שבוע קשה עבר על כוחותנו
קייטנה.
האמת, היו ילדים נהדרים, והצלחתי להנות. אבל סוס אחד היה מושבת (קיבל פס מהקיטנה המניאק), ובין כה יש לנו 5 סוסים בקושי, אז הייתי צריכה ללמד בקבוצות קטנות, מה שגרם לארבע שעות מגרש כמעט, כל יום. וזה אומר שלא הייתי עושה עם הילדים שום דבר אחר, רק עוזרי המדריך לימדו. קצת באסה, אבל עברנו את זה.
היום טיילנו, או יותר נכון, חבר שלנו עם הסוס שלו, בעלי עם הסוס שלי, הקטנה עם המיניאטורה, ואני... ברגל.
ארבעים דקות עד לזולה של אחד החברה בשדות, פיקניק וקפה, וחזרה ארבעים דקות.
בכלל לא שמנו לב לזמן, ושכחנו שיש לנו ילדה שהולכת לישון בשבע וחצי שמונה ככה. הזמן עף שנהנים. הגענו הביתה מקלחת, א. ערב ולמיטה...
ועכשיו שקט לנו, עד לסופש הבא. מי לעזאזל המציא חג שני לחג המסריח הזה ?
