סכמ"ש אמצ"ש

[apocalipto]

סכמ"ש אמצ"ש

בכל מקרה השרשור לא יזוז מהדף בחודש הקרוב אז למה לחכות לסופ"ש כשאפשר עכשיו..

דברים אפשריים לכלול בהודעה:

מוזיקה
דברים ואתרים מצחיקים
אתרים שאפשר ללמוד מהם על כל מיני נושאים.. לקרוא על דברים מעניינים.
אתרים קבועים שאני מבקר/ת בהם
לספר על הזמן האחרון..
דבר חיובי, דבר שלילי, ומשהו שאני מצפה לו בזמן הקרוב
משהו טעים שאכלתי
וכמובן שSarne יספר לנו על הטיול שלו באיטליה

חורף בפתח!!! כיייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייף חיים!

אין על גשם!

אין על שמים אפורים!
אין כמו קור!
יש קושי לקום בבוקר

 

[אקליפט ענק]

מצב משפחתי: רווקה מאושרת

משהו שנהניתי לקרוא ב-The Marker Woman. נקי מטוקבקים ארסיים.
בקצרה זה על הסופרת קייט בוליק ש"הבינה שהיא כנראה כבר לעולם לא תתחתן, ושזה ממש בסדר ...".
בעיניי, מאגניב שיש גם כאלה.

 

[sarne]

טוב שפתחת שרשור

קשה לחזור לכתוב אחרי הפסקה.

אבל, אם הזכרת אותי ספציפית, אני מניח שאין לי ברירה

היה נחמד באיטליה. עיקר הטיול היה בפירנצה, עם עוד כמה ימים ברומא, ויום אחד בפומפיי ועל הר הגעש וזוב. אז הרבה היסטוריה, הרבה תרבות. ביום ביקרנו במוזיאונים, כנסיות, או אתרים ארכיאולוגים למיניהם, בערב ארוחה במסעדה מזדמנת, ואז חזרנו למלון והלכנו לישון מוקדם. לא משהו מאוד מלהיב, אבל זה בדיוק מה שרציתי.

אם אני משתמש בלשון רבים, אגב, זה כי הייתי עם המשפחה. הייתי רוצה לחזור לשם ביום מן הימים בחברה פחות... מגבילה. לא שהרגשתי רע מדי, אבל כל יום, כל היום, ובמשך יותר משבוע - זה מעייף כל כך. אני מקווה שמתישהו אפגוש מישהו שלא יעייף אותי כל כך, אבל אני מתחיל לחשוש שכדי לא להרגיש ככה אני אצטרך פשוט לחזור לבד.

אז השיא היה בפירנצה, כמו שכתבתי. זה בעצם המקום שרציתי לבקר בו, וממזמן. פשוט בזכות הנוכחות המורגשת של כל האמנים הגדולים של הרנסאנס. כל ארבעת צבי הנינג'ה שם, למשל

. ורבים אחרים. ולא רק האמנים, גם משוררים וכותבים, ומדענים - במוזיאון על שמו ראיתי את מה שנשאר מהאצבע האמצעית של גלילאו גליליי, שולחת מסר מהצנצנת שבה היא מוחזקת לכל מי שלא האמין לו בימי חייו

בכל מקרה - תיירים הם מעצבנים! השנה זכיתי לראות בפעם הראשונה אנשים שמתפרנסים ממחירת מקלות סלפי לתיירים. ואנשים קונים מהם! ומשתמשים במקלות האלה! גם במקומות בהם העמידו שלטים מיוחדים כדי לאסור על השימוש בהם!!

בקיצור, מצד אחד - חלק מהשיאים הגדולים של התרבות המערבית, מצד שני - מקלות סלפי והמוות הוודאי והמתקרב של אותה התרבות.

אני זוכר שכתבתי על דילמת הספר שאקח איתי - לקחתי בסוף את "קורות הציפור המכנית" של מורקמי, ואני ממשיך לקרוא אותו עכשיו. הוא לא סופר שאני מאוד אוהב, ממה שכבר קראתי שלו, אבל אני ממשיך לתת לו הזדמנויות. הספר מעניין. זה מוזר, אני תמיד מזהה אצלו דברים שהייתי אמור להתחבר אליהם, וסגנון שהייתי אמור להתחבר אליו, אבל אני פשוט לא מתחבר. תמיד חסר משהו.

אגב, ברומא יש עוד מקום קטן ויפה. הדירה הקטנה שבה התגורר, ומת, המשורר ג'ון קיטס. אני אביא עכשיו את השורות הכי מפורסמות שלו. פעם שיננתי לעצמי אותן, אבל עכשיו צריך לחפש באינטרנט -
A thing of beauty is a joy forever...
http://www.online-literature.com/keats/463/

 

[sarne]

More happy love! more happy, happy love!

Ode on a Grecian Urn / John Keats:
http://www.online-literature.com/keats/477/

אחד הספרים הנוספים שלקחת איתי היה ספר השירה של קיטס. זה השיר היחיד שהספקתי לקרוא שם. אחרי שנזכרתי בו, מן הסתם באחד המוזיאונים, בגלל כד יווני. אני לא הרגשתי ככה כלפי הדברים שראיתי, אבל אני מקנא בו שהוא כן.

 

[apocalipto]

ג'ון קיטס... ג'ון קיטס... היפריון!

היה נשמע לי מוכר..
ג'ון קיטס מופיע בסדרת היפריון/אנדימיון.. יש לו תפקיד משמעותי.. נדמה לי.
לא בדיוק הוא עצמו, הרי הוא מת.

אני בכלל לא בקטע של שירה אבל אני אקרא את האחד שקישרת לכבוד היפריון!
ועכשיו.. להגיב.

 

[sarne]

האמת שגם אני נחשפתי אליו לראשונה בזכות הספרים האלה

אבל זה היה מזמן.

אנדימיון והיפריון הם בעצמם שמות של שתי פואימות של קיטס, אגב (ולפני זה שמות של גיבורים מהמיתולוגיה היוונית). אני מניח שסימונס לקח את השמות בשביל הספרים שלו מקיטס. השורות שהבאתי בהודעה הראשונה הן הפתיחה של אנדימיון (של קיטס), ואני זוכר שנתקלתי בציטוט מהן לראשונה בהיפריון (של סימונס) או בהמשך שלו.

גם אני לא קורא המון שירה, אבל קיטס הוא אחד מהשמות שתמיד נמשכתי אליהם. טוב, לא תמיד, רק מאז שהוא הופיע לי פתאום בעוד איזה ספר מד"ב שלקחתי מהספריה בחטיבה. (וחבל שיש כל כך מעט ספרים אחרים בז'אנר שאפשר להגיד עליהם דברים כאלה.)

בכל מקרה, קניתי עותקים לפני כמה זמן של היפריון\נפילת היפריון כדי לקרוא אותם שוב, אבל לא יצא לי בינתיים. אני רק צריך לסיים לקרוא את ספר השירים של קיטס קודם, ויש לי גם ביוגרפיה שלו שהבאתי איתי מהבית שלו שם ברומא, ואז אחזור לסימונס לסגירת המעגל הזה.

 

[apocalipto]

meh'est of meh's

התחלתי לשחק ב Shovel Knight אחרי שהוא לא רץ לי לפני הרבה זמן וויתרתי. משחק כיפי עם אווירה ממש נחמדה בעיירה ומוזיקה מעולה.

משחק שני זה Gemini Rue , point & click adventure
ברקע מד"ב דיסטופי.. משהו כזה. שמתסכל כשאני נתקע.
או שיש לו מלא באגים או שיש לו הגנת פיראטים מעניינת.
מצד שני הדמות שלי יכולה לפתוח דלת ממרחק 4 מטרים ופתאום יש לה טלקינסיס סלקטיבי, אז למה להתלונן?

היה נחמד הספר שהתחלתי לקרוא - Belgariad 1
נחמד שיש לי חשק לשחק בדברים שוב.. אני גם משחק דברים באימולציה.
סיימתי את EarthBound שהתחלתי לפני קרוב לשנה ועזבתי לפרקי זמן ארוכים בין לבין.
רציתי לסיים כ"כ שכשרמזו לי במשחק - לך תדבר עם הדמויות שעברת איתן את המסע / עזרו לך - בחרתי לסיים את המשחק בלי לדבר איתן. סוציופט גם בעולם המשחקים!

תודה לך סארן ששיתפת על הטיול.. אני פחות איש של אומנות אז..

https://www.youtube.com/watch?v=ycYewhiaVBk

https://www.youtube.com/watch?v=-xhJx6UR4Vw

https://www.youtube.com/watch?v=n8sLcvWG1M4

שירים עצובים.. כי כשאני נכשל ככה אני מרגיש.
אם יש זמן שבו אני מרגיש שהייתי יכול להיעלם ולא היה לי אכפת אז זה עכשיו.
לא לתת לי לינקים/טלפונים לסה"ר/השני תודה



fock
me
sideways
(פה צחקתי כי זה ביטוי מצחיק.)