סכמ"שיים

  • פותח הנושא giri
  • פורסם בתאריך

giri

New member
סכמ"שיים

מצטערת על הנוכחות הדלילה מהרגיל שלי בפורום - תקופה מאד מאד עמוסה בחיי.
איך היה השבוע שלכם, עם הסוסים ובכלל?
 

jgut

New member
שבועיים סה"כ טובים

עם דאנס בעיקר טיילתי ורכבתי עליו פעם אחת במגרש. הוא כניראה ישתתף באולאראונד עם הנוער. הוא כבר מוכן ולא נדרשה כמעט עבודה כדי שהוא יהיה מוכן.
&nbsp
בשבוע שעבר דו הייתה די נוראית לכל מי שרכב עליה. הייתי אמורה לרכב עליה בעצמי, אבל היא היתה עסוקה. עד שסוף סוף מצאתי זמן לרכב עליה, היא היתה ממש טובה. זה די הפתיע אותי, כי בדיוק היוכל מיני שיפוצים ליד המגרש. אז נסעו שם טרקטורים, עבדו עם רתכת ובכלל העבירו דברים גדולים ממקום למקום. השכן שקנה את המשק ליד, משנה שם הרבה דברים וכל הזמן יש שם רעש ודברים נופלים בצורה מרעישה. אבל לה זה לא הזיז. היא היתה מרוכזת בעבודה וזהו.
&nbsp
עם הסייחה הרכיבות הן תענוג רצוף. אני לומדת בעזרתה הרבה. גם היא לא נבהלה בכלל מהטרקטורים . רק אני כל הזמן פחדתי, אבל זה לא הזיז לה.
&nbsp
בלימודים היו לנו כל מיני שיעורים מעשיים בחווה. היה נחמד כי עשינו כל מיני סימולציות. הייתי צריכה לשחק בתפקיד של ילד שלא יודע לרכב. זה היה די כיף, לא לקחת שום אחריות על השרירים (כשהייתי בתפקיד היפוטוני). או סתם כשהייתי בשיעור בתפקיד של ילדה מתחילה. באותו שיעור רכבתי על דו. מצחיק איך ברגע שישבתי רע, הסוסה הרגישה את זה והתחילה להיות עצלנית ונודניקית.
 

giri

New member
זו רק הוכחה כמה היא קשובה לרוכב...

גם העובדה שהיא היתה לך שקטה אחרי כולם, וגם זה שהיא נהייתה עצלנית ונודניקית כשלא ישבת כרגיל
 

giri

New member
אוכפים, אוכפים...

בשבועיים האחרונים בדקנו שישה (!!) אוכפים שונים. מצאנו אחד שהיה מצויין לצ'ואי אבל קצת גדול מדי בשבילי, והוא גם מחוץ לתקציב (לקחנו אותו לניסוי בטעות). אז אנחנו עדיין בערך באותה נקודה.
אני טסה לחופשה מחרתיים, אז כשהחזרתי את האוכפים הנוכחיים אפילו לא מדדתי אוכפים נוספים, וכשאחזור נמשיך בניסויים.
המעניין והמסתכל הוא שאפשר לראות כמה יותר נוח לצ'ואי עם כמה מהאוכפים שניסינו, הוא ממש זז חופשי יותר והקנטר שלו פתוח וגדול יותר, בלי שאצטרך לבקש בכלל. זה עושה קצת קוועץ' בלב לחשוב שעכשיו נעבוד שבועיים עם האוכף הקיים שבבירור ממש לא טוב לו.
חוץ מזה... רכיבות לא רעות, בסה"כ. הנסיונות של האוכפים די העיבו על כל דבר אחר שאנחנו עושים עכשיו, וזה קצת מתסכל, אבל ניחא. אני בטוחה שנמצא משהו מוצלח בסוף.
 

superKENZ

New member
שבועיים קשים

סבתא שלי נפטרה לפני שבוע וחצי. אחרי שסבלה מסרטן. הייתה בת 82, אבל איך דוד שלי אמר... היא הייתה זקנה, אבל ברגע שהפכה לקשישה השתדלה לסיים עם זה מהר.
הסוף היה ממש לא יפה. וחבל לי על רגעי הצלילות המעטים שהיו לה, כשהבינה שהיא כבר לגמרי לא עצמה. הייתה אשה כל כך עצמאית...
היה לנו קשר מדהים. מאוד מיוחד. ועכשיו כל כך חסר לי לפרוק את כל המחשבות שלי איתה. היד מחייגת ועוצרת...
אתמול הקטנה אמרה איזה משהו מצחיק, והיד כבר חייגה אליה אוטומטית...

מזל שיש עבודה, ומזל שיש לי חברים ותלמידים מדהימים, שהצליחו להוציא אותי מההרגשה הנוארית הזו של האבל הזה.

וכמובן שהשבוע יש קייטנה, אז עסוקים מהבוקר ועד הערב...
אבל חוץ מזה הכל רגיל. לא רכבתי כבר המון זמן, לפחות הקטנה משלימה בשבילי שעות אוכף.
היא בקשה שבוע שעבר "סיעור"(שיעור) ב"ראופן" (ראונדפן) עם "לונדז" (לונג')...
וקבלה. עבדה כל כך יפה.
מדהים איך בגיל שנה וחמש היא עושה יותר מהבה תלמידים אחרים. לא רק ברכיבה. אלא בטיפול, וברצון שלה לעשות...

 
למעלה