיתי שני שיעורים שוב - ובזאת השלמתי את השיעורים החסרים.
ביום רביעי לא קפצנו, עשינו שיעור קרקע מהסוג הקורע.
רכבתי יחד עם ג'יימי, היא נערה שרוכבת כבר הרבה זמן עם המאמנת שלי, והיא מין נערת סוסים כזו, שנושמת את החווה, מתנסה כבר עכשיו באימון סוסים צעירים בהנחיית המאמנת, מתחרה ברמה יחסית גבוהה ומגיעה להישגים יפים. ג'יימי היא ג'אמפרית בנשמה, ולמרות שהיא יודעת שצריך לעבוד על הקרקע, היא לא אוהבת את זה בכלל. הסוס שהיא רכבה עליו בשיעור הוא הסוס הצעיר שלה ואפשר היה לראות כמה היא מתוסכלת שהיא לא מצליחה איתו תרגילים שהוא בפירוש צריך עוד הרבה עבודה בשביל ללמוד. אני לעומת זאת נהניתי מאד מהשיעור - הוא היה קשה ומפרק, אבל הצלחתי את כל התרגילים אחרי מס' תיקונים (חלקם דרשו ממני להוציא רגליים מהארכובות) וזה היה מתגמל להפליא, כי פשוט הרגשתי איך מתרגיל לתרגיל הוא נהיה יותר רך וגמיש ומחזיק את עצמו גבוה, פשוט תענוג. בסוף השיעור הצלחתי לעשות איתו תרגיל של מעבר על קוולטי בטרוט, מעגל קטנטן בקאנטר, ירידה לטרוט וסט שני של קוולטי. לסוס שכ"כ קשה לכופף, לעשות תרגיל כזה כשהוא ממש בבאלאנס, וקליל ונעים, ובלי להפעיל טיפה של כוח, זה הישג נהדר.
בימים רביעי וחמישי הברך נורא הציקה לי, אז ביום שישי סוף סוף קבעתי תור למרפאת ספורט לבדוק את העניין.
ביום שישי עשינו שיעור קפיצות, אבל הרגשתי לא טוב כל היום והברך נורא כאבה לי, והשיעור היה פרווה. לא ממש רע, הצלחנו לא רע, אבל פשוט הייתי סמרטוט סחוט והרגשתי שזה קצת שיעור פספוס.
אתמול לא הייתי בחווה - הלכנו לפסטיבל פסלי קרח בלייק לואיז, ועשינו טיול סנושוז, שבו שוב הרגשתי פדלאה. אבל לא נורא, יש לי עכשיו כמה ימים לנוח - מחר בבוקר אני טסה לכמה ימים של פגישות עסקיות מדרום לגבול.
בתמונה - מתיחות (?
) אחרי השיעור ביום רביעי.