סכמ"ש

[giri]

סכמ"ש

אז איך היה השבוע שלכם, עם הסוסים ובכלל?

 

[giri]

שבוע קצת מבאס

ביום שישי הלכתי לחווה בתקווה שאצליח לרכב. לא היה משהו. אפילו בטו פוינט, הטלטלה עצמה הכאיבה לי נורא ובסוף ירדתי והמאמנת שלי עלתה לזמן מה.
בשבת וראשון נתתי לעצמי זמן מנוחה, ואז בשני באתי שוב ואפילו הצלחתי לעשות טרוט קימה וקצת קנטר בטו פוינט. אמה מה, צ'ואי היה מאד, מאד פרש, והמגרש היה עמוס מכדי לעשות לו לונג' (עשו שם שיעור קפיצות) ובקיצור נאלצתי לעלות כמו שהוא, ובאיזשהו שלב הוא החליט לעשות שמח, ולא יכולתי לשבת אחורה כי נו, עצם הזנב, ופשוט עפתי בכוח רב על הקיר של המגרש ואז לרצפה מול צ'ואי. כל הכבוד לא שהוא לא דרך עלי. היתה נפילה די גרועה וכמובן שחטפתי עוד מכה רצינית באותו המקום. בשביל שלא יהיה משעמם חטפתי גם מכה טובה בראש ועברו עלי יומיים של כאבי ראש לא נעימים בכלל. כל השבוע הייתי מאד תפוסה ומקושטת בסימנים צבעוניים בכתף, בירך ובתחת כמובן. אתמול שוב הגעתי לרכב, לשמחתי היה די פנוי אז הרצתי אותו חופשי בזירה איזו רבע שעה לפני הרכיבה והוא היה בסדר, אבל שוב מאד כאב לי ולא הצלחתי לעשות טרוט ליותר מסיבוב שניים - אפילו בטו פוינט. רוב הרכיבה היתה הליכה ותרגילי גמישות (שהוא ממש שונא).
אוף!
הדבר הנחמד היחיד שהיה בהקשר של סוסים היה סייל בוקסינג דיי (זה מין יום שישי השחור של קנדה) בחנות הציוד, שבו השלמתי כמה פריטים נחוצים, וגם קניתי למאמנת שלי כפפות במתנה לכריסמס ולשמחתי קלעתי בדיוק למידה שלה.

 

[fliperit]

ווואוו נשמע לא נעים בכלל

תרגישי טוב! ושמרי על עצמך..

 

[horses care]

אאוץ'..

לפחות חבשת קסדה? אצלנו כאן בשנים האחרונות גוברת שוב המודעות לחשיבות הקסדה, אחרי שנים שכולם רכבו נטולים...
בכל אופן, תרגישי טוב, ולהבא לא לעלות על סוס שאת לא יכולה לרכב כמו שצריך.. ובטח לא על מפלץ כזה, זה מזמין צרות!....

 

[giri]

אין אצלי דבר כזה לרכב בלי קסדה

ויעידו כמה מהכותבים הותיקים איזו נודניקית אני בנושא

הפעמים היחידות שישבתי באוכף בלי קסדה היו לזמן קצר בשביל להצטלם

וגם אז זו בעיני טפשות מסויימת, אבל כבר נאמר הרבה לפני שהבל היופי

 

[horses care]

 

[lions queen]

תרגישי טוב

 

[jgut]

תרגישי טוב!

לדעתי מה שכן הצלחת לעשות בימים כאלה, זה הישג בפני עצמו. אבל לפעמים הגוף שלנו מכריח אותנו לנוח...

 

[giri]

צודקת, ותודה לכולם

יהיה בסדר

 

[לוגיין אבלר]

אאוץ' תרגישי טוב

 

[lions queen]

לנו מת סייח

אמא שלו מתה בהמלטה (היה סיבוך ועד שהוטרינרית באה כבר היה מאוחר מידי) לפני חודש מאז הצלחנו איכשהו להחזיק אותו בחיים שזה נס בפני עצמו (וקנס לא קטן)
בשבועיים הראשונים הוא היה בתוך חדר בבית כי היה צרי לקבל חלב כל הזמן ולהישמר בצורה הכי טובה ואז איכשהו שרד שבועיים נוספים בארווה.

איך הוא מת?
כלב דביל שכל הזמן זמם עליו איכשהו הצליח להזיז את כל המשטחים שהגיפו את התא נכנס ונשך אותו ממש רע, היינו חייבים להרדים. פשוט מרגיז.
הכלב הזה בדרך כלל קשור כי הוא מאוד תוקפני הוא הגיע אלינו לשיקום מהצבא והוא במצב נפשי ממש רע בכל מהש קשור לסוסים הוא קוץ בתחת. רק אלוהים יודע איך הוא הצליח לנתק את עצמו מהשרשרת.

 

[jgut]

 

[giri]

אוי

כמה מרגיז ועצוב.

 

[לוגיין אבלר]

 

[jgut]

עלי עבר שבוע לא רע בכלל

נרשמתי לחדר כושר כך שכל הגוף שלי תפוס. זה קצת משפיע על הרכיבה ואני מתקשה לשבת כמו שצריך. אני מניחה שתוך שבוע שבועיים אני אתרגל והכל יהיה יותר קל.

יצא לי לרכב די הרבה השבוע. בתחילת השבוע כשלא ירד גשם, רק הזזתי את דאנס. בהמשך חזרנו לעבוד מעט. בעיקר עבדנו על קאונר קנטר ובהמשך על החלפות. הוא אומנם יודע את העבודה, אבל הפעם דרשנו ממנו להישאר יותר במסגרת תוך כדי ההחלפה. הוא ממש משתפר וביום חמישי כבר בקושי אפשר היה להרגיש את רגע ההחלפה.

דו עבדה במהלך השבוע בב"ס כשהתאפשר. באחד הימים היא יצאה לטיול עם מישהי מהמתקדמים והיא סיפרה שהיא קפצה לה על שתיים. מדובר בבחורה שיכולה להתמודד עם זה. זה היה לי מוזר כי היא כבר נהיתה בטטה בשנים האחרונות. מצד שני היא לא עבדה מסודר בימים האלה.

המאמן שלי פתח קבוצה של מטיילים מתקדמים (בוגרים בעלי סוסים) שבמהלכה עובדים על כל מיני דברים ובעיות שיותר מאפיינים תנאי שטח. אתמול היה השיעור הראשון. הוא אמר לי מראש לקחת את דו לשיעורים האלה, כדי שיהיה לי יותר אתגר. זה גם נותן לי משהו לעבוד איתה עליו.
התחלנו במגרש ועבדנו על איך להאט את הסוס מבלי להילחם איתו. אני באותו רגע חשבתי שזה לא יהיה מאוד רלוונטי לי.

בסה"כ היא לא עשתה שום דבר מסוכן, אבל היא בהחלט ניזכרה בעברה כסוסת פתיחות. כניראה שיש הבדל כשיוצאים בקבוצה גדולה או רק החבר'ה שלי עם סוסים בודדים.
יש עוד הבדל כשרוב הקבוצה היא אנשים של רוכבי מגרש, לבין ההתנהלות עם אנשי טיולים. ניראה לי שבתור רוכבי ספורט, אנחנו כל הזמן מודעים לכל הסוסים האחרים בקבוצה. אלה בד"כ החבר'ה שאני מטיילת איתן.
כך נוצר מצב שחלק מהאנשי טיולים התנתנקו וחזרו לקבוצה. רצו קדימה מבלי להודיע על כך מראש. לי זה נתן המון הזדמנויות לעבוד עם דו שתישאר איתי ושאני אקבע את הקצב. היא כמה פעמים רצתה לפרוץ קדימה. פעמים אחרות היא רקדה במקום. היה אפילו רגע שהיא עשתה קנטר במקום וחשבתי לעצמי שאם היא תמשיך ככה, היא תמצא את עצמה בדראסג' (רק שתאסוף את עצמה יותר).

היה ממש כיף, גם בקטעים שהיא רצה לה, היא הגיבה טוב בסה"כ. את הריקודים הצלחתי די מהר להרגיע ולשם שינוי בסוף הטיול היינו בין הראשונות.
החיסרון היחידי היה שזה היה לי טיול ארוך מידי. משום מה במגרש כבר לא כואבות לי הברכיים. בחוץ אחרי 1/2 שעה כבר כואבות לי. אחרי שלוש שעות טיול, את הקילומטר האחרון הלכתי ברגל. לא יכולתי לשבת באוכף יותר.

 

[giri]

בעסה עם הברכיים

זה ככה גם אם את מוציאה רגליים מהארכובות? או שזה לא בטיחותי ואת מעדיפה ללכת?
נשמע מעניין מאד השיעור בדגש על השטח, הייתי שמחה לעשות כזה דבר.

 

[jgut]

הגעתי למסקנה שזה לא עוזר לי להוציא

רגליים מהארכובות. אני חושבת שהרגליים משתחררות לי רק שאני מקפלת אותם לגמרי. אני חושבת שבטיול הן כואבות לי יותר, דווקא כי אני עושה פחות טרוט (כניראה שהתנועה משחררת אותן).
זה נשמע לא הגיוני ועד לפני חצי שנה חשבתי שהבעיה הפוכה. אבל הפיזיוטרפיסטית שלי דווקא קיצרה לי את הארכובות ואמרה לי שחלק מהבעיה היא כשהברך ישרה.

 

[לוגיין אבלר]

תקופה עמוסה

למען האמת לא יצא לי להכנס לפורום מנובמבר בערך, והיה המון מה לספר- הייתי בתערוכת הסוסים בוורונה (פשוט ענק בכל מובן אפשרי!!), הסתובבתי קצת עם בוטרים (בוקרים איטלקים), יצאתי לרכב בהרים, נכנסתי למערבולת מבחנים טרום עונתיים (5 מבחנים ובחנים בדצמבר בלבד) ובסוף הסיפור ידידה הצליחה להפיל לי את המחשב מהשולחן ונתקעתי בלעדיו שבועיים. זהו בגדול.

 

[barter]

סוף סוף נגמר הגשם (עד סוף השבוע הבא לפחות)

חזרתי לרכב אחרי המבולים שהלכו כאן, אנחנו באיזור נמוך יחסית והיו לנו התראות הצפה.. ואכן היו הצפות. אז לכבוד קריסמס הסוסים עברו לתאים אחרים כי שלהם הוצפו (כל החווה בשיפוצים ושיפורים, אנחנו כרגע, בחלק ישן יותר של החווה, בטח נעבור עוד חודש חודשיים לחלק חדש) בכל אופן, היה קריסמס קצת משעמם, החברים שלי נסעו למשפחות. אבל קיבלתי מתנות שוות והיה לי ממש כיף לחפש מתנות לכולם. אני יודעת שזה מסורת קצת קיצ'ית. אבל זה תמיד כיף לגרום לאנשים לחייך.
התחלתי לרכב אחרי הקריסמס, המגרש עוד רטוב ודביק... אני ממש לא אוהבת לרכב ככה אבל יש גבול לכמה ימים אני יכולה להעביר בלי לרכב. הסוסים התנהגו יפה וכולם משתפרים כל הזמן.
צילמנו את הבת שנתיים לסרטון קצר. אני מתכננת לעשות סרטונים לכולם, אבל היא היתה "דחופה" כי הגעתי לרכיבה העשירית שלה וחשוב לי לעשות מעקב כזה של סייחה באימון - עליה ראשונה, עשרה ימים ואז כל חודש - חודשיים.
מחר סוף השנה, מליון מסיבות. אני לא אוהבת מסיבות. אז החלטנו אני והחברים שנלך לנו לבד לאנשהו לראות את הזיקוקים , ובטח ארוחת ערב לפני.
בדיוק בדקתי את התחזית לשבוע הקרוב ונראה שסוף סוף יהיו לי כמה ימים רצופים בלי הפסקה של לרכב על כולם.
אני יודעת שהאינדור יהיה מוכן בסופו של דבר, אבל עד אז - אני סובלת מהחורף ומה"לא לרכב" כל פעם שיורד גשם.

מצרפת דוגמית של הצפה ואת הוידאו החדש אפשר לראות כאן: http://www.youtube.com/watch?v=Qy49A7_8bAw

 

[JuSt A d i]

הסרטו נראה אחלה

היאאחלה יא נראית סייחולי עם פוטנציאל